שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו, קחו סיפור!
פעם אחת הלך אחד לכבוד הרב ואמר לו: "רבינו! אשתי רעה, נמאס לי ממנה, אני רוצה לעשות משהו שישלח אותה לישיבה של מעלה".
אמר לו כבוד הרב: "מה הבעיה? "בעוון נדרים אשתו של אדם מתה, שנאמר בגמרא (שבת ל"ב ע"ב) "אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ" (משלי כב, כז), ממילא תידור נדר לצדקה ואל תבצע את הנדר, מאותו רגע אשתך הולכת ואוטוטו מגיעה לישיבה של מעלה…".
שאל אותו: "כבוד הרב, זה בדוק?", אמר לו: "אם חז"ל הקדושים אמרו את זה, כנראה שאין בדוק מעבר לכך. אבל בעיה אחת ישנה והבעיה היא למה ה' לוקח בעוון נדרים את אשתו של האדם? והתשובה היא בגלל שהיא הדבר הכי יקר לו. אבל אתה, אשתך ממש לא יקרה לך, יתכן שלא יקחו אותה. אני מציע לך במקביל לנדר שלא תקיים, לגשת לאשתך ומהיום להשקיע בה מילים של חום ואהבה, לרכוש לה דברים, שהיא באמת תיהפך להיות הדבר הכי יקר בחייך ואז מובטח לך שהיא תסתלק מן העולם במהרה".
שמע זאת אותו אדם ומאותו היום ניגש לרעייתו והגיש לה מלוא חופניים אהבה ואחווה שלום ורעות: רכש למענה, יצא איתה לטיולים ולא הפסיק לספר לה עד כמה היא מדהימה ואין כמוה בעולם.
לאחר חודשיים הוא ניגש לכבוד הרב ואמר לו: "אני כבר אוהב אותה אהבת נפש ואני רועד מפחד אם חלילה וחס היא תילקח מן העולם. מה עלי לעשות כדי להשאיר אותה כאן?".
אמר לו כבוד הרב: "שלם את חוב הנדר, ויש לך את אשתך בבריאות עד מאה ועשרים שנה".
חכמתו של הרב בעצם מגלה לכולנו דבר אחד, רק מי שבאמת מעניק חום ואהבה זוכה לחוש את אותה אהבה נדירה.
אין כזה מושג להישאר בחדר האטום שלך ולהתייחס לאשתך כאל מישהי מחוץ לחייך ולקוות שתפרח ותשגשג בניכם אותה אהבה שמביאה לאחווה ושלום ורעות, ממש לא.
אלא משקיעים, מתאמצים, עושים הכל בכדי להפריח ולגרום לאותה אהבה להיות גדולה יותר, ואז היא מגיעה לשני הצדדים, גם לבעל וגם לאשה, וכך זוכים להקים בית נאמן בישראל.
ברוכים תהיו!
בדיוק כך מי שמשקיע בבורא עולם. ועושה כל מעשיו לפי ההנחיות שלו .
אוהב אותו .
ובכך זוכה לשנה מתוקה יותר