שלום וברכה מורי ורבותי!
אנחנו נמצאים בתחילתה של השנה החדשה, אחרי יומיים של תפילות ראש השנה, ואחרי חודש שלם של אלול.
בכל שנה בתקופה הזו הרגשנו הרבה יותר קרובים לה' יתברך –
התפללנו במניינים מלאים, היינו אחד מתוך מאות או אלפים שהתפללו יחד, פיזמנו יחד את הפיוטים המיוחדים של ימי ראש השנה והסליחות. אבל השנה – חלקנו עשו את זה במניינים קטנטנים של עשרות בודדים ממש, חלקנו אפילו עשו זאת ביחיד, מי שהרב שלו הורה לו שלא לקחת סיכון ולהתפלל ביחד בבית – עשה את זה ביחיד בבית.
לא כולם מרוצים, יש בינינו כאלה שאומרים שהשנה הזו הולכת להיות לכאורה אחת השנים הקשות שלהם כי התפילות לא היו אותן תפילות, המסירות לא הייתה אותה מסירות, והדבקות וההתעוררות לא הייתה כמו בכל שנה. אבל זו טעות חמורה.
ושימו לב טוב!
אם הרב שלך פסק לך להתפלל ביחיד, אם הרב שלך פסק לך להתפלל במניין מצומצם, בעצם הקדוש ברוך הוא אומר לך: "השנה, בניגוד לשנים קודמות, אני רוצה אותך סולן במקהלה מצומצמת" או "אני רוצה אותך שר בפני לבד".
דווקא השנה הזו תהיה שנה מוצלחת הרבה יותר מכל שנה אחרת, אתה יודע למה? כי השנה קיבלת הוראה מפורטת איך להתפלל, מה שלא היה עד היום. עד היום קיבלתי הנהגה ציבורית, הוראה כללית, היום קיבלת מהרב שלך הוראה ישירה והיא שייכת אליך, מהיום התפילות שלך מתקבלות הרבה יותר מתמיד.
אתה אומר לקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם! אתה אמרת לי 'אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל תשמע לו', ואני שמעתי לרב שלי, אני רוצה שנה מדהימה ומוצלחת בדיוק אבל בדיוק כמו המסירות שעשיתי למען דעת התורה של הרב שלי".
זה נכון בתפילות, זה נכון בכל השנה כולה וזה נכון בכל העליות והמורדות של החיים.
נאמנים לדעת תורה, יוצאים בשמחה ויודעים שזו ההנחיה שמלווה לדבר הנכון והטוב ביותר.
ברוכים תהיו!