מחקר ישראלי מזהיר: מחלימים מקורונה ימשיכו להפיץ אץ הנגיף גם אם לא יחלו בעצמם

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בשיתוף בית החולים השרון מהמרכז הרפואי רבין, מעלים אפשרות, בהתבסס על מחקר בהיקף מצומצם שערכו, כי תאי הזיכרון החיסוני יציבים לאורך זמן לאחר החלמה מקורונה. משמעות ממצא זה: במקרה של חשיפה חוזרת לנגיף הקורונה, המחלימים מהמחלה עשויים להיות מוגנים מפני תחלואה שנייה, אבל יחד עם זאת ייתכן שהם עדיין עשויים לשאת את הנגיף וכך להדביק בו אחרים.

במחקר נדגמו דמם של 60 מחלימים מקורונה בבית חולים השרון. הדגימות העלו כי תאי הזיכרון החיסוני מפני המחלה יציבים לאורך זמן, בעוד הנוגדנים לנגיף דועכים בדם בתוך חודשים ספורים. ממצא זה מעלה אפשרות שבמקרה של הדבקה חוזרת על ידי הנגיף, ייתכן שהתחלואה לא תהיה משמעותית.

ד"ר דרור דיקר, מנהל פנימית ד' בבית החולים השרון. "נדבך נוסף בהבנת התחלואה הכרונית מנגיף הקורונה"

את המחקר ערך ד"ר יריב ויין מבית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב, בהובלת הפסוט-דוקטורנטית אנה וייסמן-מנטש, בשיתוף ד"ר דרור דיקר, מנהל פנימית ד' בבית החולים השרון וצוות המחלקה.

בהודעה לתקשורת שנמסרה הבוקר (א') ופורסמה באתר doctorsonly ציינו החוקרים: מאחר שנגיף ה-SARS-CoV-2 הוא חדש, אין עדיין נתונים על הזיכרון החיסוני של המחלימים לאורך זמן. ד"ר ויין וצוותו בדקו את רמת הנוגדנים ואת רמת תאי הדם הלבנים מסוג B בקרב קבוצת המחקר.

"מחקרים קודמים הראו כי הנוגדנים נגד החלבון הויראלי של הנגיף, שאחראי על היקשרותו לתאי המטרה בגוף המאחסן, מתפתחים מהר מאוד אבל גם דועכים ממחזור הדם לאחר ההחלמה. לעומת זאת, בתאי ה-B, ש'זוכרים' את חלבוני הנגיף ויודעים לעבור ביעילות שפעול מחדש, במקרה של הדבקה שנייה, לא נרשמה דעיכה אצל המחלימים במשך חצי שנה".

ד"ר ויין: "מחלת הקורונה היא מחלה קשה ויש לה תופעות לוואי ארוכות טווח. לכן, הוקמו מרכזי שיקום למחלימי הקורונה, כמו בבית החולים השרון. הדבר מאפשר לנו כחוקרים להמשיך לקבל דגימות דם ממחלימים גם חודשים רבים לאחר החלמתם ושחרורם מאשפוז".

מתוך קבוצת המחלימים שהתנדבו למחקר זה, נאספו דמים בנקודות זמן של שלושה חודשים לאחר תחילת המחלה ופעם נוספת שלושה חודשים לאחר מכן. "מתוך הנתונים שנאספו", אמר ד"ר ויין, "אנחנו יכולים להגיד עתה שלפחות למשך חצי שנה, המחלימים החזיקו ברמות קבועות של תאי זיכרון מסוג B שהם ספציפיים לחלבון הנגיפי. המשמעות היא: אם אותם מחלימים יידבקו בנגיף קורונה בפעם השנייה, המערכת החיסונית שלהם יכולה להגיב במהירות, תאי ה-B יביאו לתגובה שניוניות ובכך עשויה להימנע תחלואה. מצד שני, עקב דעיכת הנוגדנים, המחלימים עדיין עשויים לשאת בגופם את הנגיף ואולי גם להדביק אחרים".

מאחר שרמות הנוגדנים בדם מחלימי הקורונה דועכות עם הזמן, ובמקרים מסוימים נמצא כי הם דעכו אל מתחת לסף הגילוי, שלושה חודשים מההחלמה, ד"ר ויין וצוותו חוששים שהסקרים הסרולוגיים עלולים שלא לייצג נאמנה את התמונה המלאה לגבי התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסיה.

"בארגוני הבריאות ובכלי התקשורת מרבים באחרונה לדבר על סקרים סרולוגיים שבודקים את רמת הנוגדנים בדם, כדרך לבדוק את מידת התפשטות הנגיף באוכלוסיה", הסביר ד"ר ויין. "יש אמנם חשיבות רבה לסקרים אלה, אך לאור הממצאים על דעיכת הנוגדנים אצל מחלימי הקורונה, אנו עשויים כנראה לקבל תשובה שלילית בבדיקה הסרולוגית אצל נבדקים שחלו בעבר. אם הזיכרון הסרולוגי לא נשמר לאורך זמן, ואם מחלימים עדיין יכולים לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים, יהיה זה מאתגר לנטר את התחלואה באמצעות סקרים סרולוגיים".

ד״ר דיקר הוסיף: "אנחנו נמצאים בלימוד מתמשך אחרי התמונה הקלינית שמציג נגיף הקורונה. במחלימים מסוימים היא נמשכת גם לאחר ההחלמה. ממצא ראשוני זה מהווה לכן נדבך נוסף בהבנת התחלואה הכרונית מנגיף הקורונה ועשוי לשפוך אור על היכולת החיסונית העתידית של המחלימים מהמחלה הזאת".