דרושים: מחלימי קורונה למחקר בן 25 שנה

באתר doctorsonly במאמר של אלכס דורון ההתפרצות נגיף הקורונה בסין (SARS CoV-2) שהחלה בדצמבר 2019 מהווה איום משמעותי ודחוף לבריאות העולם. בד בבד עם התפשטות הנגיף החל מרוץ קדחתני לחקר המחלה ולמציאת תרופה וחיסון עבורה, כאשר כמעט מדי יום מתפרסמים מאמרים מדעיים חדשים בניסיון לסייע לקהילה הרפואית בפתרונות ובמידע על הטיפול במחלה ועל השלכותיה.

לראיה, בתחילת חודש יולי נעשתה הערכה שעד סוף 2020 כמות המאמרים הרפואיים על הקורונה תגיע ליותר ממיליון ונדרש לשם איתורם מנוע חיפוש מיוחד. מאז פברואר ועד מאי 2020, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בעיתונות הרפואית על נגיף הקורונה (COVID-19) והמגיפה העולמית המתמשכת שחולל זינק מ-29 אלף ליותר מ-138 אלף ועל פי התחזיות, עד סוף 2020 יגיע מספרם ליותר ממיליון.

השבוע פורסם הישג בחקר הקורונה בעבודה של החוקר הישראלי פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית, שבשיתוף עם חוקר מבית החולים הר סיני בניו יורק, הצליח לפצח את מנגנון הפעולה של הנגיף והצליח לנטרלו באמצעות תרופה ותיקה לטיפול בעודף שומנים בדם. השבוע גם בישרה חברת מודרנה האמריקאית כי בשלב הניסוי השני בחיסון שהיא מפתחת נגד נגיף הקורונה עלו תוצאות מעודדות – כל משתתפי הניסוי פיתחו נוגדנים ברמה משמעותית ותופעות הלוואי היו קלות-בינוניות. העולם כולו מצפה לשלב הניסוי הבא שבו ייקחו חלק 30 אלף מתנדבים ויש מי שכבר רואים את האור בקצה מנהרת המגיפה.

ככל שמתרבות העדויות על הנזקים שנגיף הקורונה מחולל, מתרחבת מדי יום ואפילו משתנה ההבנה המדעית – שעד כה היתה מוגבלת – על הנגיף וביטויי המחלה. עם זאת, רופאים וחוקרים חוזרים ומדגישים: יידרשו שנים להבין כיצד נגיף יחיד גורם למכלול כה רב של תסמינים ולתופעות רפואיות נדירות.

כיוון שנגיף הקורונה מחולל נזק "כמעט בכל איברי הגוף", התגייסו לאחרונה מדענים ורופאים מ-60 מדינות בעולם כדי לקחת חלק ב"פרויקט אטלס התא האנושי", לחקור ולאתר את כלל התאים בגוף העונים לקריטריונים אלה. החוקרים עוסקים בזיהוי ובמיון תאים בכלל הרקמות בגוף כדי לזהות את הרלוונטיים ביותר לפגיעתו של הנגיף וכיצד היא מתבטאת. מחקרם בוחן יותר מארבעה מיליון תאים ואיתר עד כה תאים ב-24 רקמות שונות מהמוח, העיניים, הריאות, כליות, מערכת העיכול, המקודדים את הקולטן המשמש את הנגיף כדי לחדור לתוכם ואחד משני החלבונים הנחוצים לו כדי לשכפל עצמו.

במקביל, חוקרים ממיטב האוניברסיטאות בבריטניה ביניהן אוקספורד, לסטר וליברפול, מגייסים עתה יותר מ-10,000 מחלימי קורונה כדי שיימצאו במעקב במשך 25 שנה על מנת ללמוד על ההשפעות ארוכות הטווח של המחלה הנגיפית על בריאותם של אלה שנדבקו בו, בכלל זה גם חולים שהיו במצב קל ומתון.

המעקב יתמקד בתלונות על עייפות, קוצר נשימה, שיעול תכוף, כאבים בחזה וכן נזקי מוח שזוהו ונמשכים גם לאחר שאותם חולים שוחררו מאשפוז כשנקבע שהעומס הנגיפי אצלם נעלם והם יכולים להיחשב כמחלימי קורונה.

בפרויקט הענק הזה יושקעו 8.4 מיליון ליש"ט. שמו "מחקר פוסט-אשפוז", PhospCovid19. המעקב יבוצע על ידי רופאי המשפחה של אותם אנשים והם גם יתבקשו למלא שאלונים בנוסף לבדיקות שגרה שיכללו נטילת דגימות דם, כיח וכן סריקות מוח תקופתיות.

