יום הבחירות לכנסת ה-26 נפתח במראות שגרמו גם לוותיקי המשקיפים בנגב לשפשף את עיניהם בתדהמה.
זה לא היה עוד יום בוחר רגיל. בפתחן של קלפיות רבות בריכוזי אוכלוסייה בנגב ובמשולש התייצבו שיירות של אוטובוסים ומערכי הסעות מתוקתקים. מהרכבים ירדו קשישות, צעירים ונערים מהפזורה – חלקם אינם יודעים קרוא וכתוב בעברית. אך הם לא נדרשו להתלבט: לפי עדויות מהשטח, פעילים המתינו להם כבר בכניסה, תחבו לידיהם פתקי הצבעה מוכנים מראש, והובילו אותם ישירות אל הקלפי. רבים מהם כלל לא נכנסו מאחורי הפרגוד כדי לבחור באופן עצמאי – הפתק כבר הוכנס למעטפה מול עיניהם, ומיד לאחר מכן הוטל לתיבה.
ביציאה מהמתחם, על פי המידע שהחל לזרום בזמן אמת, המתינו לחלק מהמצביעים מעטפות עם כסף מזומן, כרטיסי תדלוק והטבות חומריות שנועדו להבטיח את "התמורה".
עד מהרה החלו הדברים להתברר לא רק כשמועות: בפשיטה לילית ובפעילות ממוקדת של ימ"ר דרום ביום הבחירות, עצרה משטרת ישראל שלושה חשודים תושבי הנגב שנתפסו כשברשותם עשרות אלפי שקלים במזומן, מעטפות חלוקה ופתקי הצבעה, בחשד לניהול רשת של שוחד בחירות.
בקרב מי שנחשפו לתמונת המצב החלה להתגבש ההבנה המטלטלת: אין מדובר ביוזמה מקומית ספונטנית, אלא במה שמכונה כעת "מבצע הביפרים ההפוך". בזמן שישראל השקיעה משאבי עתק טכנולוגיים ומודיעיניים כדי לפוצץ את מכשירי הקשר של חזבאללה ולהכות בראש הנחש של הציר האיראני, בטהראן, בדוחה ובחוגי השמאל הרדיקלי העולמי מצאו דרך זולה, פשוטה ומשתקת פי כמה – קניית הכרעת הבוחר והפלת מדינת ישראל מבפנים בעלות של כמה עשרות מיליוני דולרים בלבד.
המערכה שלא שמעתם עליה: כסף זר בתוך הקלפיות
במשך עשרות שנים התגאתה ישראל במבצעי סיכול כירורגיים. הפגיעה בצמרת חזבאללה הוכיחה עליונות מודיעינית וטכנולוגית נדירה, אך ההיסטוריה מלמדת שכל מפקד שחוסל מוחלף במהרה בדור צעיר, נחוש ומקצין אף יותר. מנגד, האויב הבין שאין צורך להתחרות בצה"ל במגרש הטכנולוגי כשאפשר להכריע את המערכה מבפנים, בעלות אפסית כמעט.
ביום הבחירות הופעל בשטח מערך שטח חסר תקדים: שינוע המוני ומאורגן: עשרות אוטובוסים ורכבי הסעות מומנו והופעלו ביישובי הנגב, המשולש והגליל, כדי לרכז אלפי מצביעים שבעבר כלל לא הגיעו להצביע.
שליטה בהצבעה: עדויות ועובדות מהשטח העלו כי נערים וקשישים, שחלקם כלל אינם קוראים וכותבים עברית, הובאו ישירות לפתחי הקלפיות, קיבלו פתקי הצבעה מוכנים מראש ונכנסו להטיל אותם למעטפות ללא שיקול דעת עצמאי.
השפעה ישירה על התוצאות: כל מנדט בכנסת שווה כ-40 אלף קולות בלבד. הזרמה של כמה עשרות מיליוני דולרים לצורך ארגון, תשלום לפעילים ושינוע, מייצרת בקלות תזוזה של מנדטים שלמים – דבר שהשפיע באופן ישיר על חלוקת הכוח בכנסת.
