הרב יצחק מאיר שיף זצ"ל מחסידי בעלזא נפטר עם צאת החג מסיבוכי נגיף הקורונה לאחר שבמשך כמה חודשים היה מורדם ומונשם בבית החולים. בן 48 בלבד בפטירתו. לפני כמה שבועות איבד באותו היום את אביו ואת אמו
המנוח אושפז בבית החולים 'אסותא' באשדוד עיר מגוריו לאחר שלקה בדלקת ריאות חריפה. בהמשך הוא נדבק בנגיף הקורונה ומאז החל מצבו להדרדר עד שהרופאים נאלצו להרדימו ולהנשימו. עד שאמש נפטר, היתומים נשארו ללא משענת כלכלית, ללא סבא וסבתא וללא אבא. בתרומה חד פעמית אפשר לסייע להם כאן
אחד מבני המשפחה כתב תיאור מצמרר:
בתחילה אף אחד לא מתרגש יתר על המידה. הנגיף, נו, שמענו. עוד מעט זה יעבור לו.
אבל הימים נוקפים. הנגיף לא מרפה מהגוף.
ר' יצחק מאיר מתחיל לסבול מקשיי נשימה, והמומחים ממליצים נחרצות לגשת לבית החולים כדי לקבל סיוע נשימתי.
הסדר בבית מופר לגמרי.
מאותו רגע אבא בבידוד מוחלט ואף אחד מהמשפחה לא רואה אותו יותר.לא יכולים לדבר עם אבא. לא זוכים להתייעץ איתו, לקבל ממנו מילה טובה, להחליף איתו חוויות. כלום.אבא בבית החולים. לבד!
ימים ארוכים של סבל, חרדות, עליות ומורדות, ופתאום מגיעה בשורה מדאיגה מבית החולים.הנגיף הגיע לריאות, והמצב מסתבך.
בתוך כמה ימים מגיעה הבשורה המפחידה.חייבים להרדים את אבא!
הלב לא מבשר טוב, אך התקווה עדיין בלב!
שבועות ארוכים של פחדים וחרדות אין-סופיים.אלפי פרקי תהלים.
מאות קבלות טובות. עשרות לילות ללא שינה. אלפי מחשבות על מה שעלול לקרות.
עוד יום ועוד יום, ומעיין הדמעות כבר יבש. אף אחד כבר לא מצליח אפילו לבכות.
ופתאום, כמו משום מקום, מגיעה בשורה נוראה!זיידי נפטר!
זיידי שיף המתוק, הרה"ח ר' יוסף שיף ז"ל מירושלים, נפטר באופן פתאומי!
הלב ממאן לעכל את הבשורה הקשה, שמצטרפת למצוקה הנוראה בבית.
הצער והפחד ממלאים את הלבבות עד למעלה.
אחרי כמה שעות, נוחתת בשורה נוספת, מחרידה מאין כמותה!
גם באבי נפטרה!
הלבבות מתפרקים לאלפי חתיכות.לאף אחד אין כוח להחזיק את עצמו.
אף אחד לא מסוגל להאמין שהמציאות יכולה להיות כל כך נוראה.
ובפנים, במקום העמוק ביותר בלב, מקננת עוד יותר המחשבה המחרידה:מה, מה יהיה עם טאטי?!
הוא שוכב מורדם ומונשם, מחובר למכשיר אקמו.כל יום שעובר אינו מיטיב עם מצבו, ואפילו ח"ו להיפך.
מה, מה יהיה כאן, רבונו של עולם?!
ראש השנה מתקרב.
לסיוע לאלמנה והיתומים לחץ כאן
משפחת שיף מאשדוד נכנסת לחג עם רגשות קשים בלב, אך שמים את יהבם בימים הגדולים והגורליים של ראש השנה, בהם יתפללו ויצעקו לה' שיביא רפואה לאביהם האהוב, ומקווים לפעול בשבילו שייכנס לאלתר לחיים טובים ולשלום.
אין להם כבר כוח לצרות.
הם רוצים את האבא האהוב שלהם בחזרה, בבית, כמו פעם.
במוצאי ראש השנה נופלת על ראש המשפחה הפטיש הכבד מכולם.
טאטי כבר לא יחזור הביתה!
טאטי איננו!
טאטי נפטר!
אין זמן אפילו לארגן את המחשבות.
עוד באותו לילה מתקיימת הלוויה המחרידה.
12 ילדים מלווים את אביהם לקבורה, מהם 8 יתומים שעדיין לא זכו להתחתן.
ביניהם כלה טרוטת עיניים. נערה צעירה שזה עתה רק התארסה. שכל ימיה חלמה על היום המאושר שבו אביה יכניס אותה לחופה, ועכשיו תיכנס לחופה לבדה!
