הרבה זוגות חושבים שזוגיות טובה היא זוגיות שאין בה מריבות. מבחינתם, העובדה שהם כמעט לא מתווכחים היא סימן לכך שהקשר שלהם טוב ובריא. אבל כשאני שומע זוג שאומר "אנחנו כמעט אף פעם לא רבים", זה לא תמיד מרגיע אותי. לפעמים אפילו להפך.
זוגיות מורכבת משני אנשים שונים. לכל אחד מהם יש רצונות אחרים, מחשבות אחרות, העדפות אחרות ודרך אחרת לראות את החיים. לכן כאשר שני אנשים חיים יחד לאורך שנים, טבעי שיהיו ביניהם פערים, חיכוכים ומתח. השאלה היא לא האם יהיו ביניהם ויכוחים, אלא מה הם יודעים לעשות כאשר הוויכוח מגיע.
יש זוגות שבאמת יודעים להתמודד בצורה טובה עם חוסר הסכמה. הם יכולים לדבר על דברים שמפריעים להם, לשמוע עמדה אחרת ולהמשיך הלאה. אבל לפעמים השקט נובע מסיבה אחרת לגמרי. אחד מבני הזוג למד שכדאי לו לוותר. הוא יודע שאם יגיד מה הוא באמת רוצה, בן הזוג עלול להיפגע, לכעוס או להתרחק. לכן הוא מעדיף לשתוק. לא משום שהוא באמת מסכים, אלא משום שהמחיר של חוסר ההסכמה מרגיש לו גבוה מדי.
מבחוץ זו יכולה להיראות כמו זוגיות רגועה. אבל בפנים מצטברים תסכול ומרחק. האדם אולי מצליח לשמור על השקט בבית, אבל בדרך הוא לומד פחות ופחות להביא את עצמו לתוך הזוגיות.
אנחנו רגילים להתייחס למריבה כאל תקלה שצריך למנוע. אבל עצם העובדה ששני בני זוג לא מסכימים אינה הבעיה. השאלה היא מה קורה להם בתוך חוסר ההסכמה. אפשר להגיד "זה מפריע לי" בלי לומר "את תמיד כזאת". אפשר לבקש משהו בלי לדרוש שהשני ישתנה. אפשר לכעוס בלי להשפיל, ואפשר לעמוד על הרצון שלנו בלי למחוק את הרצון של האדם שמולנו.
זוגיות טובה לא דורשת מאיתנו להסכים על הכול. היא דורשת מאיתנו לפתח יכולת להישאר בקשר גם כאשר אנחנו לא מסכימים. אני יכול לחשוב שאתה טועה. אני יכול להיפגע ממך. אני יכול לרצות משהו שאתה לא רוצה לתת לי. ובכל זאת, אנחנו עדיין יכולים להיות קרובים.
עבור הרבה אנשים, חוסר הסכמה בזוגיות מרגיש מיד כמו סכנה לקשר. בן הזוג כועס, מאוכזב או נפגע, ומיד מתעורר רצון להחזיר את השקט. אנחנו מסבירים, מתנצלים, מנסים לשכנע או פשוט מוותרים.
לא תמיד אנחנו עושים זאת מתוך התחשבות. לפעמים אנחנו פשוט מתקשים לשאת את העובדה שבן הזוג שלנו כרגע לא מרוצה מאיתנו וכשאנחנו לא מסוגלים לשאת את חוסר שביעות הרצון שלו, אנחנו מתחילים להתאים את עצמנו אליו. לא משום שבחרנו בכך, אלא כדי שהמתח ייעלם. בטווח הקצר זה עובד. המריבה נגמרת. בטווח הארוך עלולה להיווצר זוגיות שיש בה הרבה שקט, אבל מעט מאוד חופש להיות מי שאנחנו באמת.
המטרה אינה לחפש מריבות או להפוך כל הבדל קטן למאבק. המטרה היא לא לפחד כל כך מהמריבה עד שאנחנו מפסיקים להביע רצון, להציב עמדה או לומר שמשהו מפריע לנו. זוגיות בוגרת מאפשרת לשני אנשים להביא את עצמם לתוך הקשר, גם כשהרצונות שלהם מתנגשים.
אני יכול לומר מה אני רוצה גם אם אתה לא אוהב את זה. אתה יכול להגיד לי שנפגעת גם אם לא נעים לי לשמוע. אנחנו יכולים להיות בכעס, באכזבה ובחוסר הסכמה, בלי להסיק מיד שמשהו בזוגיות שלנו לא בסדר. כי קרבה אמיתית לא נוצרת מכך שאין בינינו הבדלים. היא נוצרת כאשר אנחנו מסוגלים לפגוש את ההבדלים האלה בלי שאחד מאיתנו יצטרך להיעלם.
זוגיות טובה היא לא זוגיות בלי מריבות. היא זוגיות שיודעת לריב בלי להרוס, לומר אמת בלי למחוק, לא להסכים בלי לאיים על הקשר, ולהישאר קרובים גם כשיש בינינו מתח.
