:התפתחות דרמטית ומפתיעה נרשמה הבוקר במסגרת חידוש משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר שאלת מעורבותה של היועצת המשפטית לממשלה עלתה במפתיע למוקד הדיונים באולם.
בעוד סנגוריו של ראש הממשלה ביקשו לזמן את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לטובת דיון בתיק, הבהירו שופטי ההרכב באופן חריג כי לא בטוח כלל שיש צורך בהגשת בקשה רשמית מצד ההגנה, ואף חשפו כי הם עצמם שוקלים ליזום את זימונה של בהרב-מיארה לאולם בית המשפט.
השופט עודד שחם הסביר את הרציונל שעומד מאחורי עמדת השופטים: "אם רוצים לנהל דיאלוג, אז צריך להתנהל מולה. ההגנה אולי התפרצה לדלת פתוחה, שקלנו מהלך כזה עוד לפני. אמרנו כבר איך אנחנו רואים את הדברים". דבריו קיבלו משקל וחיזוק מיידי מראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, אשר הוסיפה באותה נימה: "למה אי אפשר לזמן אותה? בתיק הזה יש הרבה דברים לא רגילים".
על רקע הדברים, כפי שפורסם ותועד במהלך הדיון בבית המשפט, עמדה במוקד גם עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, שהחל להעיד בפעם השלישית כשבוע לפני מועד הבחירות. במהלך הדיון התייחס מנדלבליט לחקירת השוחד בתיק 4000, וציין בעדותו: "יכול להיות שאישרתי להשתמש במילה שוחד, אבל אני לא זוכר". בפתח חקירתו אמר מנדלבליט: "אני זוכר שאישרתי לחקור את ראש הממשלה באזהרה". בתגובה שאל סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד: "באיזו אזהרה אישרת לחקור את ראש הממשלה?". מנדלבליט השיב: "עבירה על טוהר המידות. 4000, בשונה מ-1000 ו-2000, זה היה על עבירה של שוחד. זה בשני טאקטים שונים של זמן. יכול להיות שבתיק 4000 אישרתי להשתמש בנוסח האזהרה במפורש בשוחד, אבל אני לא זוכר".
עו"ד חדד תקף בחריפות את הדברים וטען: "מעולם לא השתמשת בביטוי 'טוהר המידות'. הביטוי הזה איננו בפרוטוקולים ואיננו באזהרות. זו המצאה שהוא קלט מהמזכר". בהמשך התפתח עימות סביב החלקים המושחרים בפרוטוקולים, כאשר ראש צוות התביעה בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, טענה כי ייתכן שבחלק המושחר מופיע גם נוסח האזהרה, והוסיפה: "אין שום דבר מתחת להשחרה בנוגע לאישורי היועץ. זה לא נכון לגבי נוסח האזהרה ופעולות חקירה מסוימות". מנגד, השופט משה בר-עם הסביר כי לדעתו, אם היה בפרוטוקול ביטוי המתייחס לאופי החקירה – הוא לא היה מושחר.
