מתקפה חריפה ויוצאת דופן נגד גורמים בסביבתם של נציגי דגל התורה מתפרסמת בגיליון "יתד נאמן" שיחולק מחר, יום שלישי (המהדורה החינמית). במאמר שכותרתו "עצור במילין לא נוכל", יוצא העיתון בחריפות נגד עוזרים ויועצים של חברי הכנסת גפני ומקלב, מבלי להזכיר את שמותיהם, שלטענתו ניצלו את תפקידם כדי לנהל מסע תקשורתי נגד החלטת גדולי התורה לרענן את שורות דגל התורה.
המאמר מתפרסם ימים ספורים לאחר החלטתו של מרן הגר"ד לנדו לסיים את כהונתם של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב כנציגי דגל התורה בכנסת. במכתבים אישיים לשניים הודה להם הגר"ד לנדו על פעילותם רבת השנים ועל מאבקם למען מעמדם של בני הישיבות, אך קבע כי "עקב הצורך לעשות ריענון בקרב חברי הכנסת", הם יפנו את מקומם לנציגים חדשים. גפני התבקש להמשיך לעמוד בראש התנועה הארצית גם מחוץ לכנסת.
אלא שב"יתד נאמן" מבקשים להבהיר כי לצד ההערכה המוחלטת לנציגי הציבור עצמם, ההתנהלות של חלק מעוזריהם היא זו שעוררה את הביקורת החריפה שהובילה לסערת ענק בציבור שומרי התורה וביקורת חריפה גם מצד רבנים במועצת גדולי התורה של המפלגה. כבר בפתח המאמר מובא מאמר חז"ל על מעלת השתיקה, לצד הקביעה כי כאשר מדובר בדברים הנוגעים להנהגת הציבור ולכבודם של גדולי התורה, הגיע הזמן לומר את הדברים בפומבי.
במאמר נכתב כי מדובר בשיח הציבורי שהתעורר סביב החלטת מרנן ורבנן ובראשם מרן הגר"ד לנדו, לסיים את משמרתם של שליחי ציבור ותיקים ומנוסים, נאמנים ומסורים, שמונו לתפקידם על ידי גדולי הדור הקודם וזכו לאמונם של גדולי התורה לאורך השנים. העיתון מדגיש כי אותם נציגי ציבור ראויים להכרת הטוב על פעילותם רבת השנים, וכי דווקא בשל כך היה מן הדין שלא לעסוק בנושא בפומבי באופן שעלול ליצור רושם מוטעה כאילו קיימת טרוניה כלפיהם או חוסר שביעות רצון מפועלם.
אולם לטענת "יתד נאמן", השתיקה נוצלה לרעה. "אולם שתיקה זו, נוצלה לרעה תוך שימוש באתרי תקשורת המוניים לכל סוגיהם", נכתב, כאשר הכותבים מוסיפים כי לאחר שנעשה ניסיון שלא להיגרר למערכה ציבורית, הגיע השלב שבו "עצור במילין מי יוכל". במרכז המאמר עומדת הבהרה מפורשת שלפיה אין מדובר בביקורת על כלל העוזרים. "לא מדובר בכל העוזרים, שבחלקם הגדול עשה מלאכתו נאמנה, אלא במיעוט של יחידים ידועים", נכתב. העיתון מוסיף כי בשלב זה אין בכוונתו לפרט את שמותיהם או לחשוף את מלוא הנזקים שלטענתו חוללו או ביקשו לחולל.
לפי "יתד נאמן", אותם גורמים, שלטענת העיתון מוכרים בשמותיהם, "שיתפו פעולה עם אנשי תקשורת השואפים להכניס זמורות זר בתוך היהדות החרדית", ואף פעלו, לפי הנטען, באמצעות "מסע השמצות בדויות" נגד הנהגת דגל התורה ומרנן ורבנן. במאמר נטען עוד כי אותם עוזרים ניסו להציג את הנהגת התורה במונחים השאובים מהעולם הפוליטי, ואף עשו שימוש בטענות שלפיהן גדולי התורה מנותקים מהנעשה. ב"יתד נאמן" דוחים את הטענה הזו בתוקף וטוענים כי גדולי ישראל מאמינים בשלוחי הציבור ופועלים באמצעותם במסדרונות השלטון, כאשר אנשי סודם משמשים "כידא אריכתא".
