חופשה משפחתית במצרים הסתיימה באשפוז בבית החולים: שני ילדים ישראלים ששבו מביקור במדינה השכנה טופלו בהפרש של עשרה ימים בלבד במערך להמטו-אונקולוגיה ילדים במרכז הרפואי רמב"ם, לאחר שפיתחו תגובה גופנית קשה עקב מחסור באנזים G6PD – מצב המוכר בציבור כ"רגישות לפול".
בשני המקרים, שאינם קשורים זה לזה, התברר כי הילדים צרכו במהלך שהותם טעמייה, הגרסה המקומית של מנת הפלאפל המבוססת באופן מסורתי על פול ולא על גרגרי חומוס כפי שנהוג בישראל.
המקרה הראשון התרחש לפני כשבוע וחצי, כאשר בן 12 הובהל לבדיקה רפואית בעקבות התפתחות של צהבת, שתן כהה וצניחה משמעותית ברמות ההמוגלובין."לפני כשבוע וחצי הגיע לרמב"ם ילד כבן 12 שחזר מחופשה במצרים", מספרת ד"ר רייזי גרודה-זוסמן, רופאה בכירה במערך שטיפלה בשני המקרים."הוא סבל מצהבת, שתן כהה וירידה משמעותית בהמוגלובין. המשפחה ידעה שקיים במשפחה חסר G6PD, אך לא היה ידוע לגבי רגישות של הילד עצמו, ובכל מקרה הם עמדו על כך שלא אכלו פול במהלך החופשה. התמונה הקלינית הייתה מאוד ברורה", היא מתארת את שהיה, "הוא הגיע עם פירוק חריף של כדוריות הדם ועם המוגלובין מאוד נמוך. בדקנו את כל האפשרויות האחרות, כי לא רצינו לפספס דבר. ואז שאלתי אותו מה הוא אכל".
בירור מעמיק של התפריט בחופשה הביא לפתרון התעלומה."המשפחה התעקשה שלא נחשפה לפול, אבל אמרו שאכלו פלאפל. מבדיקה מהירה מול הצ'אט גיפיטי, הסתבר שהפלאפל המצרי עשוי כולו מפול. ואין בו אף לא גרגר חומוס אחד. המשפחה פשוט לא ידעה", מסבירה ד"ר גרודה-זוסמן. ימים ספורים לאחר מכן הגיע לבית החולים מקרה נוסף של ילד בן 8 עם תסמינים זהים של פירוק דם חריף בעקבות צריכת המאכל המצרי. "במקרה השני המשפחה ידעה שהילד רגיש לפול והקפידה מאוד להמנע מחשיפה למאכל", מספרת ד"ר גרודה-זוסמן."אבל, גם הם לא ידעו שהמטעמייה שאכלו במצרים עשויה מפול. זה בדיוק מה שמפתיע. הם חשבו שנמנעו מפול, אבל בפועל אכלו מאכל שמכיל אותו בלי לדעת".
המצב הרפואי חייב אשפוז והשגחה צמודה של הצוותים ברמב"ם; המטופל הראשון נשאר להשגחה במשך מספר ימים עד שמדדיו התייצבו, ואילו הילד השני נזקק לקבלת מנת דם בשל הירידה החדה. אחיו בן השנתיים טעם אף הוא כמות זעירה מהמנה והציג ירידה ברמת ההמוגלובין, אך נוכח החשיפה המועטה לא נדרש להתאשפז.
.
