רב טוען: יש לכסות את השופר במכסה

רבה של אלון שבות דרום הרב יוסף צבי רימון השיב במכתב לשאלה האם ניתן או צריך להיזהר בתקיעת שופר בימי הקורונה וכך כותב הרב, ראשית אציין שלא ברור אם החשש מפני הידבקות בנגיף מחמת התקיעה אכן גדול יותר ומחייב מרחק רב יותר בין התוקע לשומעים. קשה לתת חוות דעת רפואית בנושא זה בלי בדיקה ומחקר. מכל מקום, מבירור קצר שעשיתי נראה שיש בכך ויכוח בין הרופאים, וחלקם סוברים שאכן כדאי לחשוש לכך.

בהנחה שיש בכך תועלת, כאשר המסכה נמצאת על פיו של בעל התוקע, או על צידו הצר של השופר, הרי שפרט לכך שמבחינה טכנית כמעט בלתי אפשרי לתקוע כך בשופר, יש בכך בעיה של חציצה לכן ברור שהתוקע איננו יכול לעטות מסכה בשעת התקיעות, ולא ניתן להניח מסכה על צידו הצר של השופר.

כאשר המסכה מונחת על צידו הרחב של השופר עלולות להיות שתי בעיות: א. החלשת קולו של השופר ב. שינוי קולו של השופר.

לגבי קול הברה אומרת המשנה: "התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטם, אם קול שופר שמע – יצא, ואם קול הברה שמע – לא יצא". מדברי המשנה עולה, שאם שומעים קול שופר יוצאים ידי חובה, אולם, אם שומעים קול הברה לא יוצאים ידי חובה. לכן מי שתוקע לתוך הבור יוצא ידי חובה רק אם הוא שומע קול שופר.

לפי זה לכאורה צריך לבחון אם במקרה שלנו המסכה גורמת לכך שקול השופר נשמע חלש יותר. בפועל, אם מכסים את השופר בכיסוי דק כגון במסכות החד פעמיות, התקיעה נשמעת בצורה חזקה וברורה הרי שמסתבר שהתקיעה טובה לכל השיטות. נמצא אם כן שהחשש מפני החלשת קול השופר איננו משמעותי.

פרט להחלשת קול השופר יש לבחון האם עלולה להיות בעיה של שינוי קול השופר שזה גם עלול לפסול את השופר. לאור זאת עולה שלכאורה עלולה להיות בעיה בתוספת על השופר, ובפרט כאשר התוספת נמצאת במקום יציאת הקול, כמו המסכה. 

אולם יש הסוברים שמדובר רק בזהירות לכתחילה ובדיעבד יוצאים בכך ידי חובה. פרט לכך מסתבר שגם השולחן ערוך דיבר דווקא על תוספת קבועה ומשמעותית לשופר, ואילו המסכה מהווה רק תוספת קטנה שמחוברת באופן זמני בלבד לשופר, ולכן גם לפי השולחן ערוך היא איננה בעייתית, בנוגע לכיוון את פי השופר כלפי מטה אם חוששים מהרוק היוצא מהשופר, מותר להפוך אותו כלפי מטה, ובוודאי שיוצאים בכך ידי חובה.