ישראל הזמינה שלוש מיליון מנות חיסון – והיעד לבתי חולים: 4000 מיטות עם הנשמה

ועדת המשנה למדיניות ואסטרטגיה, בראשות ח"כ צבי האוזר, קיימה אתמול (ב') את דיונה הראשון אשר הוקדש לנושא היערכות צה"ל ומשרד הביטחון לסיוע במאבק בנגיף הקורונה – בדגש על סיוע רפואי והערכות לקראת חורף 2020.

פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות, התבקש על-ידי יו"ר הוועדה להתייחס לנתוני השפעת בחורף רגיל, ולאחר מכן להיערכות המשרד לחורף הקרוב בהשפעת נגיף הקורונה. פרופ' לוי השיב כי בשנה רגילה בוחרים להתחסן נגד שפעת כשני מיליון איש, אולם השנה צפויה דרישה גדולה יותר לחיסונים, והמדינה שואפת גם לתעדף את הקבוצות אשר יחוסנו.

מדינת ישראל כבר הזמינה שלוש מיליון מנות חיסון לשנה הקרובה, ושואפת להשיג עד 5 מיליון מנות חיסון, אך המדינה לא תקנה מיצרנים שאינה בוטחת באיכות המוצר, ויש מגבלות של קצב ייצור לחיסונים, והקצאות של מנות שלכל העולם מתחרה עליהן.

פרופ' לוי נשאל כיצד נערכת המדינה לבצע זריקות חיסון רבות כל כך בזמן הקצר שלאחר הגעת החיסונים, ואמר כי קופות החולים אחראיות לכך, וכרגע טוענות שיעמדו במשימה, אך בכל מקרה הסיכום שהושג השבוע עם משרד האוצר יביא לתגבור כמויות האחיות בקהילה. פרופ' לוי פירט כי הסיכום הוא בשורה גדולה, כאשר סך הכל יתווספו עוד 1600 תקני אחיות לבתי החולים, עם עוד אותן 400 האחיות לקהילה. עם זאת, הודה פרופ' לוי, כי מדובר בתקנים זמניים עד ליולי 2021 ולא בתקנים קבועים.

פרופ' לוי נשאל ע"י יו"ר הוועדה באשר לכמויות הבדיקות בכל יום, ופרופ' לוי השיב כי בתוך חודשיים שלושה הוא מקווה להגיע ליכולת ביצוע של עד 60 אלף בדיקות, אך מדובר בהוצאה כלכלית גדולה שדורשת אישורים רבים. לשאלה האם מערכת הבריאות לעמוד בהיקפי בדיקות כאלה, והאם נדרש כח אדם ממערכת הביטחון לסייע, השיב פרופ' לוי כי צה"ל הקצה חיילים סדירים ככח עזר מסוים למעבדות, בעבודות הפחות מיומנות, אך לא נדרש לסייע מעבר לכך.

פרופ' לוי נשאל לגבי תרחיש הייחוס של מערכת הבריאות למערכות הנשמה לקראת החורף, ואמר כי תרחיש הייחוס קובע 4000 מיטות עם יכולות הנשמה, מתוכן 2000 לחולי קורונה ו-2000 הנשמה לחולים אחרים לרבות חולי שפעת.

חברי הוועדה הביעו ספקנות באשר ליכולת לעמוד במספר זה, ופרופ' לוי אמר כי מיטות, בשילוב עם מכונות הנשמה ואמצעים אחרים, יצליחו לספק מענה ל-4000 חולים, אך הפער הוא בכח האדם – בכמויות הצוותים הרפואיים אשר נדרשים בכדי לטפל במספר כזה של חולים.

