שגרה או סגר מלא? החלופות שהציג הפרויקטור בקבינט

פורפ' רוני גמזו, הפרויקטור מטעם הממשלה להורדת התחלואה בנגיף קורונה הגיש הבוקר שלוש תכניות למלחמה בנגיף

חלופה א': שגרת מאמץ נוכחי – מטרת התכנית: המשך ניהול המשבר תוך מאמץ לחיזוק יכולתה של מערכת הבריאות לעמוד בנדרש, תוך הימנעות מרבית מצעדי קיצון; העלאה והורדה של מגבלות, בהתאם למדדי התחלואה (פעולות עיקריות ראו לעיל).

חלופה ב': ריסון חלקי – מטרת התכנית: הורדה של קצב התחלואה באמצעות החרפת מגבלות ההתקהלות והגבלת חלק מהמשק לזמן קצוב עד לשחרור המשק באופן הדרגתי. הפעלת תכנית ממוקדת למשך מספר שבועות להפחתת רמת התחלואה, על ידי צמצום פעילות בתחומים ובסקטורים שבהם קיימת התקהלות, תוך שמירה מרבית על פעילות המשק. יעד ההגעה הוא ל-400 חולים חדשים ביום. אחריה תהיה פתיחה הדרגתית של המשק.

מתווה הריסון החלקי כולל, בין היתר, סגירת מסעדות, קניונים, שווקים, בתי מלון, אולמות אירועים, מפעלים לא חיוניים ומקומות עבודה ללא קבלת קהל. פתיחת שנת הלימודים עד כיתה ד' וצמצום מספר הנוסעים באמצעי התחבורה הציבורית ב-40%.

חלופה ג': ריסון מהודק – מתייחסת לכל הנאמר בתכנית ״ריסון חלקי״ לצד עצירת קצב התחלואה על ידי הטלת סגרים מקומיים במקומות שבהם יש התפשטות של המחלה וכן צמצום הפעילות במגזר הציבורי והפרטי. חלופה זו כוללת צעדים דומים לאלה שננקטו בישראל בין 19 ל-25 במרץ (פסח).

ההצעה של פרופ' גמזו (שמוגדרת רשמית כ"חלופה שלישית") להטלת הסגר בחגים מנומקת בכך שתכליתו מניעת התלקחות מחודשת בהדבקה, תוך ניצול התקופה שבה יש פחות ימי עבודה. הוא מציע שעל הסגר יוכרז מראש כדי שהציבור יוכל להתכונן אליו. עם זאת, הוא צפוי להיות קל מזה שהוטל בחודש מארס מאחר שענפי משק חיוניים שהם בסיכון נמוך להדבקה המונית יוכלו להמשיך ולעבוד כרגיל.

במסמך הרשמי שמוגש לקבינט הקורונה כתב פרופ' גמזו: "המלצתי לקבינט להמשיך בשגרת המאמץ הנוכחי, חלופה א׳, המבוססת על פעולות תשתית נרחבות וממושכת להתמודדות עם התחלואה ועל התמקדות בניהול מוקדי הבעיה העיקריים: ערים אדומות, קטיעת שרשראות ההדבקה, בדיקה לעניין מוכנות בתי החולים לקראת קליטת יותר חולים ותמיכה בהם. כל זאת, תוך כדי האחדת מגבלות והגברת האמון הציבורי.

"במקביל, עלינו להתכונן לאפשרות של החמרה במצב, זאת לאור הסיכונים האפשריים להרחבת ההתפרצות בשבועות הקרובים על רקע פתיחת שנת הלימודים וחגי תשרי. אני מאמין שזו הדרך ליצור איזון בין היכולת לדכא באופן שיטתי את התפשטות הקורונה ולהוריד את רמת התחלואה, לבין הצורך להמשיך ולהניע את גלגלי המשק, להחזיר אנשים למעגל העבודה ולשקם עסקים שנפגעו".

