מהפך במחלקה לחקירות שוטרים: "שוטרים לא יחקרו שוטרים"

שר המשפטים אבי ניסנקורן, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וראש מח"ש עורכת הדין קרן בר-מנחם הציגו היום (שלישי) את עיקרי הרפורמה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).

בין עיקרי הרפורמה שהוצגו – החלטה לאזרח את מח"ש ולהפסיק להעסיק בה שוטרים, ומתן ייצוג מוגבר לקבוצות שונות בחברה הישראלית, בהן קהילת יוצאי אתיופיה.

ניסנקורן הציג במסיבת העיתונאים חמישה עיקרים של הרפורמה: אזרוח מלא של מח"ש, טיפול מואץ בתלונות על פשעי שנאה, ייצוג כלל חלקי האוכלוסייה, קיצור לוחות הזמנים לטיפול בתלונות והנגשת מח"ש לכל אזרח שמבקש לפנות אליה.

במסגרת הרפורמה הודיע ניסנקורן על אזרוח מלא של מח"ש, כך ש"המשטרה לא תחקור יותר את עצמה". במסגרת השינוי לא יועסקו עוד שוטרים באגף החקירות, כך שכאשר יעלה חשד ששוטר סטה מהכללים, הוא ייחקר על-ידי גוף ניטרלי ומנותק מהמשטרה. כיום כמה מהחוקרים המועסקים במח"ש "מושאלים" מהמשטרה, ומתכונת ההעסקה הזו תסתיים בתוך כשלושה חודשים.

עוד הוחלט על טיפול מואץ לתלונות על פשעי שנאה. "תלונות המוגשות למח"ש בגין עבירות לכאורה של פשעי שנאה, גזענות, ופגיעה באנשים עם מוגבלות – יטופלו בהליך מואץ", אמר ניסנקורן. "מח"ש תמצה את כל הליכי החקירה בתיקים מסוג זה, ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן ייסגרו תיקים כאלה בעילה של 'חוסר עניין לציבור'". היועמ"ש קבע כי סגירת תיק בנסיבות כאלה תתקבל רק באישור מנהלת מח"ש באופן אישי, בהחלטה שתנומק בכתב.

בנוסף במשרד המשפטים יפעלו להגדלת הייצוג לכלל חלקי האוכלוסייה במח"ש. לדברי ניסנקורן, "נשים דגש על שילובם של בני קהילת יוצאי אתיופיה, החברה הערבית והאוכלוסייה החרדית, על מנת להגביר את האמון במח"ש ולשפר את השירות לאזרח".