"סיפר לי יהודי שהיה מאושפז במחלקת קורונה בתל השומר והשתחרר, הוא ישב בשבת האחרונה ליד השולחן עם עוד שני חולי קורונה ושרו בהתרגשות גדולה בליל שבת עם מחולל חמצן "קה אכסוף נעם שבת אוי אוי אאא" עיניים עצומות כולם עם מסכות ומחולל חמצן הם מבקשים מהקב"ה נועם שבת ויהיו רחמיך מתגוללים על עם קודשך, ממש התרגשות גדולה הייתה".
"אמר לי אותו יהודי אחד עזב אותנו בשבת בבוקר והשני עזב אותנו במנחה במוצאי שבת נשארתי לבד מתוך שלושה חברי חדר"!!!!.
"לא תגידו בן תשעים ושמונה שניהם פחות מחמישים שניהם לא מגיעים למאה ביחד. שניהם ישבו ושרו בשבת האחרונה 'קה אכסוף' ואנחנו ממשיכים רגיל אוכלים פיצה וצ'יפס כרגיל, רבותי הקב"ה צועק עלינו, מה אנחנו צריכים לעשות רבותי לא ייתכן דבר כזה, אנחנו לא יכולים לשבת ככה שקטים ושאננים אין דבר כזה".
"רבותי, הרבה דברים יש לומר, כולנו יודעים שבשעת צרה משה רבנו לקח על עצמו דברים לטהר את עצמנו משה רבנו הגיע למלחמת עמלק לקח אבן וישב עליה, וכי לא היה אפשר להביא לו כסא? מזרן? משה רבנו ראה עם ישראל בצער הוא יכול לשבת על מזרן אלא כי עם ישראל נמצא בצער והוא יכול לשבת על כסא רגיל".
"מאה מיליון אנשים חלו במחלה הנוראה הזו ו 2.1 מיליון איש מתו, ואנחנו הכול כרגיל ברוך ה' שרים שמחים, הקב"ה מדבר אלינו הוא רוצה משהו מאתנו!!, אתה יכול להמשיך את אותה חביתה עם שני עיניים באמצע? שום דבר לא קורה?" זעק המגיד הרב ברוך רוזנבלום בכאב