לדברי פרופ' גמזו, החלופה שמצביעה על שגרת המאמץ איננה חלופה שתוריד את התחלואה באופן מהיר. "היא מורכבת, קשה לביצוע ודורשת ניהול של כל פרט, תוך עמידה על המשמר באשר למצב של ספיקת מערכת הבריאות (קופות החולים ובתי החולים). אי לכך ביקש ממני ראש הממשלה להכין תכנית מגירה לריסון הדוק יותר שנועדה להוריד את התחלואה באופן מהיר ומעמיק יותר במידה שלא נשיג ירידה משמעותית בתחלואה בזמן הקרוב".

הבוקר בראיון ל-Ynet ואמש לחדשות ערוץ 12 התבטא פרופ' גמזו: "המגיפה פגעה בחברה הערבית "כמו פיגוע המוני. היו התקהלויות, חפלות, מסיבות, אדישות. חשבו שם שזה לא יפגע בהם". בהתייחסו לאפשרות של הטלת סגר כללי על האוכלוסיה בחגי תשרי אמר: "זו אופציה ריאלית".

גמזו הוסיף בהתייחסו לשינוי בקריטריונים לעניין התקהלויות בבתי הכנסת ובמסעדות, ששונו לפי הודעת משרד הבריאות אמש: 20 אנשים בכל חלל סגור ו-30 בחלל פתוח ובלבד שיישמר ריחוק של שני מטרים בין שולחן לשולחן במסעדה, אמר פרופ' גמזו:  "יש כאן שילוב בין החלטות הממשלה לבין התו הסגול. בסוף סידרנו את זה לא בגלל לחץ פוליטי אלא בגלל רגישות. אני לא רוצה ששום עסק בישראל יקרוס שוב בגלל הגבלות".

עוד אמר: "רמת התחלואה לא עולה אלא עומדת במקום, אולי אפילו יש טיפה ירידה. מקדם ההדבקה מעט נמוך מ-1. אי אפשר להילחם בקורונה בזבנג וגמרנו. זבנג וגמרנו זה סגר. מצד אחד, התחלואה תרד בשלושה-ארבעה שבועות, אבל עוד עסקים יקרסו ויהיו עוד מאות אלפי מובטלים".

כשנשאל אם יש תחזית ל-400-200 חולים קשים חדשים ביום בתחילת ספטמבר אמר פרופ' גמזו: "זה לא ריאלי. ממש לא יהיה. הירידה היא איטית".

יישום "תכנית רמזור" – החל מ-1 בספטמבר

פרופ' גמזו ציין כי התכנית בשם "רמזור" להפעלת מערך השליטה במשבר היא על בסיס "מדרוג צבעים שיופעל ברשויות המקומיות". התכנית תופעל החל מ-1 בספטמבר.

כפי שכבר פורסם בשבוע שעבר, סיווג הרשויות המקומיות יהיה על פי ארבעה צבעים – אדום, כתום, צהוב, ירוק. ובהתאם לאלגוריתם שמתחשב בשלושה פרמטרים: שיעור החולים החדשים בכל רשות; אחוז הבדיקות החיוביות; קצב ההכפלה במספר החולים.

בכל רשות, בהתאם לצבע שתקבל, יהיה מדרג של מספר הגבלות והיתרים להתקהלויות במרחב סגור ופתוח. בצידו יהיה ארגז כלים וסיוע לרשות הכולל: הקמת חמ״ל מקומי; תכנית קטיעת שרשרת הדבקה מקומית; תכנית אכיפה מקומית; סיוע כלכלי וחברתי לתושבים; תכנית הסברה מקומית. התכנית תפעל בצד המגבלות והמתווים במישור הארצי שיחולו על התחבורה, החינוך והאירועים.

ההערכה שישראל תיכנס בכל זאת לסגר בשלושת השבועות של החגים בחודש תשרי היא בעיקר כדי למנוע את הסכנה של התלקחות מחודשת של ההדבקה על רקע תפילות המוניות, מפגשים משפחתיים ויציאה ההמונית לאתרי בילויים ופנאי. כל זאת על סמך הניסיון שהצטבר  מהחג המוסלמי עיד אל אדחא, שלימד כי קשה מאוד לשלוט על התקהלויות במהלך חגים. חגי תשרי יחלו ב-18 בספטמבר ויסתיימו ב-11 באוקטובר. רעיון הסגר מוצג, כאמור, כתכנית מגירה למקרה של החמרה משמעותית במצב תחלואת הקורונה בישראל.