מפגש ההתייעצויות בבית הנשיא לקראת הרכבת הממשלה הבאה סיפק כמה מהרגעים המטלטלים של המערכת הפוליטית הנוכחית. נשיא המדינה יצחק הרצוג ביקש לברר עם נציגי הרשימה המשותפת ורע"ם את עמדותיהם ביחס לחמאס, למלחמה בטרור ולאפשרות שישתתפו בממשלה שתידרש להתמודד עם מערכה ביטחונית מול איראן וארגוני הטרור. התשובות שקיבל, בעיקר סביב שאלת הגדרת חמאס והנכונות לתמוך בישראל בשעת מלחמה, הותירו סימני שאלה משמעותיים.
במהלך המפגש עם נציגי הרשימה המשותפת הזכיר הרצוג את האזרחים הערבים שנרצחו במתקפת שבעה באוקטובר ושאל את יו"ר הסיעה אחמד טיבי: "אחרי השבעה באוקטובר שנרצחו הרבה אזרחים ערבים רבים. מתי תהיה חציית רוביקון ונלחם במשותף באירועי הטרור?"
טיבי השיב: "אתה חושב אדוני הנשיא שאתה צריך להטיף לנו מוסר שזה מקרה מזעזע? אני ואיימן עודה השתתפנו בהלוויה של ויויאן סילבר, ולא ראש הממשלה ואנשי הימין שאומרים לנו שאנחנו תומכי טרור זאת צביעות".
אלא שטיבי לא סיפק באותה תשובה גינוי מפורש לחמאס כארגון טרור, ובחר להתמקד בהתקפה על ראש הממשלה ואנשי הימין. השתתפותו בהלוויה של נרצחת אינה משיבה לשאלה הישירה שהוצבה בפניו בנוגע לעמדתו כלפי הארגון שביצע את טבח שבעה באוקטובר.
בהמשך הציב הרצוג בפני נציגי הרשימה המשותפת שאלה נוספת, הנוגעת לאפשרות שממשלה שתקום בתמיכתם תידרש לנהל מערכה ביטחונית משמעותית מול איראן או חמאס. "אם יש מערכה ביטחונית משמעותית – איראן, חמאס, דברים מהסוג הזה – אתם מפסיקים את התמיכה(בממשלה)?", שאל הנשיא.
יו"ר הרשימה המשותפת, פרופ' יוסף ג'בארין, לא העניק התחייבות ברורה להמשך התמיכה בממשלה בתרחיש כזה, והשיב: "אנחנו נקבל החלטות אסטרטגיות. הציבור לא בחר בנו כדי להפיל את נתניהו ולהחזיר אותו ולכן אנחנו נקבל את ההחלטות שישרתו את האסטרטגיה שלנו לקידום הערכים שאנחנו מאמינים בהם".
במילים אחרות, גם במקרה של מערכה ביטחונית משמעותית, הרשימה המשותפת אינה מתחייבת מראש להעניק לממשלה רשת ביטחון, וההחלטה תתקבל בהתאם לשיקוליה הפוליטיים והאסטרטגיים.
אלא שהרגע הבולט ביותר במפגש התרחש דווקא בפגישה עם משלחת רע"ם בראשות מנסור עבאס. הרצוג שאל את יו"ר המפלגה באופן ישיר: "אנחנו במלחמה מול חמאס כארגון טרור נפשע. האם אתה רואה בחמאס ארגון טרור?"
עבאס נמנע מלהשיב בחיוב או בשלילה, ובמקום זאת טען כי הוא ותנועתו נדרשים שוב ושוב לעמוד במבחני נאמנות. "גם לפני שהפכנו להיות רע"מ, מפלגה פוליטית, היינו תנועה איסלאמית. אי אפשר לבוא כל הזמן להעמיד אותנו במבחן הזה, מבחן הנאמנות, שמירה על החוק, על כבוד האנשים וביטחונם. אי אפשר", השיב.
מנכ"ל בית הנשיא, אייל שויקי, הצטרף לשאלות והקשה על עבאס מדוע אינו מוכן להגדיר את חמאס כארגון טרור ובכך להסיר את הספקות בנוגע לעמדתו. עבאס השיב: "יש לי תשובה חד משמעית, אבל תשאיר לי את המרווח הזה להיות גשר ולהשפיע גם בצד השני", ובהמשך הוסיף: "תשאיר לי מרווח לשמור על עצמי ועל משפחתי". בשלב מסוים אף אמר: "בוא לא נהרוס את הגשר הזה ולא נהפוך אותנו לתומכי טרור ולא לבוגדים".
לצד ההתחמקות מהגדרה מפורשת של חמאס, עבאס ביקש להבהיר כי מפלגתו מתנגדת לפעולות טרור ולאלימות. "חד משמעית אנחנו נגד כל פעילות טרור ואלימות באשר היא נגד כל בן אדם, ואנחנו שואפים לפיוס ושלום בין שני העמים", הצהיר. הוא אף תמך בפירוק חמאס והארגונים החמושים מנשקם במסגרת הסדר מדיני עתידי.
גם כשנשאל על האפשרות שרע"ם תהיה חלק מממשלה שתידרש לנהל מלחמה בטרור, השיב עבאס: "לא באנו כדי לנהל את המדיניות הביטחונית", והסביר כי מטרת השתתפות מפלגתו בממשלה היא לשפר את היחסים בין יהודים לערבים, דבר שלדבריו עשוי לסייע גם בפתרון הסכסוך.
במהלך הפגישה התייחס עבאס גם לראש הממשלה בנימין נתניהו והטיח בו ביקורת על התנהלותו מול האתגרים הביטחוניים מרצועת עזה. "ישבתי בבלפור, והייתי נדהם מהזלזול של נתניהו באשר לאתגרים מרצועת עזה. מי שצריך לעמוד בפני הנשיא ולתת תשובות על כך זה הוא, ולא אנחנו".
הדברים מקבלים משמעות פוליטית מיוחדת לנוכח העובדה שרע"ם המליצה לנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על גדי איזנקוט. זאת למרות שאיזנקוט הציב הכרה בחמאס כארגון טרור כתנאי לשותפות בממשלה בראשותו. רע"ם, המחזיקה בשמונה מושבים בכנסת, מבקשת להשתלב בממשלה ולא להסתפק בתמיכה מבחוץ.
מנגד, הרשימה המשותפת, שהמליצה אף היא על איזנקוט, מעוניינת להעניק לממשלה תמיכה מבחוץ, אך אינה מתחייבת להמשיך בכך במקרה של מערכה ביטחונית.
התמונה העולה משתי הפגישות בבית הנשיא מעוררת שאלות כבדות משקל: בעוד עבאס מצהיר על התנגדותו לטרור אך מסרב לומר במפורש שחמאס הוא ארגון טרור, נציגי הרשימה המשותפת נמנעים מהתחייבות ברורה בנוגע לתמיכה בממשלה בעת מלחמה. עבור מי שמבקשים להקים ממשלה שתישען על קולות המפלגות הערביות, מדובר בסוגיות ביטחוניות ופוליטיות שעדיין רחוקות מלהיות פתורות.
