סדרת כתבות ותחקירים פורסמו כנגד בתי המשפט ושופטי העליון, אמיר לוי מהאתר 'מידה' מאגד את השערוריות האחרונות שלא הוסיפו כבוד בלשון המעטה למערכת המשפט ואף חלקן נבדקות ע"י היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, שערורייה שנחשפה הבוקר, עם הפרסום של נטעאל בנדל ב’הארץ’ על כך שהנהלת בתי המשפט פעלה כדי להעלים כתבות ביקורתיות נגד שופטים מתוצאות החיפוש של גוגל. על פי הדיווח, “צוות למניעת הכפשות שופטים ברשת” שפעל מטעם הנהלת בתי המשפט ביקש מחברת גוגל להסיר ממנוע החיפוש כתבות שפורסמו בכלי תקשורת מרכזיים והביעו ביקורת על שופטים או הציגו את מערכת המשפט באור שלילי.
כך למשל, בשנת 2015 פנה הצוות לגוגל בבקשה להסיר מן החיפוש כתבה משנת 2005 שהתפרסמה ב’גלובס’, ובה דווח על החלטת היועמ”ש מני מזוז לסגור תיק חקירה נגד שופט בחשד לקבלת דבר במרמה. במקרה אחר, נעשתה פנייה לגוגל ב-2018 בבקשה להסיר מן החיפוש כתבה מ’הארץ’ שדיווחה על מינוי לשופטת של סנגורית שבעבר התרשלה בייצוג נאשם והביאה להרשעתו. על פי בנדל, בחלק מן המקרים הנהלת בתי המשפט לא עדכנה את כלי התקשורת שאת פרסומיהם ביקשה להסיר וכמו כן לא דיווחה למשרד המשפטים או לכנסת על הניסיון להסתרת הפרסומים.
בתגובה מסרה הנהלת בתי המשפט כי החשיפה נוגעת “לפרסומים ישנים” וכי “כיום קשה להתחקות אחר הסיבות לבקשות ההסרה”, אך זו אינה הפעם הראשונה מערכת המשפט וראשיה נתפסים בניסיון בוטה כזה לסתימת פיות והשתקת ביקורת, במסגרת מה שהגדירה כ”נוהל לטיפול בפרסומים פוגעניים“.
כפי שחשף גלעד צוויק ב’מידה’ לפני כשנתיים, צוות אכיפה מיוחד בהנהלת בתי המשפט פעל כדי לאסוף מידע אישי על אזרחים שפרסמו ביקורת על שופטים ברשתות החברתיות, כולל מקום מגורים וכתובת הדואר האלקטרוני ומידע על הליכים משפטיים בהם היו מעורבים המפרסמים, תוך הפרה לכאורה של החוק להגנת פרטיות והכללים לאחזקת מאגרי מידע. בנוסף, הנוהל התיר ליועמ”ש בתי המשפט דאז, עו”ד ברק לייזר, את הסמכות לנקוט בהליכים משפטיים נגד מפרסמי ביקורת על שופטים, למרות שהוא עצמו היה חשוד בעבר בהדלפת מידע סודי.
ארגון ‘לביא’ הגיש אז תלונה למשרד המשפטים בדרישה לפתוח בחקירה נגד מערכת בתי המשפט בגין ניהול מאגר מידע שלא כדין ולהטיל עליה סנקציות הקבועות בחוק. כמו כן, בעקבות חשיפת ‘מידה’ הורה היועמ”ש מנדלבליט על בדיקת הפרשה, ובהמשך על הקפאת השימוש במאגר. ועדה משותפת להנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים בחנה את המשך פעילות הצוות והחליטה להגביל את סמכויותיו, אך כאמור על פי דיווח ‘הארץ’ מהבוקר לא נמסר לאותה ועדה על הפעילות להסרת תוצאות חיפוש.
אך גם בכך לא תמה תאוות בית המשפט לאיסוף מידע אישי ואגירתו בחשאי. כפי שחשף עקיבא ביגמן ב’ישראל היום’, בשני מקרים שונים הקימה הנהלת בתי המשפט מאגרי מידע סודיים בהם נאספו פרטים אישיים בניגוד לחוק – מאגר אחד שהכיל מידע אישי על שופטים מכהנים, ומאגר שני בו נאספו פרטים על מועמדים לשיפוט ונחשף בעקבות פניות של התנועה למשילות ודמוקרטיה.
במאגר המידע על שופטים נרשמו בין השאר פרטים אישיים ופיננסיים, וכמו כן מידע הקשור לתהליכי הקידום של שופטים. ביגמן סיפר אז בשיחה עם ‘מידה’ כי “חלק גדול מהשופטים שנאספו עליהם פרטים בכלל לא ידעו על קיומו, ואחרים שפנו וניסו לקבל את המידע עליהם נענו בשלילה בגלל שלא היה קיים שום נוהל מוסדר”. לדבריו, “בהנהלת בתי המשפט הכחישו בתחילה וטענו שאין בכלל שום מאגר כזה, ואחרי שפרסמנו לא הייתה להם ברירה אלא להודות”.
כל הפרשיות האלה המצטרפות לחשיפה המטלטלת מהבוקר מצביעות שוב על עובדה מטרידה מאוד: בראשות מערכת המשפט בישראל נמצאת חבורה של אנשים כוחניים שאינם בוחלים בשום אמצעי על מנת לשמר את כוחם, ובדרך הם מוכנים לדרוס את זכות האזרח לפרטיות, את החוק ואת חופש העיתונות והביטוי. כמו בפרשת ניגודי העניינים של שופטים שנחשפה בהרחבה לאחרונה בתקשורת, שוב אנחנו למדים כי שופטי ישראל רואים בעצמם כי שנמצאים מעל לחוק ומעל לכל ביקורת, ואפילו לא מבינים מה הבעיה. כל זה מתרחש דווקא במערכת הדורשת מכל הרשויות והגופים האחרים במדינה סטנדרטים מחמירים ביותר של שקיפות ומנהל תקין, אך בעצמה מתנהלת במחשכים תוך שהיא ממשיכה לרסק את אמון הציבור בה.
מקום המשפט שם מקום הרשע!
מה חשבתם?
"השיבה שופטינו כבראשונה" ויועצינו כבתחילה "
אם רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני…..
גועל נפש של מערכת.
טוב שהדברים מתפרסמים.
שופט הוא בן אדם רגיל שנתנו לו סמכויות ואין אף אחד מעליו וכמובן שלפעמים הם מנצלים את כוחם לרעה .תארו לכם שתהיה קבוצה שחיה בלי משטרה ובלי בית משפט מעליהם הם לא יעשו מה שרוצים? איש את רעהו חיים בלעו. הא כן בעצם יש איסה חבר שלהם שופט בדימוס שאמור לבדוק תלונות על שופטים.