שלום וברכה מורי ורבותי!
שנת תשפ"א: תכונן פה שלום אמיתי…
בינינו ובין שכנינו, בינינו לבין דודינו, בנינו ובין אחיינינו.
אני מדבר על יום חמישי, על היום של שלום הבית שלנו.
שלום בתוך הבית שלנו!
אחד מהדברים החזקים ביותר בשלום בית הוא לפתוח דף חדש,
ולמה?
כאשר כל אחד מהצדדים מגיע עם בטן מלאה על העבר, הוא מנסה לשטוח את הדברים על השולחן, להסביר עד כמה הוא היה צודק בכל מה שהוא עשה ולהראות שאילו הצד השני היה חש כמוהו, הרי שהוא היה מתנהג בכפל כפליים הרבה יותר גרוע.
הצד שכנגדו מסכים בדיוק עם אותם נתונים מלבד דבר אחד: "אני הייתי עושה זאת לא פי שתיים, אלא פי שלוש, לו היית חש את מה שאני חש!".
וכך כל אחד מהם מנסה להצדיק את עצמו והמריבה רק הולכת ובוערת.
במקרים שכאלה אין מה לדבר, אין מה לדון. העבר תם ונשלם, פותחים דף חדש, מתייחסים אל העבר כאל איננו, מתארסים מחדש, מתחתנים מחדש, מתחילים את השנה הראשונה מחדש ומתחילים לגדל ולחנך את הילדים שלנו מחדש.
כי מה שקרה פה עד היום הוא לא היה שלום בית, לא הייתה חתונה כבר, וברור הוא שגם לא היה חינוך ילדים.
זו הזדמנות חדשה של פעם בשנה, לפתוח שנה חדשה, שנה שבה אנחנו פותחים דף חדש ואמיתי, שוכחים מכל מה שהיה, לא דנים, לא מדברים, וזוכרים שגם אם מישהו בלי כוונה מנסה להזכיר משהו מהעבר, מיד משתיקים אותו.
וזוכים לשנה חדשה, שנה מלאה באהבה ואחווה ושלום ורעות.
וברוכים תהיו!
איפה הוידאו??