אנחנו נמצאים בשנה הששית שלפני השמיטה, עליה נאמר 'וציוויתי את ברכתי', ובסיור שקיים הרב משה מיכאל צורן בימים אלה בשדות החיטה, הוא נתקל בליבם השמח של החקלאים שהגשמים הצמיחו את התבואה בשדותיהם.
הרב משה כהנא, מגדל החיטה הוותיק במושב בית חלקיה, אומר לעלון 'קול ברמה' שהשנה הששית החלה כזכור ברגל ימין , בגשמים שירדו בראשיתה. מחרה – מחזיק אחריו החקלאי הוותיק ר' ישראל בן – חמו ממושב 'עוצם', המצביע אף הוא על זרעי החיטה המנביטים, ועיניו נוצצות מאושר.
לדבריהם תמיד בתחילתו של החורף מקנן חשש לגורל החיטה, והנה כבר בשבועות הראשונים של החורף הנוכחי בשנה הששית, הוסר חשש זה לחלוטין.
הנסים – והנפלאות שנראו בשדות החיטה אינם יכולים להיות מוסברים בדרך טבעית. מי שחושב שיעלה בדעתו לשכנע את החקלאים בהסברים כאלה ואחרים, שוגה. הם, וכולנו, מאמינים שידו של ד' מצמיח הישועות היא זו שהצמיחה את גבעולי החיטה והורידה את גשמי הברכה בדיוק ברגע הנכון שבו היו הגרעינים נתונים לשבט או לחסד
הרב צורן מביא כי נאמר במסכת תענית אמר רב יהודה, טבא לשתא – דטבת ארמלתא כלומר "טוב לשנה – כאשר חודש טבת הוא כאלמנה, כלומר, שאין גשמים יורדין בו"
כותב הרב צורן כי "השנה בארץ ישראל ראינו בחוש שירדו הרבה גשמים קודם חודש טבת , ובדיוק בא' טבת הפסיקו הגשמים, והתחילו לרדת שוב בא' שבט , וזה היה לנו חיוך מהשמים על ידי הגשמים, שלמרות מצבנו הקשה, מכל מקום יש לנו להתעודד, כי עיני ד' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה, והקב"ה לא איבד שליטה, והכל מחושבן עד לחשבון הקטן ביותר.
כמה טוב לאדם כשהוא מביט בעיניים שכאלה על כל מה שנעשה בעולמנו. יש בעל – הבית, והוא שולט על הכל"
