שלום וברכה מורי ורבותי!
ערב שבת שלום, שבת פרשיות מטות ומסעי.
ומה קורה בפרשת מסעי?
הקדוש ברוך הוא מזכיר למשה רבינו להזכיר לעם ישראל את כל ארבעים ושניים המקומות שהם הלכו בהם בדרכם מארץ מצרים ועד לדרכם האחרונה בארץ ישראל.
ארבעים ושניים מסעות.
ריבונו של עולם! למה אתה צריך להזכיר לנו את כל זה?
המדרש (ב"ר כג, ג) כותב משל למה הדבר דומה? למלך שהלך עם בנו לבקר ולדרוש ברופאים כי הבן לא חש בטוב ובחזור הוא אומר לו: "אתה זוכר בכל אחד מהמקומות הללו: כאן כאבה לך הבטן, כאן כאב לך הראש, כאן כבר הייתי בטוח שאני מאבד אותך, והנה זכינו ואנחנו חוזרים כאשר אתה בריא ושלם".
אבל יש פה עומק נוסף בתוך דברי המדרש.
פעמים רבות אנחנו נמצאים במצב שלא מבינים מדוע הקדוש ברוך הוא הכניס אותם למקום הזה ושואלים למה היינו צריכים לעבור במשפחה הזו? למה היינו צריכים להיכנס למקום העבודה? מדוע דווקא אני מכל העולם כולו מקבל את הילד המדהים והחינני הזה שאין לו גבולות?
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "יקירי! בזמן שעוברים את המסע, בזמן שנמצאים בתוך הניסיונות, קשה מאוד להבין אותי, קשה מאוד להצליח ולראות את האור בקצה המנהרה, קשה מאוד לראות שהשמש בכלל זורחת…
"אבל אם תמתין עוד קצת, תן למסע הזה להיגמר, תראה איך אתה יוצא ממנו מחושל יותר, חזק יותר, בריא יותר ומשפיע יותר, שם תבין עד כמה היו לך את הכחות ואת התבונה לעבור את כל המסעות הללו ודווקא משם להעצים את עצמך, דווקא משם לגבוה ולגדול".
אומר הקדוש ברוך הוא לכל אחד מאיתנו: "מסלול החיים שלך נבחר על ידי בקפידה כולל כל התחנות שאתה עובר, לא תמיד תבין מדוע התחנות האלה היו לטובתך, אבל תסמוך עליי שבתור אבא שלך אני יודע מה הטוב ביותר בעבורך, וכמי שיודע מה הטוב ביותר בעבורך, בחרתי לך אפילו מה יהיה הנוף שתראה מעבר לחלון ולאיזה מזג אוויר תיחשף.
"שמור על דרכי, תידבק בי ותסמוך עלי שאני יודע מה שאני עושה, בסוף ניפגש ותראה עד כמה הכל היה משתלם".
ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא?
וברוכים תהיו!
