המאבק המשפטי סביב גיוס בני הישיבות עולה שלב: בהודעת עדכון שהגישה המדינה לבג״ץ נפרשת תמונת מצב של האכיפה נגד חייבי הגיוס, ובמקביל עולה דרישה לבחון צעדים נוספים נגד מי שלא הסדירו את מעמדם מול הצבא. בין האפשרויות שמעלה המדינה נמצאת גם פגיעה בהטבות כלכליות, צעד שעלול להרחיב את השלכות מדיניות הגיוס מעבר להליך הצבאי עצמו.
על פי המסמך, נכון ל־8 בספטמבר 2026 עומד מספר חייבי הגיוס שהוכרזו משתמטים או שהוצא בעניינם צו 12 על 110,330 בני אדם. עם זאת, המדינה מציינת כי לא ניתן לקבוע שכלל הקבוצה משתייכת לציבור החרדי: לפי הערכות הצבא, כ־60% משתייכים לקבוצה הרלוונטית להחלטות הנוגעות לדחיית שירות, כ־21% נוספים מזוהים כחרדים על פי מאפיינים סטטיסטיים, והיתר משתייכים לכלל האוכלוסייה.
במסמך נמתחת ביקורת על היעדר מדיניות ממשלתית סדורה לאכיפה כלכלית, גם לאחר שחלפו יותר מעשרה חודשים מפסק הדין שניתן בנושא בנובמבר 2025. המדינה מבקשת מבג״ץ לשקול הוראות אופרטיביות נוספות, בין היתר בנוגע להתניית הטבות בהסדרת המעמד מול הצבא. בשלב זה מדובר בבקשה לבחון צעדים נוספים, ולא בהחלטה של בג״ץ שכבר אישרה שלילת הטבות.
מהנתונים עולה גם כי האכיפה בשטח מתמודדת עם קשיים. במהלך חודש ספטמבר נעצרו 212 משתמטים ועריקים במעברי הגבול, ועל פי ההערכה כ־163 מהם חרדים. מנגד, במסמך מתואר כיצד מבצע אכיפה מתוכנן בתוך הארץ נדחה פעם נוספת, לאחר שהתעוררה מחלוקת בין צה״ל למשטרה סביב היקף כוח האדם הנדרש לביצועו.
המדינה מפרטת כי בין ינואר 2025 לספטמבר 2026 נעצרו במעברי הגבול ובפעולות יזומות 311 משתמטים ועריקים, ובהם 169 חרדים לפי הגדרת הקבוצה הרלוונטית במסמך. בנוסף, כ־174 חייבי גיוס נוספים עוכבו במפגשים אקראיים עם המשטרה והועברו לטיפול המשטרה הצבאית. לצד זאת, המדינה מציינת כי כ־1,444 משתמטים ועריקים מכלל האוכלוסייה הסדירו את מעמדם מול הצבא.
במקביל, הנתונים מצביעים על עלייה במספר המתגייסים החרדים: בשנת הגיוס שהסתיימה ב־30 ביוני 2026 התגייסו 4,298 חרדים, לעומת 2,811 בשנת הגיוס הקודמת, עלייה של כ־65%. לפי המסמך, הרשויות מייחסות את העלייה בעיקר להרחבת מסלולי השירות הרלוונטיים ולהגברת האכיפה הפלילית והכלכלית.
המסמך מתאר גם צעדים שכבר ננקטו לקידום התניית הטבות בהסדרת המעמד הצבאי. בין היתר, הועברו למשרד הבינוי והשיכון רשימות של חייבי גיוס לצורך יישום המדיניות בהגרלות עתידיות של תוכנית ״מחיר מטרה״, שבהן הותנתה ההשתתפות בהסדרת המעמד מול הצבא עבור מי שנקראו לשירות.
המשמעות היא שהמדינה מבקשת להרחיב את המענה למי שלא התייצבו לשירות, כך שההשלכות לא יסתכמו בהליכי אכיפה צבאיים בלבד. מבחינת ציבור לומדי התורה, האפשרות להרחבת הסנקציות הכלכליות מעוררת חשש מפגיעה נוספת בבני הישיבות ובמשפחותיהם, כחלק מהחרפת הלחץ סביב סוגיית הגיוס.