המטרה, בין השאר, לזהות מולקולות או הבדלים גנטיים שיכולים לספק מידע לגבי אנשים שחוו השפעות ארוכות טווח של מחלתם וייתכן שזיהוי זה יאפשר לקבוע מוקדם מי מצוי בסיכון להשפעות שליליות כאלו.

כמה זמן נמשך אובדן חוש הטעם והריח בחולי קורונה

אחת התופעות שנמצאה קשורה לנגיף הקורונה ואף נכנסה לרשימת הסימפטומים של המחלה היא אובדן חוש הטעם והריח. כאשר תיאורים אנקדוטליים מאירופה ומארה"ב הלכו והצטברו, ה-CDC כלל את התופעה ברשימת התסמינים שיש לסרוק לשם אבחון קורונה.

חולי קורונה דיווחו שאיבדו זמנית, את חוש הטעם והריח אך כמה זמן נמשך המצב הזה? – סוגיה זאת התבררה במחקר, הגם שנעשה בקבוצת חולים קטנה באיטליה והתוצאה שהעלה: המצב נמשך לערך חודש לאחר ההידבקות.

דיווח על כך הופיע בשבוע שעבר ב-JAMA Otolaryngology-Head & Neck Surgery. רק כ-12% מקרב חולי קורונה במצב מתון דיווחו שאיבדו את חוש הריח והטעם חודש לאחר שנדבקו ואחרים מסרו שחל שיפור או שהבעיה נפתרה עם הזמן. את המחקר הובילה ד"ר דניאלה בורסטו יחד עם צוות מבית חולים סנט תומס בלונדון.

קודם לכן, כשני שלישים מקבוצת אנשים עם אפיון סטטיסטי או דמוגרפי משותף, שטופלו בבתיהם כחולי קורונה, דיווחו על אובדן חושי טעם וריח, אנוסמיה – אחד התסמינים הבלתי רגילים שקושרו לנגיף.

הגם ששיעור החולים שדיווחו על המצב הזה קטן, יחסית במאמר נלווה לדו"ח שכתב ד"ר ג'ושאה לוי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אמורי באטלנטה, הוא העריך שיותר מ-72 אלף אמריקאים עלולים להציג לרופאים את התופעה שממנה הם סובלים. "יש להניח שאצל רבים מהם חוש הריח והטעם יתאושש בתוך מספר חודשים לאחר ההידבקות אבל אין ספק שנראה מספר משמעותי של אנשים שיבקשו לקבל טיפול כנגד התסמינים המתמשכים הללו", כתב ד"ר לוי.

בדו"ח המחקר נמסר כי מתוך 202 חולי קורונה תסמיניים קלים שהיו בבידוד ביתי ושם טופלו, 64% דיווחו על אובדן זמני של חוש ריח וטעם. צוות החוקרים הגיע אליהם ארבעה שבועות לאחר שאובחנו חיוביים לנגיף בבדיקת RTPCP והם רואיינו לגבי תסמיניהם. שניים מבין 202 חברי אותה קבוצת מטופלים נפטרו ו-13 לא השיבו או סירבו לראיונות מעקב. כך שמדובר ב-187 מטופלים שנכללו בניתוח נתוני המחקר.

יותר ממחציתם – נשים בגיל חציוני 56 – 60.4% מכלל המשתתפים במחקר דיווחו על אובדן חוש ריח וטעם שבועיים לפני שנבדקו. 74 לא דיווחו על המצב הזה בתחילת הטיפול שקיבלו. 11 דיווחו על עד 66.3% התקפי אובדן חוש ריח וטעם שחוו.

לאחר ארבעה שבועות של מעקב, שינויים בחוש הריח והטעם עדיין היו שכיחים אצל 69 מהמטופלים. 55 דיווחו לאחר מכן שהבעיה נפתרה במלואה, 46 דיווחו שיש ירידה בחומרתה ו-12 שאין שינויים בתסמין הזה או שחלה החמרה. מקרב אלה שדיווחו כי החלימו מהתופעה, משך הזמן החציוני שבו היתה פגיעה בחוש הריח והטעם היה 11.2 ימים.

בשבוע הרביעי נלקחו מ-163 מטופלים דגימות לאיתור רסיסי הנגיף SARS-Cov2  ו-52 עדיין היו חיוביים בבדיקות אלו.

מחברי הדו"ח ציינו כי פגיעה חמורה בשני החושים ב"נקודת הפתיחה" של המחלה מצביעה על פגיעה חמורה יותר ב-olfactory neuroepithelium ולכן נקשרת לסיכוי נמוך להחלמה ממצב זה אחרי ארבעה שבועות.

עם זאת, ברור שהמחקר סובל ממגבלות שונות בעיקר משום שמדובר באוכלוסיה קטנה של חולים והסתמכות על דיווח עצמי על מצבם ולא נכללו בקבוצת המחקר חולים שהיו במצב חמור. ד"ר לוי המליץ על טיפול מקומי בנפגעי חוש טרם וריח ב-corticosteroids וכן באימון (olfactory training).

