מפת התקיפות האוויריות שבוצעו נגד מתקני טילים חשאיים באיראן במהלך המלחמה חושפת חפיפה גיאוגרפית כמעט זהה למיקומם של 533 סכרים הפרוסים ברחבי המדינה – כך עולה מהצלבת נתונים חדשה.
לפי תחקיר שפורסם ב"ניו יורק טיימס", הנתון הזה מציב סימן שאלה סביב השימוש האמיתי במאגרי המים האיראניים, ובוחן את האפשרות שתשתיות אלו אינן מיועדות רק לאזרחים אלא מספקות מים וחשמל לכ-30 "ערי טילים" ומתחמים צבאיים תת-קרקעיים מבוצרים.
מומחי מים וצבא שהתראיינו לעיתון האמריקני הסבירו כי בניית מתקנים אסטרטגיים בסמוך לסכרים מאפשרת לבסיסים לפעול באופן עצמאי, ללא תלות ברשתות החשמל והמים הלאומיות שסובלות משיבושים תכופים ועלולות להיפגע בזמן מלחמה.
מי שעומד מאחורי הזיהוי הוא נימה שוכרי, מומחה לביטחון מים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של המבורג בגרמניה, שעקב עם צוותו במשך שנים אחר מספר הסכרים החריג באיראן – מהגבוהים באזור. "זה תמיד היה תמוה בעיניי. למה הם בונים כל כך הרבה סכרים?", תהה שוכרי בריאיון ל"טיימס".
התפנית אירעה באביב האחרון, כאשר החוקר בחן מפה שתיעדה את התקיפות האוויריות נגד אתרי טילים באיראן, וגילה כי קשת התקיפות מצפון לדרום תואמת למפת הסכרים ששרטט בעבר. "השאלה הישנה שלי התחלפה בשאלה חדשה: למה נראה שבכל מקום שבו יש לנו סכרים, יש גם תקיפת טילים בקרבת מקום?", אמר.
התחקיר מציג שתי דוגמאות מרכזיות לחפיפה הזו: הראשונה היא מיזם ענק להובלת מים מהרי הזגרוס לאזור יזד שבמרכז איראן, שם הותקף מתקן טילים גדול בחודש מרץ. הדוגמה השנייה היא מחוז הורמוזגאן שבדרום המדינה, שבו הותקף ביולי מתחם מוגן השוכן על פי ההערכות בקרבת בסיס טילים תת-קרקעי.
למרות הממצאים, בעיתון הדגישו כי בשל המעטה החשאי סביב תוכנית הטילים האיראנית, הקשר הישיר בין הסכרים לבסיסים טרם הוכח סופית ונותר בשלב זה בגדר הערכה.
במקביל, הגילויים שופכים אור חדש על פרשת מעצרם של עשרות פעילי שימור חיות בר בשנת 2018, אשר הואשמו על ידי משמרות המהפכה בריגול למען ישראל וארה"ב באמצעות מצלמות מעקב אחרי בעלי חיים.
אחד הפעילים מת במעצר ואחרים דיווחו על עינויים, וכעת מעריכים מומחים כי החוקרים נחשפו בשוגג למתקנים צבאיים מסווגים בשמורות הטבע. אחד העצורים העיד כי חוקריו גילו רגישות חריגה לפעילות הצוות שלו במחוז הורמוזגאן – בדיוק באזור שבו נחשף לימים מתקן הטילים שהותקף.