פרופ' לוי אמר כי אין אפשרות תקציבית מעשית לאייש את כמות התקנים הקבועה בנהלים למספר כזה של מיטות חולים, ועל כן בתי החולים ייאלצו להסיט כח אדם פנימי, על חשבון פעילויות אחרות. הכשרת רופא טיפול נמרץ דורשת כשנתיים-שנתיים וחצי, ומערכת הבריאות הגבירה את קצב הרוטציות של רופאים ממחלקות שונות, בכדי לתת להם הכשרה והיערכות לקראת אפשרות שיידרשו לסייע בחורף.

לאור הדברים על הפער בכח האדם, נשאל פרופ' לוי האם מדינת ישראל עושה מאמץ להביא כח אדם מחו"ל – בין אם רופאים שיעלו לישראל, ובין אם ישראלים הנמצאים כעת בחו"ל? פרופ' לוי השיב כי בשלב זה אין מאמץ שכזה.

פרופ' לוי התבקש להתייחס אם יש למערכת הבריאות צרכים נוספים שמערכת הביטחון יכולה לסייע בהם, ואמר זהו אינו אירוע בריאותי בלבד אלא אירוע לוגיסטי מורכב ורב-משרדי, וצה"ל הוא מרכיב מכריע ביכולת להתמודד עם סדר גודל שכזה. פרופ' לוי הביע שביעות רצון משיתוף הפעולה החל מרמת שר הביטחון, מנכ"ל המשרד, חטיבת המבצעים, פיקוד העורף, מפא"ת, 8200, ועוד יחידות רבות שלוקחות חלק. אנחנו בעבודת מטה מתמשכת מול משרד הביטחון, חטיבת המבצעים ופיקוד העורף באשר לצרכים שעולים ויעלו.

יו"ר הוועדה הודה לפרופ' לוי, ובטרם העביר להתייחסות נציגי מערכת הביטחון, אמר כי הוועדה רושמת לפניה את האתגר הלוגיסטי של חיסון 5 מיליון אזרחים בפרק של כחודש, ותעקוב אחריו. עוד רושמת בפניה הוועדה את האתגר של ביצוע 60 אלף בדיקות ביום אליו מכוון משרד הבריאות.

אתגר נוסף הוא אתגר כח האדם, וזאת לצד האמירה כי יהיה מענה מבחינת ציוד ל-4000 מונשמים, אשר הוועדה תעקוב גם אחריו. בנוסף יו"ר הועדה ביקש תרחיש ייחוס להיקף החולים הצפויים בשפעת ובקורונה יחדיו וציין כי העובדה שתרחיש זה טרם נקבע אינו מאפשר היערכות נאותה לחורף.

משה אדרי, עוזר שר הביטחון להתגוננות, ביקש לפתוח את חלקו בדיון בהצגת הרעיון המסדר – להיערך לשגרת חיים בנוכחות הנגיף עד סוף שנת 2021. כפי שיש ביטחון שוטף, כך צריכה להיות בריאות שוטפת – בר"ש, מנגנון של ניהול החיים לצד מספר קטן של נדבקים ביום, שייקבע ע"י משרד הבריאות. לשם שליטה בכמויות התחלואה וצמצומה, נדרשת קטיעת שרשראות ההדבקה, ע"י מענה קליני, חקירות אפידמיולוגיות, בידוד מהקהילה, הסברה והגבלה של התקהלויות.

לגבי סוגיית הבידוד מהקהילה אמר אדרי כי יש את המלונות אשר מאפשרים לחולים אשר אובחנו בקהילה, לעבור אליהם, אם יבחרו בכך. מערכת הביטחון מעודדת אנשים לעזוב את בתיהם ולעבור למלונות אם הם חולים, כדי לייצר בידוד מהקהילה, וכל יום עוברים 600-700 איש, ויש מעל 6000 איש במלונות כיום.

