כל מי שמסתובב בימי החנוכה בשכונות הישוב הישן בירושלים, בדגש על בתי אונגרין ובתי הורנשטיין במאה שערים, עד לתופעה מעניינת, ישנם בתים שבהם נרות החנוכה מונחים לגמרי מחוץ לבית, בסמוך לפתח, כשנרות השמן מונחים בפס אחיד ולא בחנוכייה של קנים (מנורה), פס הנרות מונח בתוך בית קטן בכדי שלא יכבו מהרוח.
ישנם בתים באותן שכונות שהחנוכיות עשויות בצורת מנורת קנים ומונחות בתוך הבית, או על אדן החלון, או בסמוך לדלת הבית מבפנים וללא בית שמגן מהרוח, שאז הרי המנורות מונחות בתוך הבית ולא חשופות לרוח.
בדקנו את סיבת הדבר ומצאנו שזה תלוי במחלוקת המנהג בין חסידים לליטאים (פרושים), הליטאים נהגו להדליק חנוכייה בפס שווה ולא בצורת מנורת קנים ולהניחה מחוץ לבית בסמוך לדלת, ובכדי להגן מהרוח, נהגו בני הישוב הישן בירושלים לייצר לעצמם בית קטן עבודת יד עם דלתות קטן מזכוכית ושתי ארובות קטנות.
הראשונים להתחיל בכך, היו הפרושים בירושלים, שלמרות חזותם החסידית (לבוש ארוך, שטריימל בשבת ופאות מסולסלות) הינם ליטאים.
הראשון לייצר כזה בית מנורה (בתמונה) היה זה הרה"צ ר' ישראל אשר וולס, לפני כמאה שנה, בנוסף ייצר עוד כמה בתים דומים לאחיו, ר' יחזקאל וולס ז"ל ועוד שני אחים נוספים, את כל זה עשו אצל הפחח הידוע במאה שערים באותם זמנים, המשורר ר' חיים הלוי ז"ל, בהמשך גם הגאון ר' נתן קופרשטוק איש ירושלים ביקש אצל אותו פחח כזו בית מנורה.
לפני 36 שנים אנשי מאה שערים, האחים ר' מרדכי יהושוע הירש ור' ישראל מאיר הירש ייצרו לעצמם בתים כאלו בחיקוי מדויק של אלו שייצר ר' ישראל אשר וולס לפני כמאה שנה, כי אז לא היה עוד מי שמייצר אותם.
בשנים האחרונות החל מלפני 8 שנים, האברך דוד נח קרויס ממאה שערים, ביקש לשמר את אותו מנהג והחל להעתיק את אותם בתי מנורה של ר' אשר וולס, בדיוק נפלא (בתמונה), הוא פנה לבתו של בנו של ר' אשר, ר' משה וולס שם נאמר לו שהבית מנורה עבר לבית חתנו הר"ר בנימין אייזנשטיין שם ניתן לו הבית מנורה בכדי שיוכל להעתיקו במדויק.
דוד נח קרויס החל מאז לייצר מס' בתים כאלה עבודת יד, בנוסף שלח דגם לסין בכדי לייצר כמויות כאלה בכדי לשמר את המנהג הישן.