חיסון לשחפת כנשק למלחמה בנגיף הקורונה

מחקר נוסף שהתפרסם לאחרונה עוסק בטיפול התרופתי למחלה ובפוטנציאל בחיסון נגד שחפת להגברת המערכת החיסונית מפני קורונה. המחקר פורסם בסוף השבוע שעבר ב"רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים", PNAS ונטען בו כי קיים פוטנציאל לשימוש בחיסון לנגיף השחפת Bacillus Calmette Guerin – BCG – "כנשק למלחמה בנגיף הקורונה".

החוקרים טוענים שבמדינות שבהן ניתן חיסון זה שיעור התמותה מ-Covid19 נמוך יותר. אין זה אומר שה-BCG מפחית סיכון למחלה קשה בעת הידבקות בנגיף קורונה, אבל ממצאי מחקר זה תואמים לאלה שהוצגו בעבודות קודמות, לפיהן חיסון ה-BCG עשוי להגביר את החיסוניות באופן כללי וכנראה עשוי לסייע גם נגד נגיף הקורונה.

עד כה ה-WHO הזהיר מפני שימוש בחיסון BCG לעניין הקורונה עד שיצטבר יותר מידע, אבל צוותי חוקרים בעולם חוקרים עתה את האפשרות שיש בחיסון זה כדי לסייע.

את המחקר החדש הובילה ד"ר לואיז אסקובר מהמכון הפולי-טכני בווירג'יניה יחד עם עמיתים נוספים שבחנו את המידע הקיים לגבי חיסון ה-BCG שניתן במדינות  שונות במסגרת תכנית חיסונים שגרתית. בדיווח נמסר כי במדינות שבהן חיסון זה לא ניתן, יש שיעור תמותה גבוה יותר מקורונה. בהשוואה הובאו בחשבון גם צפיפות מגורים באותן מדינות, זמינות וגישה לשירותי בריאות ומהירות התגובה בהן למגיפה הנוכחית.

נמצאה "תאימות חזקה" בין חיסון BCG ושיעור תמותה נמוך יחסית מקורונה במדינות באירופה. כל 10% במדד ה-BCG שמצביע על רמה חיסונית אוניברסלית לשחפת נקשרו ל-10.4% הפחתה בתמותה מקורונה, נמסר בדו"ח המחקר.

עם זאת הודגש בדו"ח כי "הממצאים ראויים לציון אבל עדיין אין בכך כדי להיות בטוח שחיסון BCG מספק הגנה כלשהי לאנשים מפני נגיף הקורונה".

חיסון לשחפת קיים יותר מ-100 שנה. החיסונים הללו הפחיתו תמותת תינוקות וילדים במדינות רבות. יש ראיות מוצקות שהחיסון הזה מספק חסינות לא ספציפית – כלומר הגנה מעבר לשחפת. לגבי האפקט של חיסון זה על בגירים, אין עקביות.

יש חוקרים הסבורים שגם חיסוני פוליו, חצבת, חזרת ואדמת עשויים לספק מידה מסוימת דומה של הגנה מפני זיהומים קטלניים נוספים וייתכן שגם כנגד קורונה.

מחברי הדו"ח החדש הזהירו שנדרשים עוד מחקרים קליניים נרחבים כדי לבסס את השלכות החסון מפני קורונה חמורה. יש כיום מחקרים שונים והם מתמקדים לפי שעה בקבוצות של עובדי בריאות כיוון שהללו נמצאים בחזית המאבק בנגיף הקורונה.

קרן ביל ומלינה גייטס העמידה עשרה מיליון דולר כבר בחודש מאי לביצוע ניסויים קליניים אלה בקרב עובדי בריאות באוסטרליה, ספרד והולנד ועתה יש כוונה להרחיב את אוכלוסיית הנסיינים ליותר מ-10,000 אלפים.

בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס (MGH) יחד עם אוניברסיטת הרווארד נערכים לניסוי כזה בכמה בתי חולים בבוסטון.

פרופ' דניז פאוסטמן (Denise Faustman), אימונולוגית ב-MGH, אמרה כי במחקר שלה היעד הוא לברר את האפקטים של חיסון BCG לאורך שנים וכיצד חיסון זה משפיע על המערכת החיסונית של מי שיקבל אותו.

בארה"ב חדלו להמליץ על מתן חיסוני שחפת לפני שנים לא מעטות משום שה-CDC הגיע למסקנה שהסיכון לחלות בשחפת במדינה זאת נמוך כיום. לעומת זאת, ברוב מדינות אסיה חיסון BCG נכלל בתכנית החיסונית השגרתית לאוכלוסיה.