מעשיה נאה לרגל היארצייט של הגאון מוילנא זי"ע

זה הסיפור נוהג היה הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל לספר מדי שנה בחג הסוכות בשיעורו. הגרב"צ היה מצאצאי רבי אברהם זצ"ל אחי הגר"א בעל "מעלות התורה". ואמר שהסיפור מקובל ועובר במשפחתו מדור לדור [מתוך הקובץ 'שלומים בציון' סוכות]. שומעי השיעור היו רואים שרבי בן ציון פלמן מתרגש מאד ובדמעות כשהיה מספר את המעשה:

רבי אברהם אחי הגר"א התגורר רחוק מווילנא. לימים כאשר ביקש ממנו אחיו רבינו הגר"א שיעתיק מגורו לווילנא על מנת שיוכלו לשבת ולהגות בתורת השם בצוותא השיבו רבי אברהם כי מצווה עליו להישאר במקומו להפצרות רעייתו אשר מסרבת להעתיק מקום מגוריהם ומשום מעשה שהיה:
כידוע בעיירות במזרח אירופה היה לא מצוי כלל ארבעת המינים, מדי שנה כבר מראש חודש אלול היו מתאמצים להשיג לפחות סט אחד של ארבעת המינים עבור יהודי העיירה, שמש הקהילה היה מופקד על כך שבחג הסוכות כל בית אב יזכה ליטול ארבעת המינים בכל יום לפי תור מסודר.

קרה, ובשנה אחת חג הסוכות קרב ובא, ומה רב היה הצער כאשר לא הצליחו פרנסי הקהילה להשיג ולו אתרוג אחד. בהתקרב החג נודע כי בעיר הסמוכה סוחר ממולח ברשותו אתרוג למכירה אך מחירו כפול ומכופל מבכל שנה עד שאין יד הקהילה משגת. רבי אברהם היה עצב בראותו כי החג קרב ובא ובשנה זו שמא לא יזכו ליטול אתרוג. אשתו הצדקנית בראותה צערו הפצירה בו כי הבית שבו התגוררו גדול ויכולים הם למוכרו ולהעתיק מגוריהם לדירה קטנה ובכסף יוכלו לקנות האתרוג.

תיכף ומיד מהלכה למעשה, לשמחתם ולשמחת כל אנשי העיר, זכו באותה השנה לקיים המצוה ולברך על אתרוג מהודר שלא היה כמותו בשנים אחרות.

והיתה אומרת האשה הצדקנית לבעלה רבי אברהם מעת לעת: "כל בכל פעם שאני עוברת ליד הבית היפה שהיה נחלתינו נזכרת אני במכירתו בעבור קיום מצוות ארבעת המינים, ואין לי חיזוק ושמחה גדולה מזו", ועל כן מסרבת היא להעתיק מגוריהם לעיר אחרת ולהפסיד החיזוק הקבוע בחיבוב המצוות.

כך השיב רבי אברהם לאחיו הגאון מוילנא זיע"א.

[הערת מערכת: סיפור דומה סיפר גם רבי שלמה לורנץ ז"ל ששמע ממרן הרב מבריסק זצ"ל על אישה אחת בעיר בריסק]