שלום וברכה מורי ורבותי!
מועדים לשמחה!
יום טוב של סוכות מאחורינו, והלילה אנחנו מקדישים כהרגלינו את הדקות הספורות והמדהימות הללו לחינוך הילדים, או ליתר דיוק, חינוך ההורים.
ושימו לב טוב!
בהכנות לחג הסוכות קצת שכחנו מהילדים שלנו, הם קצת לא נספרו, וגם כשהתייחסנו אליהם זה היה רק בכדי לומר להם: "די! תפסיקו להפריע, אנחנו באמצע בניית הסוכה", "אנחנו בוחרים את ארבעת המינים ואתם מפריעים לנו כאן בין הרגליים".
היום הזמן להפוך את היוצרות, להפוך את הילדים למרכז החג. ילדים שלא יספרו כמספר אחד בחג, לא יספרו כלל, כי יש לנו הרבה והרבה מאוד על הראש.
לקחת את הילדים, להעמיד אותם במרכז הבית, במרכז הסוכה, ולומר להם: "זה הוא החג שלכם וכולנו עושים את הכל מסביבכם. מה טוב לכם? מה מתאים לכם? עם בידוד או בלי בידוד? עם משפחה או בלי משפחה? עם מניינים או בלי מניינים? אתם אמורים להיות המרכז!", זה מה שיישאר לילדים הללו במהלך כל ימי החיים שלהם.
לזכור את אבא שמח ומאושר בקיום המצוות, לזכור את אבא יושב איתם ביחד ומצביע איתם מילה במילה בסידור, לזכור את אבא שיודע לא לקבל את חג הסוכות כעול וככאבי ראש, אלא להיפך, כזכות עצומה לשכון בצילו של הקדוש ברוך הוא.
מי שלא שם את ילדיו במרכז – לא רואה אותם. מי שלא שם את ילדיו מספר אחד – לא יכול לספור אותם. כי אנחנו מאוד עסוקים, יש לנו עוד הרבה מאוד דברים על הראש, ואת הילדים אנחנו לוקחים בטעות כמובנים מאליהם.
כל מה שנעשה בחג הזה יהיה בצילה של הסוכה ובצילם של הילדים, הם יהיו מספר אחד ורק לאחר מכן כל התוכניות שלנו.
נזכה להעצים אותם בחג הזה, נזכה לגדל ולרומם אותם, ונזכה לקבל אותם לאחר מכן גדולים, חזקים ומחוזקים הרבה יותר.
ברכת הצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
