במשך יותר משני עשורים ישבה אוניברסיטת בן־גוריון שבנגב ברשימת החרם של משרד התעשייה והמסחר האמריקאי. לרשימה הזאת הכניסה ארצות־הברית חברות וגופים אקדמיים שהממשל בוושינגטון מטיל מגבלות על הקשר עימם. אלא שבדצמבר האחרון, רגע לפני שעזב את הבית הלבן, החליט נשיא ארצות־הברית הקודם דונלד טראמפ להסיר את החרם מעל האוניברסיטה הישראלית כך דיווח העיתון 'ידיעות אחרונות'
לפי מסמכים אמריקאיים הופיעה האוניברסיטה ברשימה כבר בשנת 1997, כאשר הוכרזה לראשונה כגוף שנאסר למכור לו "מחשבי־על" – בעלי עוצמת חישוב יוצאת דופן לאותם ימים – השימושיים במחקרים מדעיים, כלכליים, ויעילים גם עבור חישובים הדרושים לפיתוח נשק להשמדה המונית, כמו נשק גרעיני.
לפי גורם אמריקאי, בוושינגטון חשדו כי מתקיים שיתוף פעולה בתחום תשתיות המחשוב בין האוניברסיטה לקרייה למחקר גרעיני בדימונה, שלפי מקורות זרים מוביל את ייצור הנשק הגרעיני הישראלי.
איסור המכירה לבן־גוריון הוטל אז על מחשבים בעלי עוצמה של יותר מ־85 אלף פעולות בשנייה. למרות שמאז חלפה כרבע מאה, וכיום לקונסולות משחקי טלוויזיה כמו סוני פלייסטיישן ומייקרוספט XBOX יש עוצמת חישוב גדולה בהרבה מ"מחשב־על" בן שלושה עשורים, נותר החרם בתוקף עד לאחרונה, והגביל את פעילות האוניברסיטה.
לפי גורם בבן־גוריון, היו מוסדות אקדמיים בארה"ב שנמנעו משיתוף פעולה עם האוניברסיטה הדרומית בשל שיוכה לאותה רשימה שחורה, לצד מוסדות אקדמיים וחברות מסחריות בסין.
פרופ' אבנר כהן, מומחה בחקר ההיסטוריה של מדיניות הגרעין של ישראל ממכון מידלברי במונטריי קליפורניה, ומחבר הספר "ישראל והפצצה", אמר אתמול כי "החרם האמריקאי הוטל במסגרת המגבלות על ייצוא חומרים ומערכות שיכולים לשמש גם לפיתוח נשק גרעיני. בזכות הזינוק הגדול בעוצמת המחשב מאז, אין כיום קושי לרכוש בשוק האזרחי מעבדי מחשב בעוצמה גבוהה. אבל העובדה היא שהחרם האמריקאי נותר על כנו עד לאחרונה, כך שהחלטה של ממשל טראמפ להסירו היא מהלך סמלי אך משמעותי".
מאוניברסיטת בן־גוריון נמסר לעיתון כי "האוניברסיטה פעלה מול האמריקאים בתיאום עם משרד החוץ, ובארצות־הברית שוכנעו להסיר אותה מהרשימה".
