יותר מ-7,000 רופאים בכירים בתחומים שונים, ביניהם אפידמיולוגים ומומחים במחלות זיהומיות, לצד יותר מ-4,000 מדענים-חוקרים בבריאות הציבור, רבים בעלי שם עולמי ומובילי דעה בתחומי התמחותם – חתמו על עצומה להפסקת הסגרים הגורמים לדעתם יותר נזק בריאותי מאשר נגיף הקורונה. הם תובעים לשנות גישה ולעבור למתן טיפול דיפרנציאלי על פי אוכלוסיות בסיכון. כך דווח באתר doctorsonly.
נכון לבוקר זה (ה') חתמו על העצומה 7,247 רופאים קלינאים, 4,051 מדענים ו-102,485 אזרחים אחרים.
בין היוזמים מישראל: פרופ' איתן פרידמן מ"שיבא" ואוניברסיטת תל אביב; ד"ר אורי גביש, יועץ ביו-רפואי; פרופ' מוטי גרליץ מהמחלק למיקרוביולוגיה קלינית ואימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' מייק לויט, חתן פרס נובל בכימיה (2013), ביו-פיסיקאי ומומחה לביולוגיה מבנית וחישובית מאוניברסיטת סטנפורד, פרופ' אריאל מוניץ מאוניברסיטת תל אביב.
בעצומה, הקוראת לרופאים נוספים לחתום עליה, נאמר: "כאפידמיולוגים בתחום המחלות הזיהומיות וכמדעני בריאות הציבור, אנו נושאים חששות כבדים לגבי ההשפעות הבריאותיות ההרסניות – הגופניות והנפשיות – הנגרמות על-ידי מדיניות COVID-19, ולכן אנו ממליצים על גישה שאותה אנחנו מכנים 'הגנה ממוקדת'.
"אנחנו מגיעים מימין וגם משמאל, מרחבי כל העולם, והקדשנו את חיינו להגנה ולטיפול באנשים. מדיניות הסגרים הנוכחית גורמת נזקים הרסניים לבריאות הציבור הן בטווח הזמן הקצר והן בטווח הזמן הארוך. ההשלכות (ננקוב רק בחלקן): שיעור התחסנות נמוך בילדים, החמרה במחלות לב וכלי דם, הפחתה בבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן והידרדרות בבריאות הנפשית. כל אלה מובילים לתמותה עודפת בשנים הבאות, כאשר מעמד הביניים, השכבות החלשות והאוכלוסיה הצעירה נושאים בנטל הכבד ביותר בהקשר הזה. השארת ילדים מחוץ לכותלי בית הספר היא עוול חמור.
"הדבקות במדיניות הסגרים ובצעדים הללו עד פיתוחו של חיסון זמין תגרום לנזק בלתי הפיך, כשהשכבות המוחלשות באוכלוסיה תיפגענה יותר מהשאר.
"למרבה המזל, הידע וההבנה שלנו לגבי נגיף הקורונה מתקדמים. אנחנו יודעים שהסיכון למות מ-COVID-19 גדול פי 1,000 אצל אנשים בגיל מתקדם עם בריאות רופפת לעומת סיכון זה אצל צעירים. ואכן, לילדים, COVID-19 היא מחלה פחות מסוכנת ממחלות רבות אחרות, כולל שפעת.
"תוך כדי התקדמות במהלך ההתחסנות הטבעית של האוכלוסיה, הסיכון להידבקות עבור כל אדם – כולל מאוכלוסיות הסיכון – צונח. אנחנו יודעים שכל האוכלוסיות בסופו של דבר יגיעו למצב של חסינות עדר – כלומר, לנקודה שבה קצב ההידבקות הוא יציב. מצב כזה יכול להיות מזורז על ידי חיסון אבל אינו תלוי בחיסון ולכן, היעד הוא להקטין את התמותה והנזק החברתי עד הגעה לחסינות עדר.
"הגישה בעלת החמלה הגדולה ביותר היא זו המאזנת את הסיכונים והתועלות בהגעה לחסינות עדר ומאפשרת לאלה שבסיכון נמוך לחיות את חייהם בצורה רגילה ולבנות חסינות דרך הדבקות טבעיות, תוך הגנה על אלה שבסיכון הגבוה ביותר. אנחנו מכנים גישה זאת 'הגנה ממוקדת'.
"אימוץ צעדים להגנה על אוכלוסיות הסיכון צריך להפוך למטרה העיקרית של מדיניות בריאות הציבור לשם התמודדות עם COVID-19. לדוגמה: בתי אבות צריכים להעסיק צוות שכבר רכש חסינות ולבצע בדיקות PCR תכופות לשאר אנשי הצוות ולכלל המבקרים. יש למזער החלפות צוותים. יש לדאוג שהגמלאים יקבלו משלוחי מצרכים ואת שאר צורכיהם לבתיהם. רצוי שייפגשו את בני משפחתם באוויר הפתוח ולא בתוך מבנה סגור.
"הרכבת רשימה מפורטת ומקיפה של צעדים, הכוללת דרכי התמודדות עם מגורים רב-דוריים, ניתנת ליישום. היכולת להרכיב תכניות שכאלו היא בהחלט בגדר המומחיות של אנשי בריאות הציבור.
