0%
האסטרטג מנתח

גם 'חוק לימוד תורה' לא יציל את חוק הגיוס ממבחן בג"ץ

חוק לימוד תורה הוא חוק הצהרתי בלבד, שנועד בעיקר לשמש כלי במאבק על חוק הגיוס, אך לא ישפיע על הכרעת בג"ץ • וגם: התערבות בג"ץ בבחירת מבקר המדינה היא חריגה, וממחישה מגמה של הרחבת סמכויות הרשות השופטת על חשבון הכנסת • האסטרטג רוני רימון בטור השבועי

רוני רימון
אין תגובות
גם 'חוק לימוד תורה' לא יציל את חוק הגיוס ממבחן בג"ץ
בית משפט העליון. צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

בשבוע שעבר, עבר בקריאה ראשונה בכנסת "חוק יסוד: לימוד תורה". על פי החוק לימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי.

החוק הזה הוא חוק הצהרתי בלבד. הכוונה המקורית הייתה להשוות את לומדי התורה לחיילי צה"ל, אבל הרעש הציבורי ואי- ההתכנות שלו לעבור בכנסת גרמו ליוזמיו להסיר ממנו את ההשוואה הזאת. לכן, נשארנו עם חוק הצהרתי בלבד.

בעיניי, מעבר לכוונות פוליטיות עתידיות, עצם הצורך בחוק הצהרתי בדבר חשיבות לימוד התורה לעם ישראל הוא חוק מיותר, שכן הוא מצהיר את המובן מאליו בדבר חשיבות התורה לעם ישראל.

יותר מזה אם דבר שהיה מובן מאליו במשך למעלה מאלפיים שנה נזקק עכשיו לחקיקה – זו עובדה שמצביעה דווקא על חולשה, כביכול, של לימוד התורה, כי המסר לרוב הוא שמה שצריך עבורו חוק, כנראה שמצבו טעון שיפור. כמובן שלא בשל כך חוקק החוק, אלא כדי לשמש כלי בעת המאבק על חוק גיוס.

אל חשש – כאשר חוק גיוס יעמוד על שולחן בג"ץ הוא עתיד להיפסל בשל חוסר שוויוניות, עם חוק לימוד תורה או בלעדיו.

בשבוע החולף, בג"ץ גם דן בהצבעה על מינוי מבקר המדינה והוציא צו ביניים לפיו עו"ד מיכאל ראבלו לא יוכל להיכנס לתפקידו עד למתן פסק דין מחייב של בג"ץ. ברור לאן נושבת רוח הדברים: הצפוי הוא שבג"ץ יכפה על הכנסת לקיים הצבעה חוזרת על בחירת מבקר המדינה. אני מעריך שיו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, כמחאה נגד בג"ץ, לא יקיים את ההצבעה. התוצאה תהיה שעד הבחירות לכנסת וקצת לאחריהן לא יהיה מבקר מדינה נבחר, אלא רק ממלא מקום.

האם זה אירוע טראגי? לא, אם תשאלו את בג"ץ. איך אני יודע? פשיטא: בג"ץ בהתנהלות מבישה איפשר מצב בו בעת מלחמה עצימה מול שלל אוייבנו – לא יהיה מינוי לראש שב"כ במשך כשלושה וחצי חודשים. מן הסתם תסכימו איתי שראש שב"כ הוא תפקיד דחוף יותר ממבקר מדינה בזמן מלחמה. אז אם הפרוצדורה המשפטית יכולה להשלים עם מצב בו אין מדינה ראש שב"כ – היא בוודאי יכולה להשלים עם מצב בו למדינה אין מבקר משך מספר חודשים.

לעצם העניין כל העיסוק של בג"ץ בדרך התנהלות הכנסת היא חמורה כשלעצמה. ספציפית לגבי ההצבעה: על פי החוק ההצבעה היא חשאית. אבל חשאיות היא זכות של המצביע והוא רשאי להחליט שהוא מוותר על זכות זאת ולכן מותר לו לגלות לכל העולם בעד מי הצביע. זה כל כך פשוט לכל בר דעת, חוץ מלשופטי בג"ץ.

אגב, שמעתי השבוע הערכה של עו"ד דוד פטר ולפיה אם השופט אלרון היה מנצח בהצבעה – לא הייתה מתקיימת הצבעה חוזרת למרות הפגמים בה לדברי בג"ץ… תחשבו על זה.

הכתבה עניינה אותך?

50%
50%

תוכן שאסור לפספס

הוסף תגובה לכתבה

הנצפים ביותר

אולי יעניין אותך גם

דיווח על כתבה

מצאתם טעות, אי דיוק או בעיה בכתבה? ספרו לנו ונבדוק.

Hide picture