המקורות והתחקירים: מימון זר, לוחמת תודעה ומערכות השפעה
הפעילות הזו אינה מקומית בלבד. היא נשענת על תשתית רחבה של ארגוני חברה אזרחית וקמפיינים בינלאומיים הממומנים ישירות על ידי מדינות במפרץ וקרנות פרוגרסיביות באירופה ובארה"ב.
דוחות NGO Monitor ונתיבי המימון האירופיים: דוחות מעקב רשמיים של מכון המחקר NGO Monitor חושפים מזה שנים הזרמה שנתית של עשרות מיליוני אירו מממשלות אירופיות ומקרנות פרטיות לעמותות הפועלות בזירה הפוליטית-משפטית בישראל. בעבר כבר נרשמה פעילות של ארגונים חוץ-מפלגתיים (כדוגמת V15 וארגוני "זזים"), שהפעילו מערכי היסעים והמרצת בוחרים בריכוזי אוכלוסייה ערביים, פעילות שהובילה אף לחקיקת תיקון לחוק הבחירות ("חוק הגופים הפעילים בבחירות").
לוחמת התודעה האיראנית: חשיפות של שירות הביטחון הכללי, מערך הסייבר הלאומי ומכוני מחקר בינלאומיים (דוגמת Citizen Lab ו-FDD) הצביעו על רשתות השפעה איראניות מתוחכמות ברשתות החברתיות. מטרת המערך הזה אינה רק הפצת פייק ניוז, אלא ליבוי שסעים פנימיים, העמקת הקיטוב בין ימין לשמאל בישראל, וערעור אמון הציבור במוסדות השלטון ובמערכות הבחירות.
המעטפת המשפטית: ארגוני שמאל מעניקים מעטפת משפטית ותקשורתית למערכים הללו, ונאבקים באופן עקבי בכל ניסיון להציב מצלמות פיקוח בקלפיות או להגביר את נוכחות האכיפה בטענה של "הרתעת בוחרים" ופגיעה בחשאיות ההצבעה.
המדרון החלקלק: מראות פריז ברחובות ישראל
ההשלכות של ההתארגנות הזו אינן נעצרות בספירת הקולות בקלפיות. השלב הבא, שכבר מורגש היטב, הוא יכולת גיוס ההמונים לרחובות: חסימות צירים והפגנות כוח: בדיוק כפי שנראה בשנים האחרונות בפרברי פריז ובערים מרכזיות באירופה, גורמים קיצוניים רוכשים את היכולת להוציא אלפי אנשים תוך שעות לחסימת עורקי תחבורה ראשיים ולהפרות סדר המוניות.
אוזלת יד משטרתית והרתעה מכורסמת: מול ההתארגנויות הללו, המשטרה וגורמי האכיפה מוצאים את עצמם מרוסנים ומאוימים על ידי ביקורת שיפוטית ותקשורתית, מה שמביא לאובדן המשילות בשטח.
הסכנה לבחירות הבאות: המארגנים אינם מסתירים את שאיפותיהם – אם הפעם שיעור ההצבעה עלה באחוזים בודדים, היעד המתוכנן הוא מיצוי מלא של מאגר הקולות. תרחיש כזה יביא להשתלטות דמוגרפית-פוליטית מוחלטת על הכנסת ועל מוסדות המדינה.
שעת נעילה
האויב הבין את מה שבישראל מסרבים להפנים: לא צריך טילים מדויקים כדי לפרק מדינה כשאפשר לרכוש את ההכרעה הדמוקרטית בכסף קטן. מול הפיקחות הזו לא יעזרו מערכות יירוט ולא פעולות מוסד נועזות. הגיעה העת להבין את גודל השעה, להילחם על טוהר הבחירות ללא פשרות, לחסום את זרימת הכספים הזרים, ולחזור לעקרונות, לערכים ולאמונה שהקימו את מדינת ישראל.
