הסערה המשפטית והביטחונית סביב תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 מגיעה כעת לפתחו של בית המשפט העליון, בעוד גובר החשש הציבורי מפני פגיעה אנושה בטוהר ההליך הדמוקרטי בישראל. שאלת פעילותם העצמאית של גורמי הביטחון וסמכותם לפתוח בפעולות חקירה מהירות עומדת במרכזו של מאבק חריף מול צמרת משרד המשפטים, כאשר ברקע מרחפת סכנה ממשית לשיבוש מהלכי חקירה ואיסוף ממצאים קריטיים הנוגעים להשפעה זרה על הקלפיות.
במסגרת המאבק הציבורי והמשפטי, ארגון לביא – זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד ההתיישבות, הגיש עתירה דחופה לבג״ץ נגד היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, ראש השב״כ ומפכ״ל המשטרה, בדרישה להסיר את המגבלות שהוטלו על חקירת החשדות לשוחד בחירות, למימון זר ולהתערבות מדינות זרות בבחירות לכנסת ה־26, כפי שנחשף בדיווחים על הפנייה המשפטית לבית המשפט העליון. בעתירה דורש הארגון לבטל את המגבלות שהטילה היועצת המשפטית לממשלה על חקירת חברי כנסת ועוזריהם בפרשת החשדות לשוחד בחירות ולמימון זר, כאשר בעתירה נטען כי היועמ״שית פועלת בניגוד לחוק, לפסיקת בתי המשפט ואף להנחיותיה שלה. העמותה מזהירה: ״כל יום שחולף מגדיל את החשש לתיאום גרסאות ולהעלמת ראיות״.
העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יצחק בם ואבישג שוורץ, מתמקדת בהחלטת היועמ״שית להתנות את חקירתם של עוזרים פרלמנטריים באישורה המוקדם, בטענה כי חקירתם מהווה חלק מחקירת חבר הכנסת ולכן חלים עליהם כללי החסינות. בנוסף, נטען כי היועמ״שית מתערבת בשיקול דעת גורמי החקירה ודורשת מהם לקבל ממנה אישור על פתיחה בחקירה. בעתירה נטען כי מדובר בהתערבות חסרת סמכות בשיקול הדעת המקצועי של השב״כ והמשטרה, וכי אין בחוק כל הוראה המעניקה לעוזרים פרלמנטריים חסינות מפני חקירה. יתרה מכך, העותרים מצביעים על פסיקת בג״ץ שלפיה גם חברי הכנסת עצמם אינם חסינים מפני חקירה פלילית.
העמותה מסתמכת, בין היתר, על פסיקה בעניינם של עוזריו הפרלמנטריים של חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה, שבה דחה בית המשפט את הניסיון להרחיב את חסינות חבר הכנסת לעוזריו, וקבע כי הרחבה כזו מחייבת חקיקה מפורשת. עוד מדגישה העתירה כי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה עצמן קובעות שבחקירת חברי כנסת נדרש יידוע של היועמ״שית, ולא אישורה המוקדם. לטענת העותרים, הדרישה להציג ראיות כתנאי לחקירה הופכת את סדר הדברים על ראשו: מטרתה של חקירה היא לאסוף ראיות, ולא ניתן לדרוש מהחוקרים להשלים את מלאכתם בטרם יורשו להתחיל בה. יתר על כן, בעתירה נטען כי התנהלות היועצת המשפטית לממשלה מנוגדת לעמדה שהיא עצמה הציגה לאחרונה, ואשר התקבלה בפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון – אשר הבהיר כי ליווי הפרקליטות את גורמי החקירה, אינו מפקיע את שיקול דעתם.
העתירה חושפת את חומרת המידע שהוצג לוועדת הבחירות המרכזית. על פי פרפרזה של השב״כ שצוטטה בעתירה, המידע המודיעיני מצביע לכאורה על הזרמת סכומי כסף גדולים לישראל ממדינות זרות, שמקורם בבעלי אינטרסים סמויים ואף עוינים, במטרה להשפיע על הבחירות. עוד נמסר כי היקף התופעה עשוי להגיע לאלפי אנשים ואף יותר. בעמותת לביא מדגישים כי הדחיפות נובעת גם מלוחות הזמנים הקבועים בחוק. תוצאות הבחירות הוגשו לנשיא המדינה ב־4 בנובמבר, ומאותו מועד עומדים לרשות הציבור 14 ימים להגשת ערעור על תוצאות הבחירות, בכפוף לאפשרות הארכה בנסיבות מיוחדות. במקביל, הכנסת החדשה צפויה להיות מושבעת ב־10 בנובמבר. לטענת העמותה, עיכוב החקירה בשלב זה עלול לאפשר תיאום גרסאות, העלמת ראיות ופגיעה ביכולת לברר את החשדות בטרם יושלמו ההליכים הנוגעים לתוצאות הבחירות ולהקמת הממשלה.
בעתירה מבוקש מבג״ץ להוציא צו על תנאי שיחייב את המשיבים להסביר מדוע לא תבוטל עמדת היועמ״שית, ולקבוע כי גורמי החקירה רשאים לחקור חברי כנסת ועוזרים פרלמנטריים בהתאם לדין ולשיקול דעתם המקצועי. כמו כן התבקש בית המשפט לקיים דיון בהול ולהורות על הגשת תגובות בתוך ימים ספורים.
מעמותת לביא נמסר: ״מדינת ישראל ניצבת בפני אחת הפרשות החמורות ביותר בתולדות הבחירות שלה. כאשר השב״כ מצביע על חשדות להזרמת כספים ממדינות זרות ולהתערבות בהליך הדמוקרטי, הציבור מצפה שרשויות החקירה יהפכו כל אבן כדי להגיע לחקר האמת. במקום לאפשר לחוקרים לעשות את עבודתם, היועצת המשפטית לממשלה מציבה בפניהם מחסומים שאינם קיימים בחוק ומעניקה בפועל חסינות למי שהמחוקק מעולם לא העניק להם חסינות. לא ייתכן שכאשר עולה חשד להתערבות זרה בבחירות בישראל, מי שאמורה להגן על שלטון החוק תהפוך לגורם המגביל את החקירה. אין אדם מעל החוק, אין חסינות מפני חקירה, ואין ליועמ״שית סמכות להמציא חסינויות חדשות. אנחנו דורשים מבית המשפט העליון להתערב בדחיפות, להסיר את המחסומים ולאפשר לשב״כ ולמשטרה לחקור את הפרשה עד תום, ללא מורא וללא משוא פנים. טוהר הבחירות ואמון הציבור בדמוקרטיה הישראלית מונחים על הכף״.
