בית משפט השלום בבת ים דחה תביעת פינוי שהגישה עיריית תל אביב-יפו נגד בית הכנסת ההיסטורי "גבורת ישראל" הפועל בשכונת טרומפלדור בעיר, ומתח ביקורת חריפה ונוקבת על התנהלותה של הרשות המקומית.
המשפט התנהל לאחר שבשנה עברה עיריית תל אביב שיגרה דרישה לעשרות בתי כנסת אורתודוקסיים בעיר לחתום על חוזה הקצאה חדש. החוזה כלל סעיפים שחייבו את הגופים המפעילים לספק שירותי דת "ללא הבדלי מגדר או אמונה" ולהתאים את אופי הפעילות לצביון החילוני של השכונות – דרישה שעוררה חשש כבד בקרב הקהילות הדתיות מפני פגיעה אנושה באורח חייהם וביכולתם לקיים תפילות בהפרדה.
בעוד שחלק מבתי הכנסת נכנעו ללחץ וחתמו על הנוסח החדש, הנהלת בית הכנסת "גבורת ישראל" – הפועל קרוב ל-100 שנה באישור ובהקצאה כדין של העירייה – סירבה בתוקף לחתום על ההסכם החדש.
בתגובה לסירוב זה, בחרה העירייה לנקוט בצעד קיצוני והגישה נגד בית הכנסת תביעה משפטית לפינוי ולסילוק יד. החלטת השופט יגאל נמרודי לדחות את התביעה לוותה במתקפה ישירה על המניעים של העירייה. השופט קבע כי כבר בתחילת שלב שמיעת הראיות עלה בבירור כי מטרתה האמיתית של העירייה כלל לא הייתה לפנות את המתפללים מהמקום, אלא להשתמש בבית המשפט ככלי לכיפוף ידיים. "התביעה לסעד של סילוק יד היוותה הפעלת לחץ משפטי פסול על הנתבעת, על מנת לקדם הסדרה חוזית מול העירייה. מדובר בשימוש לרעה בהליך המשפטי, המנוגד להוראות חוק המקרקעין", פסק השופט.
עוד קבע השופט: "בית כנסת אינו מתמצה במבנה פיזי – בבחינת נדל"ן – בלבד. הוא חורג מממדיו הפיזיים. מדובר במוסד חי המגלם בתוכו קדושה, רוח, קהילה ותחושת שייכות. הוא מהווה מוקד של חיים רוחניים, קהילתיים וערכיים. קבלת התביעה פירושה סגירה של בית הכנסת גבורת ישראל במובנו המלא".
