דרמה התחוללה באולם בית המשפט המחוזי בירושלים עם חזרתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, לעדות נוספת במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, סביב הליכי האישור שקדמו לפתיחת החקירות בתיקי 1000 ו-2000.
בפתח הדיון הבהירו השופטים כי על השאלות להתמקד בהאם מנדלבליט נתן אישורים או לא, ולא בהתנהלות השוטרים והחוקרים מאוחר יותר, כאשר פרקליטו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, פתח בסדרת שאלות נוקבות על מהות הקלטות והאישורים שנמסרו בזמן אמת.
חדד הציג מסמכים ממערכת אכיפת החוק ותחקר את היועמ"ש לשעבר: "אנחנו רואים שנכתב שמביאים את ארי הרו ומדברים איתו על ההקלטות. איזו הקלטות?", ומנדלבליט השיב: "אני מניח שזה הקלטות של שיחות עם נוני מוזס ונתניהו". חדד המשיך: "כתוב במסמך על 'דובר א" שיש אינדיקציה על קלטות של איילי הון אלו קלטות?", ונענה: "לא. עלו שמות אחרים אחרי זה של מעורבים. לא זוכר". בשלב זה הציג הסנגור מסמך שנכתב שלושה שבועות לאחר מכן: "זיהיתי את הפוטנציאל של ס.ס וא.ה – זה מאד חשוב שנבין על מה הקלטות. בעיני המפתח היה הקלטות האלו", וציטט אמירה של מנדלבליט מתוך המסמך: "אני לא רוצה לומר מה אני חושב על התמלול הם הציגו תמונה לא מדויקת שהטעתה אותה. בסוף ס.ס אמר מה שאמר ואומרים שמאמינים לו – אז נכון הקרחון קרס… אני לא מתלהב מזה שלוקחים שמפניה סיגרים או חליפה זה לא טוב אבל על דברים אלו לפני עשרים שנים אני לא פותח חקירה פלילית מול ראש הממשלה". בתשובה לשאלת חדד "מה הם הקלטות?", אמר מנדלבליט: "אני מבין שכאן זה לא הקלטות של ארי הרו אבל אני לא זוכר. ברור שיש קלטות וברור שיש תמלילים לא זוכר ששמעתי קלטות אחרות לא של מוזס נתניהו. כנראה הציגו לי".
העימות הוחרף כשחדד הטיח: "כדי להבין בניגוד למה שאמרת אתמול שלא אישרת לחקור אנשים ספציפיים אראה לך שהייתה רשימה שמית", ומנדלבליט איבד את סבלנותו ותקף בחזרה: "לא זוכר שאמרתי גם את זה. אני רוצה להגיד שלפני כל שאלה שלך יש פתיח ארוך שמציג דברים שהם לא נכונים כבסיס לשאלה. אני אומר שאני לא זוכר שנתתי רשימה של שמות. יכול להיות שכן נתתי. אבל באו אלי עם פעולות. מרכזיות מה רוצים לעשות אולי כן הייתה רשימת שמות. עדיין מה שאני זוכר – לא זוכר שדרשתי רשימת שמות. הרעיון היה לחקור 5 נושאים מהם נתתי אישור לבצע בדיקה אחד מהם קבלת טובות הנאה מאנשי עסקים". כ
בהמשך, כשעומת עם דברים שיוחסו לו בעבר בכתבה של דנה וייס מ-2019 על עניינים שהובאו בפניו כרכילות ושלא היו נחקרים אילולא היה מדובר בנתניהו, הסביר מנדלבליט את ההבחנה בין בדיקה לחקירה פלילית: "בדיקה – זה לנבחרי ציבור בכירים שלא יכול להשאיר להם עננה מעל הראש. לשלול החשדות או לבסס אותן. ראש הממשלה זו דוגמא בולטת ביותר – שיש טענות שעשוי להיות חשד סביר למרות שבשלבים הראשונים זה נראה לי די מופרך אין ברירה אלא לבדוק את זה".