"יש לאפשר לאלה שאינם נמנים על אוכלוסיות הסיכון, לחזור לשגרת חיים רגילה לאלתר. על כולם לנקוט בצעדי היגיינה פשוטים, כמו שטיפת ידיים ושהייה בבית בזמן מחלה.
"יש לפתוח את בתי הספר והמוסדות להשכלה גבוהה ללימוד בתוך הכיתות. יש להחזיר פעילויות העשרה, כמו ספורט. צעירים בסיכון נמוך צריכים לחזור למקום העבודה ולא לעבוד מביתם. יש לפתוח מסעדות ועסקים אחרים. יש להחזיר לפעילות גם את אירועי התרבות, האמנות, המוזיקה והספורט. יש לאפשר בחירה של השתתפות בכל הפעילויות הנ"ל גם לאנשים שבסיכון גבוה יותר, תוך הבנה שהחברה כולה מפיקה תועלת מההגנה המוענקת לאוכלוסיות הסיכון על ידי אלה שרכשו ובנו חסינות עדר".
ההצהרה נכתבה על ידי: פרופ' מרטין קולדורף מבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת הרווארד, ביו-סטטיסטיקאי ואפידמיולוג המתמחה בזיהוי ומעקב אחרי התפרצות של מחלות מידבקות והערכת בטיחות חיסונים; פרופ' סונטרה גופטה מאוניברסיטת אוקספורד, אפידמיולוגית ומומחית באימונולוגיה, פיתוח חיסונים ומודלים מתמטיים של מחלות מידבקות; ופרופ' ג’יי בטצ’ריה מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד, רופא, אפידמיולוג, כלכלן בריאות ומומחה במדיניות בריאות הציבור המתמקדת במחלות מידבקות ואוכלוסיות שבסיכון.
בין חותמי ההצהרה לצד שלושת יוזמיה גם קבוצת המומחים הישראלים שיצרו את "מודל היגיון בריא" לטיפול במגיפה.
מזל שבישראל אין באמת סגר ברוך ה
מזמן אמרתי שאת כל הכוחות והתקציבים כל גיוס של אלפי שוטרים במקום לריב עם אנשים לשלוח אותם לעזור לאוכלוסיה המבוגרת כולל לעשות להם קניות לדאוג שכמה שפחות יצאו מהבית ולשבת איתם עם מחיצה פלסטיק ולהעביר איתם קצת זמן כל יום וכן כל מי שבסיכון!!! צריך גיוס מלא של אנשים שידאגו לאותם אנשים וכן כל מיני אמצעי מיגון שיכולו לראות גם את הנכדים בלי להיפגע!!!!!!!
ב רכסים יש סגר
מסכים איתם במאה אחוז צודקים לגמרי
קולו של אנשים שפויים כדאי לכם לאמץ מדיניות זו אתם אלו שכל כך דואגים לציבור תתחילו להפנים שהסגרים הם נזק בלתי הפיך גם לכם בעלי המניות הון ושלטון
סתם בשביל הידיעה יותר מעשרת אלפים מכל העולם חתמו בעד. אבל כמה מתנגדים ןסוברים שכרגע סגר הוא הדרך היחידה להורדת תחלואה מהירה.. כי איך שזה נראה כל העולם נוקט בשיטה הזאת. אז האם כולם מטומטמים? ורק העשרת אלפים האלה מוארים, או שכמו כל הזמן זה נושא שנתון לויכוח..
אפי לא קראת טוב את המאמר יש שם מומחים בעלי פרס נובל בעלי שם עולמי בביוכמיה ביולגיה נגיפית מחלות זיהומיות ועוד אתה יודע ש 95% ואולי יותר מהרופאים בעולם לא יודעים בכלל איזה רכיבים וחומרים יש למשל בחיסונים אין להם שמץ של מושג אלה שלמעלה יש להם מחקרים מדעיים והוכחות שלא נתנים לערעור גם לא צריך עשרת אלפים אפילו עשרה שהם מומחים בין לאומים לא ניתן להתווכח לממשלות יש עניין אחר במגפה משהו מרושע באמת עיין אצל בן דור אם יש לך גישה
קראתי גם קראתי. שוב אשאל את שאלתי האם רוב בעלי פרס נובל לכימיה וכו' סוברים ככה? יש כאן ויכוח שיש לו פנים רבות, כלכלה, פסיכולוגי', רפואת הנפש והגוף ועוד, ההנחה שבגלל שהחותמים הם רופאים וכמה אלפים אז ממילא הצדק איתם אינה נכונה, כי אין לנו כרגע ידע כמה מתוך כלל מומחים בתחום סוברים כך או אחרת ומה מנחה אותם.
בקיצור זה עדיין נושא הנתון לויכוח..
עוד אחד שבולע כל קונספירציה וחושב שהוא חכם וכולם פתיים…
ברור שיש להם אינטרסים והרבה, זה טוב להם לפוליטיקה, זה מכניס מליונים ומיליארדים ולא רק מאלפי אלפים של דוחות, אלא מתיירות פנים למשל ומיסוי וכו ועוד…
נא לשים לב לסדר הדגובות כי החסידים עדיין אוכלים ארוחת בוקר…
* תגובות
חחחחחחחחחחח מ תגובות