באלו ערים יש סיכון להדבקה חבויה? מכון ויצמן פיצח את התשובה

מכון ויצמן פיתח מודל התרעה לאיתור יישובים בהם ישנה התפרצות קורונה שאינה ידועה לנו. המודל יעבוד באמצעות זיהוי מספר מאושפזים גבוה משמעותית מזה שאמור היה להיות לפי קבוצות גיל שנמצאו ביישוב. כך דווח בחדשות 12

בנהריה נמצאו בשבועיים האחרונים 51 מקרים מאומתים ושיעור הבדיקות החיוביות עומד על 1.6%. שילוב של הנתונים הללו יחד עם פרמטרים נוספים שהוכנסו לחישוב המתמטי של המודל, היו אמורים להביא לכך שיהיו בעיר 4 חולים במצב קשה, אך בפועל יש 12, ולכן על פי מכון ויצמן, ניתן להסיק כי בעיר ישנה "תחלואה חבויה". בגדרה, שמוגדרת כעיר ירוקה על פי תוכנית הרמזור, ישנם 9 חולים במצב בינוני עד קשה מתוך 45 מאומתים שאותרו. מספר גבוה כמעט פי שניים מהצפי המשוער של החולים המאושפזים שהיה אמור להיות בעיר.

החוקרים לוקחים בחשבון בחישובים את נתוני המגדר, הגיל, ההשתייכות המגזרית וזמן איתור המאומתים. פרופ' ערן סגל, ממכון ויצמן, אמר ל-N12: "זו אינה תחזית לעתיד אלא ניתוח של מצב החולים החדשים בשבועיים האחרונים בכל יישוב, והשוואתם לכמות שהייתה אמורה להיות לפי מספר המאומתים שהתגלה".

"תוכנית היציאה ברמה הארצית מתייחסת רק לנתוני החולים המאומתים", הוסיף פרופ' סגל. "חששנו מתרחיש קיצון שתושבי הערים יימנעו מללכת להיבדק כדי להטות את תוצאות העיר ולהפוך אותה מאדומה לירוקה. לכן הוחלט לעשות שימוש ב'מדדי בקרה': למשל כשאנחנו מסתכלים על מספר החולים קשים ואין הלימה בין שיעור המאושפזים למספר המאומתים – כך נוכל לזהות את המצב ולהרים דגל אדום. הפרדנו לפי מגזרים כי אנחנו יודעים שכל מגזר מתנהג שונה וגם לגילי המאושפזים. למשל ביישוב שבו האוכלוסייה מבוגרת יותר, סביר להניח שיהיו יותר חולים במצב בינוני-קשה ואנו לוקחים את האינפורמציה הזו בחשבון".