הלב גועש מיגון, מצער, מכאב, מגעגוע, מפחד, ומחרדה. לוויה.
קריעה.
קדיש.
קבורה.
שבעה.
הכל רץ מהר, יותר מכפי שהלב מסוגל להכיל.ואין אפילו את פיסת השלווה הדרושה כדי לחשוב על העתיד.
על יום למחרת השבעה, על חודש אחר כך, ובוודאי לא על שנה אחר כך ועל עשר שנים אחר כך.כשהאבא לא יהיה כאן יותר.
האבא, שהתאמץ ו'קרע' את עצמו במאמצים עילאיים לפרנס ולכלכל את בני משפחתו, ולתת לכל ילד את מה שהוא צריך.
האבא שהתאמץ לחתן את ארבעת ילדיו הראשונים בכבוד, וגם כשכבר לא היה בידו די הצורך, הוא טרח וכיתת את רגליו לכל מקום ועשה הכל כדי לחתן את ילדיו בלי שיחסר להם כלום.
בשעות האחרונות עם ישראל נרתם לסייע, לחצו כאן
ספינה קטנה שמטולטלת בים סוער, בלי קברניט. בלי מישהו שיקח אחריות וינווט את הספינה ביום הסוער.
לא.
זה לא משהו שאנחנו יכולים לראות, ולהרשות לעצמנו לעמוד מהצד!
זה מקרה שכל אחד מאיתנו, כל אחד מאיתנו, חייב להושיט יד, כדי להציל את המשפחה שלא תיכנס למצב מצוקה נורא!
בתרומה חד פעמית כאן בסך 500 ₪, או תרומה של 50 ₪ במשך עשרה חודשים, משפחת שיף תוכל בעז"ה להתייצב על רגליה, בזכותך!
לא. לעולם לא נוכל להחזיר למשפחת שיף את אביה האהוב.אבל לפחות נוכל להבטיח שהיא לא תסבול ממצוקה כלכלית ומחרפת רעב! לפחות נוכל להבטיח שהאלמנה השבורה תוכל לחתן את ילדיה, שמונת היתומים, בכבוד!
ברגע גורלי זה – זו האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו!
לעזרה לאלמנה והיתומים לחצו כאן
יואוווו דיייי
אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך
אמן
אמן!!!!!!!!!!!
מפיך לאלוקים
תחל שנה וברכות יה
ויאמר ד' די לצרותינו😢😢😢
מזעזע מחריד אויי טעטעעעעע
מתחנן אליכם עכשיו יותר מתמיד בבקשה שימו מסיכות ושמרו על כללים
שהקב"ה יאמר לצרותינו די
מה נאמר ומה נדבר
אין מילים רק הקב"ה יכול לנחם
עצוב מאוד אני בוכה מירוב צער שינוחמו מין השמיים
מסיכות!!!!
לא הבנתי!
כתבת מסיכות???
כאילו שלא הלבישו מסיכות???
חסר טקט.
מה הקשר???????? זה מה שמעניין עכשו אחרי כזאת פטירה טראגית? ??????????
כן. אם רוצים למנוע את הנפטר הבא את הדמעות והכאב
כמה שמוזר ומעצבן וחופר במקום כזה לדאבוננו זה צודק
דייי כבר עם המסיכות רק בארץ ובספרד יש את החוק הדרקוני הזה
שטויות במיץ
עובדתית. לא נכון מדינות רבות מאד איתו את המסיכות חלקן אמנם רק במרחבים סגורים, אבל התועלת בחבישתן מוכחת מדעית.
דיי כבר עם המסיכות האלה נמאסס כבר כל הזמן אתם בודקים אם יש או אין מסיכות
ויש הרבה רופאים שטוענים שמסיכות בכלל מסיקות אז תפסיקו לחפור על זה וגמני ומייקל ודר קורדבירו הולכים בלי מסיכות באישור הרב יצחק שטיבי
בלי קשר חס וחלילה לאסון הנורא הזה שקרה בחשבונות שמיים, שהמקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון.. רציתי להביע דעתי בעניין המסיכות..
מסיכות הן לא דבר חדש הן תמיד היו שימושיות בחדרי ניתוח על מנת לא להעביר חיידקים, ווירוסים אל גוף המנותח ואין פה ספק שהן מועילות ונצרכות בימים אלו שמגיפה משתוללת בחוצות..
אתם הזויים,אולי תכתבו פעם במקום מסיכות
להתחזק!!!!!
כי זה מה שהשם רוצה.
קטנות לכתוב מסיכות….
ה' ציווה ונשמרתם, ועשית מעקה לגגך וכו'