הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי התייחס הערב (ראשון) באופן נרחב לאירועי 7 באוקטובר ולמחדלי מערכת הביטחון, במהלך השתתפותו בוועידת "שורת הדין" למלחמה באנטישמיות בניו יורק. בדבריו התייחס לטענות על בגידה מבפנים, קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, חשף את המחלוקות שהיו בין צה"ל לדרג המדיני בנוגע לתמרון ברצועת עזה ואף הודה כי במהלך המלחמה נהרגו חטופים כתוצאה מתקיפות של צה"ל.
אחת האמירות הנחרצות של הלוי נגעה לטענות על בגידה מתוך מערכת הביטחון שאפשרה את מתקפת חמאס. הרמטכ"ל לשעבר דחה את התיאוריות הללו והבהיר כי אינו מאמין שאנשי מערכת הביטחון סייעו לארגון הטרור. "הדרג המדיני וההנהגה הפוליטית צריכים לומר את זה בקול רם וברור. אני יודע להסביר איך קרה 7 באוקטובר עד הפרטים הקטנים. אני גם מכיר את האנשים ואינני מאמין שמישהו מעמיתיי אחרי עשרות שנות שירות שבהן סיכן את חייו, יחליט יום אחד לעזור לחמאס. גם ברמה המעשית, כדי לעזור לחמאס לא מספיק אדם אחד שמשתף פעולה אלא רשת רחבה מאוד. אחרי שלוש שנים לא נמצא אפילו אדם אחד כזה".
הלוי התייחס גם לדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את נסיבות המחדל, והבהיר כי מדובר בצעד הכרחי להפקת לקחים ולתיקון הכשלים. לדבריו, ישראל אינה יכולה להסתפק בבדיקות שכבר נערכו בצה"ל, ועליה להשלים את בירור האירועים ולבחון גם שאלות קשות. "כחלק מתהליך הלמידה והריפוי, ישראל חייבת להשלים את הבירור ולשאול שאלות קשות, כפי שעשינו בצה"ל", אמר והוסיף: "זה חשוב מאוד. 7 באוקטובר היה כישלון שניתן היה למנוע. צריך להביט לכישלון בעיניים כדי להיות מסוגלים לתקן".
בהמשך דבריו התייחס הלוי לתמונתה של שירי ביבס, שנחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז ונרצחה בשבי חמאס, ואמר כי היא ממחישה בעיניו את עומק הכישלון של מערכת הביטחון באותו יום. "אני מסתכל בתמונתה של שירי ביבס ורואה את הפחד בעיניים שלה. אנחנו לא היינו שם בזמן כדי לעזור ולהציל אותה. זה הכישלון".
אחד הנושאים המרכזיים שעליהם דיבר היה המחלוקת סביב היציאה לתמרון הקרקעי ברצועת עזה. הלוי סיפר כי נדרש זמן רב עד שהדרג המדיני השתכנע בצורך לשנות את דפוס הפעולה מול חמאס ולעבור ממבצעים מוגבלים שהתבססו על תקיפות מהאוויר ללחימה קרקעית משמעותית. "היינו צריכים לשבור את דפוס סבבי המבצעים הקטנים, שהתבססו רק על תקיפות מהאוויר", אמר.
הלוי אף התייחס לוויכוח הציבורי סביב השאלה האם הלחץ הצבאי בעזה הוא שהביא לשחרור החטופים, והציג עמדה חד-משמעית שלפיה ללא התמרון והלחץ הצבאי לא ניתן היה להשיבם. "אני יודע שיש מי שחושבים אחרת, אבל בלי לחץ צבאי חזק בתוך עזה, לא היינו יכולים להשיב את החטופים. אני יכול להוכיח זאת".
לצד זאת, הוא הודה בכישלונות ובמחיר הכבד של הלחימה, כאשר לדבריו תקיפות של צה"ל הביאו למותם של חטופים שהוחזקו ברצועה. "לצערנו עשינו טעויות. פצצות שלנו הרגו חטופים. כמובן, זה לא היה מכוון. לא ידענו שהם נמצאים שם. עברנו תהליך למידה מואץ כדי לשפר את היכולת לדעת במדויק היכן נמצאים חטופים, במטרה למנוע טעויות כאלה".
במבט לאחור, הלוי התייחס גם לתפיסת הביטחון שקדמה למתקפת הפתע ולהערכת המצב שהציבה את איראן וחיזבאללה בראש סדר העדיפויות, בעוד חמאס נחשב לאיום פחות דחוף. לדבריו, במערכת הביטחון לא העריכו כי ארגון הטרור מתכנן מתקפה בסדר גודל כזה, וההנחה הייתה כי הוא מעוניין לשמר את שלטונו ברצועה ולא לצאת למלחמה.
"היינו צריכים לצאת למלחמה בעזה אבל סדר העדיפויות היה קודם איראן, אחר כך חיזבאללה ואחר כך חמאס, משום שלא ידענו שחמאס מתכוון לבצע מהלך כזה. התפיסה בצה"ל ובשב"כ וגם בדרג המדיני הייתה שחמאס אינו רוצה מלחמה כי הוא רוצה להוכיח שהוא מסוגל לדאוג לשני מיליון פלסטינים בעזה, כדי להשתלט בהמשך גם על יהודה ושומרון. זה היה החשש שלנו. חמאס השקיע מאמצים רבים כדי לגרום לנו להגיע להערכה הזאת".
הלוי תיאר גם את האופן שבו נערך מנהיג חמאס יחיא סינוואר למתקפה, תוך ניסיון להפתיע את ישראל ולתקוף במקביל לאורך גבול הרצועה. "יחיא סינוואר עשה הכל כדי להפתיע אותנו ולפעול בו-זמנית. כל נקודה בסמוך גבול בעזה הותקפה מיד אחרי 6:29 בבוקר. סינוואר היה גם בטוח שלא נתמרן ברצועה כי הוא היה משוכנע שישראל רואה בעזה זירת לחימה מורכבת. לצערנו עזרנו לו לחשוב כך".
לצד החשש מהמתקפה בדרום, חשף הרמטכ"ל לשעבר כי כבר בשעות הבוקר המאוחרות של 7 באוקטובר הועבר מסר מאיים לחיזבאללה, במטרה להבהיר לארגון כי ישראל ערוכה לעקוב אחר כל ניסיון לנצל את המתקפה כדי לפתוח חזית נוספת בצפון. המסר שהועבר היה חד וברור: "הופתענו בעזה, אבל אנחנו עוקבים אחריכם מקרוב. אם תעשו אפילו תנועה קטנה, פטיש כבד מאוד יונחת על לבנון".
