בתום מאבק משפטי ארוך ואלים בשכונת שייח ג'ראח בבירה, בו שוכן ציון של שמעון הצדיק, בין תושביה הערבים של השכונה, לבין עמותת 'נחלת שמעון' היהודית העוסקת בגאולת בתים לידי היהודים. על הבעלות של לפחות 7 בתים בשכונה, נקבע בבית המשפט המחוזי בירושלים שליהודים יש זכויות על בתים שערבים מתגוררים בהם שלא כחוק, ושמונה משפחות ערביות בשכונה ערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון.
שופטת העליון דפנה ברק־ארז הציעה פשרה שלפיה הבתים יעברו לידיים יהודיות ואילו הערבים הגרים בהם יוכרזו דיירים מוגנים שאין לפנותם. על פי ההסדר, כל משפחה ערבית בשכונה תפקיד דמי שכירות שנתיים בסך 2,400 שקלים בחשבון סנגוריהם של עמותת נחלת שמעון הצדיק, כשהתשלום יופקד עבור כל שנה מראש. כמוכן, ישלמו את הוצאות המשפט בשתי הערכאות הקודמות בסך 30 אלף שקלים.
הפלסטינים חוששים שחתימה על פשרת בית המשפט מעניקה בעצם לגיטימציה למתיישבים היהודים שטענו לבעלות על הבתים ויהיו לכך שלכות לא רק על מעמד ובעלות הקרקע בשייח' ג'ראח אלא במקומות נוספים בירושלים שעליהם מתנהל מאבק משפטי, גורמים ברשות הפלסטינית, ביניהם השר הפלסטיני לענייני ירושלים, שוחחו עם נציגי המשפחות גם הם בניסיון לשכנע אותן לסגת מההסכמה ולהמשיך את המאבק
אנשי העמותה וזאת אנו מפרסמים כאן לראשונה, הסכימו לפשרה מהרגע הראשון, ואף שלחו את הסכמתן לעליון, אך המשפחות הערביות התמהמהו בעיקר בגלל הפחד מהחמאס המעורב במה שהולך בשייח ג'ראח, אלא שהבוקר פורסם בתקשורת הערבית כי ארבע מתוך שבע המשפחות הראו כוונה להסכים לפשרה, מה שהיה עשוי לסיים את כל הסאגה בסכסוך ולהחזיר את השקט לאזור, כשאף משפחה לא תפונה מביתה, כשלפתע הערב, הודיעו כל שבע המשפחות הערביות, דרך באי כוחן, כי הן מתנגדות לכל הכרה בבעלות יהודית.
עסקנים יהודים הקשורים לפעילות בשכונה, טוענים שהסיבה להודעת המשפחות הערביות כי הן חזרו בהן מהסכמתן לפשרה, היא בגלל שהדברים הגיעו לידיעת חמאס שמיהרה לשוחח עם אותן משפחות שהודיעו כעת שמתנגדות.
כעת כשאחד הצדדים סירב לפשרה, בית משפט העליון עשוי להורות על פינוי בכוח של המשפחות הערביות, מה שעלול להגביר את המתח באזור, עם השלכות רחוקות עד לכדי סיכון ממשלתו של ראש הממשלה בנט.