בנוגע לסיוע מערכת הביטחון לנושא הבדיקות, אמר אדרי כי המכון הביולוגי יודע לבצע עד 1300 בדיקות ביום, וההחלטה היא כי אלה יוקצו רק לתכנית "מגן אבות ואימהות", כלומר לאוכלוסיית המבוגרים שהם אוכלוסיית סיכון, וכל יום מגיעות למכון הביולוגי בדיקות מבתי אבות ברחבי ישראל. עוד אמר אדרי כי המכון הביולוגי גם פועל לפיתוח חיסונים ולפיתוח נוגדנים לנגיף.

אל"מ מורן עומר, ראש מחלקת מבצעים בצה"ל, אמר כי צה"ל נוקט במדיניות של אחריות מרחיבה בכל הקשור לסיוע למרחב האזרחי, אך חייב במקביל לשמור תמיד על כשירות ורציפות מבצעית. כיום יש כ-600 חולים וכ-6000 מבודדים מבין המשרתים בצה"ל, אך למרות שיש יותר חולים מאשר בגל הראשון, צה"ל ערוך טוב יותר כיום, ואין פגיעה בכשירות, גם בתקופה רגישה זו.

אל"מ עומר אמר כי בשיא הגל הראשון צה"ל הקצה 20 אלף איש למשימות הסיוע, וזו כמות משמעותית, שצה"ל יכול להקצות אותה באופן נקודתי, אך צריך גם לתכנן את השימוש בכח האדם במשורה, בשל האפשרות כי מדובר באירוע שייתכן ויימשך גם עד סוף 2021.

אל"מ עומר התבקש ע"י יו"ר הוועדה להתייחס לסיוע בכח אדם רפואי, לאור דבריו של מנכ"ל משרד הבריאות. אל"מ עומר השיב כי צה"ל מטפל בכל החיילים החולים בעצמו, ולכן צריך את אנשי הקבע מתחום הרפואה, וממילא אנשי המילואים מתחום הרפואה ממלאים תפקידים במערכת הבריאות באזרחות, ולכן גם נמצאים במאבק בנגיף ולרשות מערכת הבריאות.

באשר לסיוע במיטות הנשמה, אמר אל"מ עומר כי צה"ל יודע לסייע למערכת הבריאות בתוספת של עד 200 מיטות, וכן הקצה לעצמו 80 מיטות, בבי"ח 10, לטיפול בחיילים חולים. עוד הוסיף אל"מ עומר כי בכל הנוגע לסיוע לצוותי הרפואה, יש 300 אנשי מילואים המסייעים בבתי החולים, ו-100 חובשים בסדיר את מושאלים למעבדות המבצעות את הבדיקות. אל"מ עומר אמר כי בכל 4 חודשים משתחררים מצה"ל מאות חובשים, אשר ודאי ישמחו לעבוד ולסייע, ומשרד הבריאות יכול להכשיר אותם למשימות סיוע בזמן קצר יחסית.

לסיכום אמר יו"ר הועדה: "השילוב של קורונה יחד עם שפעת הצפוי לנו בחורף מאיים על יציבותה של מערכת הבריאות בישראל. מערכת הבריאות תאותגר בכ-25 אלף חולי שפעת מדי יום שיהיו להם תסמינים הדומים לתסמיני קורונה וזאת בנוסף לחולי הקורונה בחורף. על מערכת הבריאות להיערך למצב חירום בקופות החולים ובבתי החולים. נראה כי צה"ל יכול לתת מענה לרוב הכשלים הצפויים למעט החוסרים הצפויים בכוח אדם מקצועי במערכת הבריאות. ריחוק חברתי ושמירה על הנחיות תוריד את היקף החולים בשפעת ובקורונה ולכן הסברה ושמירה על הנחיות תהיה קריטית בחורף."

יו"ר הוועדה הודיע בסיום כי הוועדה תקיים דיון המשך בנושא, אשר יכלול את המשך התייחסות מערכת הביטחון, לרבות התייחסות רשות החירום הלאומית לפעילותה, וכן התייחסות של נציג תיאום פעולות הממשלה בשטחים לנושא ההיערכות אל מול מצב הקורונה ביו"ש ובעזה בחורף.