נפתרה תעלומת הנעל של הילד עמוס שטיינברג • מבזקי העולם היהודי

חוקרי ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית משוכנעים: מצאנו את עקבותיה של המידה 'טפח'. שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בארץ ישראל"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס – תקופה המזוהה עם תקופת ממלכות יהודה וישראל – נחקרו, נמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים בגודל טפח.

קראון הייטס: שמחת בית השואבה בוטלה. זהו אחד האירועים הגדולים ביותר בניו יורק היהודית במהלך החגים. והשנה לא יתקיים בגלל הקורונה, במקומו תעבור ברחובות השכונה משאית עם תזמורת.

אנטישמיות: ארדואן התבטא בגסות ובתגובה שגריר ישראל באו"ם עזב. שגריר ישראל לאו"ם, גלעד ארדן, עזב את עצרת האו"ם לאחר שנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, התבטא באנטישמיות במהלך נאומו בעצרת – ישראל "היא היד המלוכלכת שנוגעת בירושלים".

סקר: רוב יהודי העולם רוצים קשר עם מדינת ישראל. על פי הסקר בו השתתפו כמעט 70 אלף יהודים מהעולם. רוב יהודי העולם רוצים קשר עם מדינת ישראל, מה שמעיד על היפוך המגמה שהיתה בשנים האחרונות.

תערוכת האוכל הכשר בניו ג'רזי לא תתקיים השנה בשל מגפת הקורונה. בכל שנה פקדו את התערוכה למעלה מ6000 מבקרים.

יהדות מזרח אירופה: הקורונה פוגעת ביכולת הכלכלית של הקהילות. הקהילות היהודיות במזרח אירופה הצליחו בשנים האחרונות לייצר מקורות הכנסה עצמאיים ולהשיג עצמאות כלכלית. ואז הגיעה הקורונה. חלק גדול מהקהילות מתפרנסות מתיירות, מדמי כניסה למוזיאונים וכדומה. ועם הפסקת התיירות צנחו ההכנסות בהתאם והקהילה מתקשה לגבש הכנסות חלופיות.

סרטון שהופץ בידי יהודים חברי המפלגה הדמוקרטית משווה בין גרמניה הנאצית לטראמפ. 

שופטת שחמט איראנית שנמלטה מאיראן: חושפת את שורשיה היהודיים – סבתא יהודייה; וממתינה לקבלת מקלט מדיני בבריטניה.

לפני כמה חודשים פורסם על תגלית יוצאת דופן של מסמכים שהוחבאו בתוך נעל של ילד בשם עמוס שטיינברג במחנה ההשמדה אושוויץ. כעת לאחר חקירה מאומצת של מוזיאון אושוויץ נמצא קשר בין  תיק הנמצא במחסני המוזיאון שם לבין הנעל. התיק, אומר המוזיאון, היה שייך כמעט בוודאות לאביו של הילד – האב שרד את השואה. הילד עמוס שטיינברג נולד בפראג, ב 10 באוגוסט 1942 נכלאו עמוס, אביו לודוויג ואמו אידה לראשונה בטרזינשטט, ולאחר מכן גורשו מצ'כוסלובקיה לאושוויץ. מהמסמכים עולה כי האם והבן הגיעו למחנה הריכוז ב -4 באוקטובר 1944 ונרצחו כמעט בוודאות בתא גז באותו יום. החוקרים מאמינים שאידה שטיינברג הכניסה את הפתק לנעל של הילד בן השש. אחרי הפרסום בקיץ על הנעל, בני משפחת שטיינברג, המתגוררים בישראל, יצרו קשר עם המוזיאון ושלחו מידע ביוגרפי נוסף וכמה תצלומים משפחתיים. לודוויק שטיינברג שינה את שמו ליהודה שינן והיגר לישראל במאי 1949. הוא הפך למורה ומנהל בכמה בתי ספר בישראל. הוא היה מוערך מאוד וחביב על תלמידיו ומוריו שעבדו איתו. עבד כחזן בכמה בתי כנסת. ונפטר בשנת 1985. לדברי המוזיאון לא היה קל למצוא את הקשר בין הנעל של עמוס לתיק המיושן שנמצא באוסף המוזיאון, התיעוד הראה שלפחות שני גברים בשם לודוויג או לודוויק שטיינברג היו באושוויץ. על התיק מופיע מספר "541", כמעט בלתי נראה בעין בלתי מזוינת. לאחר שהטכנולוגיה האינפרא-אדום הראתה את המספר, הבינו החוקרים שזה המספר של עמוס ברשימת התחבורה לגטו טרזינשטט. הרמז הזה, יחד עם חומר בתיק עצמו והתאריך בו הגיעה משפחת שטיינברג לאושוויץ, הביאו את המוזיאון למסקנה כי התיק אכן שייך לאביו של עמוס. כעת מתוכנן להעביר את התיק עם שמו של לודוויג שטיינברג לתערוכה המרכזית – והמדריכים באושוויץ יספרו על הקשר קורע הלב בינו לבין הנעל של הילד.

אוסף של 130 אלף גלויות נתרמו לאוניברסיטה העברית בירושלים. דייוויד פרלמן רו"ח ואספן מלונדון צבר אוסף של גלויות ישנות מארץ הקודש שנכתבו במשך מאתיים שנה – וכעת תרם את כולם לאוניברסיטה בירושלים. האוסף נחשב לאוסף הגדול מסוגו בעולם, הגלויות מתעדות את כל הדברים החל מהתקופה העות'מאנית וביקורו של הגנרל אלנבי בירושלים בשנת 1919, עד ראשית המנדט הבריטי ויצירת מדינת ישראל, החלוצים הראשונים, מלחמת ששת הימים והופעתן של ערים מודרניות, כמו תל אביב.

ממשלת שבדיה הקציבה מיליון דולר להקמת מוזיאון שואה עם דגש על ניצולים מהמדינה הסקנדינבית ומרכז המוקדש לראול ולנברג, הדיפלומט שבדי שהציל אלפי יהודים הונגרים במהלך השואה.