הפרקליטות שוקלת העמדה לדין של סגר"ע י-ם: השתמש בכספי בית הכנסת שלא כדין

על פי מכתבי השימוע, בתקופה הרלוונטית כיהן מאיר תורג'מן במגוון תפקידים בעירייה: חבר מועצה, יו"ר האופוזיציה במועצת העיר ירושלים וכחבר בוועדה המקומית לתכנון ובניה; משנת 2013 ועד לתחילת החקירה הגלויה בפרשה בשנת 2018, כיהן תורג'מן בתפקיד חבר מועצת העיר וסגן ראש עיריית ירושלים; החל משנת 2014, שימש תורג'מן גם כיו"ר רשות הרישוי המקומית לתכנון ובניה והחל מנובמבר 2015 ועד פרוץ החקירה כיהן תורג'מן בנוסף גם כיו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה. בנוסף, במהלך השנים 2004 -2016, היה מאיר תורג'מן מורשה החתימה ומיופה הכוח הבלעדי של חשבון הבנק של בית הכנסת "תפילת ישראל", בו נהג להתפלל.

עוד מואשמים בתיק הם, משה הבא, הינו יזם ואיש עסקים שפעל בתחום הנדל"ן והיה בעל אינטרסים משמעותיים בירושלים, ובין היתר, בעליו של מלון כורש בעיר, שהינו נכס לשימור מחמיר.

דוד בוזגלו, הינו איש עסקים ויזם בתחום הנדל"ן והיה בעל אינטרסים עסקיים בעיר ירושלים.
לורנט לוי הינו איש עסקים ויזם, שפעל לקדם את עסקיו ונכסיו הממוקמים סמוך ומסביב למתחם "כיכר המוזיקה" בירושלים.

דוד קליינר, הינו עובדו ושלוחו של הבא, ופעל עבורו מול גורמים בעיריית ירושלים, בפרט מול תורג'מן, שהיה חברו של קליינר משך עשרות שנים.  קליינר ניהל את פרויקט מלון כורש ופעל מול גורמים בעירייה לקדם את בקשותיו של הבא, וכן להגיש בקשות להיתרים לפרויקט, בין היתר, לוועדה המקומית לתכנון ובניה ולרשות הרישוי.

יצחק תורג'מן, הוא בנו של מאיר תורג'מן. במשך השנים, ליווה יצחק את חייו הפוליטיים של אביו והיה יד ימינו, איש סודו ואמונו. בין השאר, שימש יצחק בשנים 2008 ו־2013 בתפקיד בכיר במערכות הבחירות של מאיר למועצת העיר ירושלים. בהיותו בנו של סגן ראש העירייה, נהנה יצחק ממעמד בלתי פורמאלי בעיריית ירושלים. נוכח מעמד זה, ראו בו גורמי עירייה שונים כעוזרו של מאיר תורג'מן וידו הארוכה ואף נענו לבקשות והוראות שהועברו להם מעת לעת מיצחק

על פי מכתבי השימוע, משה הבא העניק למאיר תורג'מן ו ערבות בנקאית לצורך הלוואה בסך 200 אלף ₪ (שלא הוחזרה עד למועד פתיחת החקירה) לטובת קמפיין הבחירות למועצת העיר בשנת 2013. הערבות ניתנה לתורג'מן על מנת שזה יסייע להבא בקידום פרויקט מלון כורש בעירייה, שנדרש לאישורים מיוחדים בשל היותו מבנה לשימור בעל ערך היסטורי.

ואכן, תורג'מן  סייע להבא בקידום פרויקט מלון כורש ובתוך כך, פעל אף בניגוד עניינים לטובת דוד קליינר, שהיה עובדו של הבא בפרויקט מלון כורש וכן, כאמור, חברו הקרוב של תורג'מן מזה שנים רבות. לכן, תורג'מן היה אמור להימנע מלעסוק בענייניו של קליינר. חרף האמור, תורג'מן לא דיווח על ניגוד העניינים בו הוא מצוי מול קליינר (עד לשלב מאוחר) והציב עצמו בניגוד עניינים חריף. תורג'מן פעל באופן חריג ומתמשך לטובתם של הבא וקליינר תוך שסטה מן השורה במסגרת מילוי תפקידו. 
 
עוד על פי מכתבי השימוע, הבא פעל לשבש חקירה ולבדות ראיות לאחר שהועלו חשדות בעיתונות הארצית ובעירייה, באשר לטיב יחסיו עם תורג'מן. הבא החליט ליצור מצג שתכליתו להסוות את מודעותו למתן שוחד לתורג'מן, בין היתר, על ידי יצירת מסמכים (אותם שלח למעורבים בפרשה תוך שאיים בנקיטת הליכים נגדם, דבר שלא קרה עד לפתיחת החקירה הגלויה.   
 
עוד עולה ממכתבי השימוע  כי בתמורה לקידום ענייניו של דוד בוזגלו בעיריית ירושלים, העסיק ושילם בוזגלו ליצחק תורג'מן משכורת חודשית קבועה והטבות נוספות כאשר בפועל יצחק כמעט ולא עבד אצל בוזגלו. במקביל, יצחק, פעל כדי לסייע לבוזגלו במסדרונות העירייה תוך שימוש בשמו של אביו ובידיעתו.   
 
בנוסף עולה כי מאיר תורג'מן פעל לטובת קידום ענייניו של לורנט לוי בתמורה לכספים שלוי העביר לתורג'מן, שיועדו כתרומות לנזקקים. כך, בתמורה לסך של 91 אלף ₪, תורג'מן סייע ללוי בקידום עסקיו בכיכר המוזיקה בירושלים וניסה לעכב את ההליכים הפליליים שננקטו נגדו ביחס לבנייה הלא חוקית שהתבצעה על ידו בכיכר.
 
בנוסף, על פי מכתבי השימוע, מאיר תורג'מן חשוד שהשתמש שלא כדין בכספי בית הכנסת שבו התפלל, בו הוא שימש כאחראי על קופת בית הכנסת. על פי החשד, תורג'מן עשה שימוש אישי בביתו הפרטי בכספים שנתרמו למטרת שיפוצים בבית הכנסת. 
 
מאיר תורג'מן חשוד אף כי השמיט הכנסה מרשויות המס על הכספים שאותם קיבל ככספי שוחד והכספים שגנב מבית הכנסת.
 
החקירה בוצעה על ידי יאח"ה בלהב 433 במשטרת ישראל ופקיד שומה חקירות מס הכנסה ברשות המיסים.