העיתון אף מבקש להפריד באופן חד בין הביקורת על אותם גורמים לבין היחס לגפני ולמקלב עצמם. במאמר נכתב כי מרן הגר"ד לנדו הבהיר בעבר, בכתב ובפנייה אישית לשלוחי דרבנן, כי יו"ר דגל התורה משה גפני ויו"ר סיעת יהדות התורה אורי מקלב זוכים לאמון מוחלט וללא סייג "ושהאמון בהם הוא מוחלט ללא סייג, ושהם פעלו במסירות ובאחריות מירבית לכל צרכי הציבור החרדי", נכתב, תוך הדגשה מיוחדת של פעילותם בנושא גזירת הגיוס וקיום עולם התורה.
לפי המאמר, כבר תקופה ארוכה עלה על שולחנם של מרנן ורבנן הצורך ברענון השורות, על רקע מה שמוגדר ב"יתד נאמן" כ"שעת חירום" שבה ניצבת היהדות החרדית מול מערכה חסרת תקדים. במסגרת זו, נבחנה בתחילה האפשרות להחליף את כלל הנציגים הוותיקים בנציגים חדשים. אלא שלאחר בדיקה וחשיבה, כך לפי המאמר, הוחלט כי בתקופה הנוכחית יש צורך גם בניסיון הפרלמנטרי המצטבר ובידיעת הפרטים הדקים ביותר של המערכת הפוליטית. לכן הוחלט על שילוב בין חילופי משמרות לבין הכנסת נציגים חדשים בעלי ניסיון בעבודה ציבורית.
כאן, לפי "יתד נאמן", החלה הבעיה. העיתון טוען כי בקרב עוזרי חברי הכנסת היו כאלה שכאשר נודע להם על הבדיקה, "פצחו בהסתה תקשורתית ועבודת מטה יח"צ", תוך ניצול המשרה שנועדה לסייע לחברי הכנסת בעבודתם. לטענת העיתון, אותם גורמים "פגעו במשלחיהם וירקו לבאר שממנה הם שותים", ובמקביל שיתפו פעולה עם אנשי תקשורת שלטענת הכותבים מבקשים לפגוע ביהדות החרדית.
המאמר מאשים אותם גם בהדלפות שנעשו במהלך הדיונים סביב חוק הגיוס ומעמד בני הישיבות, וטוען כי בכך הם פעלו בניגוד לצורך לשמור על מערכת היחסים עם העיתונות ובניגוד להתנהלות המצופה ממי שמונו כדי לסייע לנציגי הציבור.
אחד הקטעים החריפים במאמר עוסק בניסיון, לטענת העיתון, לייצר תחושה ציבורית כאילו החלטת גדולי התורה היא מהלך של "הדחה" או "השפלה". הכותבים מביאים משל על אדם שסבל ממעשי קונדס של ילדים, וכאשר סיפר להם שבקצה העיירה מחלקים מתנות, הם עזבו אותו ורצו לשם. הנמשל, לפי המאמר, הוא אותם גורמים שהחלו להפיץ סיפורים על "הדחה" ו"השפלה", עד שלטענת העיתון "הם החלו להאמין לסיפורים הללו בעצמם".
בהמשך מובאת התייחסות ישירה למגעים שנעשו בשבוע שעבר. לפי המאמר, נעשו ניסיונות להגיע להבנות עם נציגי הציבור באמצעות נאמניהם, כאשר המטרה הייתה שהדברים ייעשו "בצורה הנכונה והראויה ביותר", ומתוך הערכה לנציגי הציבור. אולם, לפי "יתד נאמן", המאמצים הללו נענו ב"מסע ציבורי מתוזמר ומחוצף מבית היוצר של אותם עוזרים וסייעניהם".
העיתון טוען כי בעקבות פנייה של רבנים חשובים וראשי קהילות שחוו בעצמם את מה שמוגדר במאמר כ"מסע הטרור" של אותם עוזרים, הגיע מרן הגר"ד לנדו למסקנה שיש להביא את העניין לסיומו. לפי המתואר במאמר, ההחלטה הייתה להודיע לנציגים עצמם באופן מיידי וישיר באמצעות שליח אישי מבאי ביתו של הגר"ד לנדו, וזאת במטרה להפסיק את מה שהעיתון מכנה "המסע התקשורתי הפסול והפגום".
לצד המאמר החריג, ב'יתד נאמן' מדווחים כי בעקבות הפרשה התקבלה החלטה עקרונית שלפיה "החל מהקדנציה הקרובה, כל אחד משלוחי הציבור של דגל התורה יידרש לקבל את אישור ועדת הרבנים של התנועה למינוי עוזר, כאשר כל מינוי ייבחן לגופו". המשמעות היא ניסיון להדק את הפיקוח על סביבת העבודה של חברי הכנסת ולמנוע מצב שבו עוזרים ויועצים ינהלו באופן עצמאי מערכות תקשורתיות או פוליטיות שאינן תואמות את דעת התורה ואת הנהגת התנועה.
