בפוסט שפרסם כתב יו"ר העבודה, ח"כ אבי גבאי:
לתומכים ולחברים שלום,
את ההחלטה שלא להתמודד על ראשות המפלגה קיבלתי מזמן. לצידה נותרה התלבטות האם להישאר ברשימה לכנסת או לא.
ההתלבטות הזאת מלווה אותי שבועות ארוכים והתייעצתי לגביה עם עשרות אנשים. כמעט בכל השיחות הללו הזכירו לי את האמירה של אריק שרון ז"ל – הכי חשוב להישאר על הגלגל.
הראש אומר שהם צודקים. באתי לשירות הציבורי וזו הדרך הבטוחה להמשיך בו. בעוד 3 חודשים תהיינה הבחירות ותמשיך להיות חבר כנסת ולך תדע מה יכול לקרות. זו פוליטיקה והכל לא צפוי בה.
הלב אמר – לא. תחתוך, תתנתק. לך הלאה. זה כמובן החמיר לאחר המו"מ עם נתניהו והתגובות השקריות שנלוו לו.
במאי 2016 הייתי בצומת דומה. ללכת עם האינטרס האישי הקר ולהישאר שר בממשלה או ללכת עם הלב והאמת שלי ולהתפטר.
במסגרת הדיונים על מבנה הרשימה לכנסת הבאה, תמכו מרבית חברי הסיעה, בהקפאת הרשימה לכנסת כפי שהיא למעט יו"ר. המשמעות היא להמשיך הלאה כחבר כנסת ברשימת המפלגה. זו גם ההצעה שהייתה אמורה להגיע לועידת המפלגה שתוכננה להיום ונדחתה.
אתמול בבוקר הודעתי שלא אתמודד על ראשות המפלגה. קיוויתי שבזה הסתיימו ההתלבטויות. באותו הזמן בדיוק החלו דיונים בבית המשפט המחוזי על עוד עניין פנימי ופרוצדוראלי של המפלגה.
הדיונים האלה, שחוזרים ונמשכים לאורך כל הדרך, לצד הריבים והמחלוקות שנלווים להם, המחישו לי שהתרבות המפלגתית לא משתנה, ולמרות שהאמנתי שאוכל לה – לא הצלחתי. המפלגה במשבר גדול, ואינני מסיר את האחריות מעצמי .
אחת הסיבות לבעיית התרבות היא יושבי ראש לשעבר שנותרים ברשימה. בעולם שמחוץ לפוליטיקה כשמנכ"ל מסיים הוא זז הלאה ולא הופך להיות כפוף למי שהיה תחתיו.
תחתיי היו 4 יושבי ראש לשעבר. זו תופעה שבאופן טבעי מובילה לבעיות פרסונליות ואני לא רוצה להיות המשך של אותה תופעה.
אני מאמין שמפלגה שלא יכולה להתאחד וללכת קדימה, לא יכולה לבוא לציבור ולהציע לו שתנהל את המדינה.
בסוף מדובר בחיים ובאיכות החיים של אזרחי המדינה ולא רק במשחק פוליטי פנים מפלגתי.
חשוב לי להדגיש – אני מאמין גדול בעמדות, בערכים ובתפיסות של המפלגה. מאמין שהעמדות שלנו משרתות את כלל החברה הישראלית. אני גאה בכך שהצגנו את העמדות הללו ואת התכניות המפורטות שלנו בבחירות האחרונות, גם כאשר הקשב היה אפסי והלך למקומות אחרים.
אני יודע שחלק עצום בחברה הישראלית מאמין בעמדות הללו, כולל חלק גדול ממצביעי מפלגות הקואליציה. אבל הם לא מצביעים לנו, לעמדות שלנו ושלהם, בין השאר בגלל הריבים וההתעסקות הפנימית האינסופית, חוסר הנאמנות ההדדי והעובדה שאנחנו משדרים לציבור שאנחנו עוסקים רק בפוליטיקה.
את התרבות הזאת לא הצלחתי לשנות כיו"ר ובוודאי שלא אצליח כחבר כנסת מן השורה. ובלי לשנות את התרבות הזאת אי אפשר להצליח.
לכן החלטתי ללכת עם הלב והאמת שלי ולא עם האינטרס הקר ולהסיר את עצמי מהרשימה לכנסת הבאה, בין אם מדובר בהקפאת הרשימה ובין אם יוחלט על פריימריס לחברי הרשימה.
אין לי תכניות קדימה. לא יודע איך ומה אעשה עבור הציבור אבל המחויבות שלי נותרה בעינה.
אני שב ומודה לכם, לאלפי אנשים נפלאים שחברים במפלגה, עשו ועושים רבות למען הציבור והמפלגה. הלב שלכם במקום הנכון.
אבי.
