העימות בין ישראל לבריטניה עולה מדרגה: ממשלת בריטניה צפויה להכריז מחר על שורת צעדים נגד ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, כאשר במוקד עומדות הגבלות על סחר במוצרים ובשירותים הקשורים להתנחלויות.
בישראל כבר נשמעת תגובה חריפה, כאשר שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ קורא לגרש את השגריר הבריטי מישראל כבר הערב. "לגרש את השגריר הבריטי עוד הערב! לא נהיה אסקופה נדרסת של ממשלה אנטישמית, במדינה שנכבשה על ידי האסלאם הרדיקלי, ומנסה להינצל משקיעה כלכלית וחברתית באמצעות תקיפת היהודים ומדינת ישראל. המנדט הבריטי בארץ ישראל נגמר."
הקריאה של סמוטריץ׳ מגיעה שעות לפני הצעד הבריטי הצפוי, כאשר בלונדון נערכים להציג את המדיניות החדשה כחלק משינוי משמעותי ביחס להתיישבות הישראלית. לפי הדיווחים בבריטניה, הממשלה צפויה לקדם איסור על סחר בסחורות שמקורן בהתנחלויות וכן הגבלות על שירותים ופעילות עסקית הקשורים להתיישבות.
המהלך אינו מכוון בשלב זה לכלל יחסי המסחר בין ישראל לבריטניה, אלא מתמקד בפעילות הכלכלית הקשורה להתיישבות ביהודה ושומרון. הבריטים מציגים את המהלך כחלק מהמאבק במה שהם מגדירים כהתרחבות ההתיישבות ופגיעה באפשרות להקים מדינה פלסטינית במסגרת פתרון שתי המדינות. במוקד ההתנגדות הבריטית עומדת גם התוכנית להרחבת הבנייה באזור E1, בין ירושלים למעלה אדומים.
בבריטניה טוענים כי מימוש תוכנית E1 עלול לפגוע ברציפות הטריטוריאלית הפלסטינית ולסכן את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית. ממשלת בריטניה כבר הזהירה בעבר כי היא עשויה לנקוט צעדים נוספים אם ישראל תמשיך לקדם את ההתיישבות.
הצעדים הצפויים מחר מגיעים לאחר שבריטניה כבר הטילה בחודשים האחרונים סנקציות על גורמים ישראלים שלטענתה קשורים לאלימות של מתיישבים. במקביל, לונדון עדכנה את ההנחיות לעסקים הבריטיים וקראה להם להימנע מפעילות כלכלית ופיננסית בהתנחלויות.
אלא שהפעם מדובר במהלך רחב יותר, שעשוי להשפיע ישירות על קשרים מסחריים עם ההתיישבות. השאלה המרכזית היא כיצד ייושמו ההגבלות ומה יהיה היקפן, וכן האם הן יישארו ממוקדות בהתנחלויות או יהפכו בהמשך לבסיס להרחבת הצעדים נגד חברות ישראליות הפועלות מעבר לקו הירוק.
בירושלים כבר מאותתים כי למהלך הבריטי עשויה להיות תגובה. סמוטריץ׳ קורא כאמור לגרש את השגריר הבריטי, ובכך להציב את הסוגיה במישור הדיפלומטי ולא רק הכלכלי. שר החוץ גדעון סער כבר הזהיר בעבר כי ישראל לא תעבור בשתיקה על צעדים בריטיים נגדה וכי בידיה כלים להגיב.
המתיחות בין שתי המדינות מגיעה בתקופה שבה היחסים המדיניים הולכים ומחריפים. בעוד בריטניה מבקשת להפעיל לחץ על ישראל סביב ההתיישבות והמדיניות ביהודה ושומרון, בישראל רואים בצעדים הללו התערבות בוטה במדיניותה ובזכותה של ישראל לקבוע את מדיניותה בשטח.
מבחינה כלכלית, היקף הסחר של ההתיישבות עם בריטניה אינו מהווה את עיקר הסחר בין שתי המדינות, אך המשמעות האפשרית של המהלך חורגת מהיקף הנזק הישיר. החשש בישראל הוא מפני אפקט דומינו, שבו מדינות נוספות באירופה יאמצו את המודל הבריטי ויגבירו את הלחץ הכלכלי על חברות ועסקים ישראליים ביהודה ושומרון.
