שלום וברכה מורי ורבותי!
וברוח התקופה, ימי בין המצרים, חורבן בית המקדש שנחרב אך ורק בגלל בין אדם לחברו, בגלל היחסים שלנו לבין הסובבים אותנו.
כולנו אומרים: "אנחנו משתדלים ועושים כפי יכולתנו להרבות באהבה ואחוה שלום ורעות, להרעיף אהבה על הסובבים, לשבח, לפרגן, לעודד".
אבל לפני הכל צריכים לזכור דבר אחד!
אדם שאין לו הערכה לעצמו, אדם שלא חש בעצמו מספיק מכובד, לעולם לא יוכל לכבד אנשים אחרים, והסיבה היא פשוטה, ההשפלה שהוא עובר, מבחינתו היא אורח החיים הנכון.
באותה מידה, הוא יתייחס כך לכל הסובבים אותו, כי אם אני אפס, אפס זה משהו וכל הסובבים אותי יכולים גם הם להיות אפס.
אחד מההסברים של הפסוק (ויקרא יט, יח) "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" מוסבר בדרך של צחות: תאהב את רעך, כמוך. קודם כל תאהב את עצמך ולאחר מכן תאהב את רעך כפי שאתה אוהב את עצמך.
כי מי שלא אוהב את עצמו, לעולם לא יוכל לאהוב את חברו.
בדיוק כפי שמי שלא מכבד את עצמו, לעולם לא יוכל לכבד את חברו.
על האשה נאמר (הלכות אישות פרק ט"ו הלכה י"ט): "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו".
מזוכיסט, אדם שלא מתייחס לעצמו, אדם שמנסה להציק לעצמו, לעולם לא יוכל לכבד את אשתו ולאהוב אותה, כגופו או יותר מגופו, כי גופו זה המקום והמטרה לחיצי הרעל שלו בעצמו.
קודם תאהב את עצמך, קודם כל תסביר לעצמך עד כמה אין כמוך בעולם, עד כמה אתה נמצא במקום המתאים והמדהים והטוב ביותר בעבורך, ועד כמה אתה האדם האהוב והנפלא ביותר, ורק לאחר מכן תוכל להעניק את אותם חום ואהבה לכל הסובבים אותך בדרך של כבוד, בדרך של הערכה, בדרך של אהבה אמיתית.
ברוכים תהיו!
מחזק ממשששש
תודה👍👍👍👍👍