יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אינו נסוג מהעמדה שהציג בסוף השבוע בנוגע לאפשרות להגיע להבנות עם המפלגות החרדיות, ולמרות המתקפות שספג בעקבות נכונותו להתגמש בסוגיית הגיוס, הוא מבהיר כי מבחינתו ניתן להגיע להסכמות מבלי לוותר על העקרונות.
בפוסט נוסף שפרסם בדקות האחרונות, הוא אף מסמן באופן ברור את הבסיס האפשרי להסכם: הצעת חוק הגיוס שקידם בשנת 2018, שנחשבת למקלה יותר עבור הציבור החרדי בהשוואה למתווה ביסמוט.
ליברמן התייחס למתקפות נגדו בימים האחרונים מצד פרשנים, עיתונאים וגורמים פוליטיים, שלדבריו מנסים לייחס לו מניעים זרים ולהציג את נכונותו להידברות כמהלך שנובע מאינטרסים אישיים. הוא תקף את מי שמבקרים את ניסיונותיו להגיע להבנות עם המפלגות החרדיות, וטען כי אותם גורמים מעדיפים דווקא ממשלה שתישען על רע"ם והרשימה המשותפת.
"אני רוצה להבהיר באופן חד-משמעי: זה לא יקרה. לא אתן יד להקמת ממשלה כזאת, שלתפיסתי תפגע בביטחון ותחזיר את נתניהו לשלטון", כתב ליברמן, והבהיר כי מבחינתו החלפת נתניהו ומניעת בחירות נוספות מחייבות נכונות לקבל החלטות קשות ולגלות גמישות בסוגיות שבהן ניתן להגיע להבנות.
הנקודה המרכזית בדבריו נוגעת לחוק הגיוס. ליברמן מדגיש כי לא שינה את עמדתו העקרונית ביחס לחובת הגיוס, אך לנוכח המציאות הפוליטית ותוצאות הבחירות הוא מוכן לבחון מתווים שיאפשרו להגיע להסכמות עם המפלגות החרדיות.
"אני עדיין סבור שהמודל הנכון הוא חוק גיוס לכולם. יחד עם זאת, לנוכח תוצאות הבחירות, עלינו לבחון אפשרויות להגיע להסכמות, גם על בסיס מתווים שגובשו בעבר", כתב.
ליברמן אף מצביע על הצעת החוק שקידם בשנת 2018, בעת שכיהן כשר הביטחון, כבסיס אפשרי למגעים. מדובר במתווה שנוסח על ידי צה"ל ומערכת הביטחון, אך נדחה בזמנו על ידי המפלגות החרדיות. ההצעה נחשבת מקלה יותר ביחס למתווה שקידם ח"כ בועז ביסמוט בכנסת הקודמת והיא אינה כוללת סנקציות אישיות נגד תלמידי ישיבות שלא יתגייסו, כמו כן מאפשרת תקופת הסתגלות של שלוש שנים לפני הטלת סנקציות כלכליות על מוסדות שלא יעמדו ביעדי הגיוס. בנוסף, הממשלה הייתה יכולה לשנות את יעדי הגיוס.
ליברמן מבהיר כי גם המתווה ההוא אינו יכול לעמוד ללא התאמות לאחר אירועי שבעה באוקטובר, אך מבחינתו הוא עדיין בסיס ראוי למשא ומתן. בכך הוא מאותת כי חרף הביקורת הפוליטית והציבורית, הוא אינו מתכוון לסגת מהנכונות לקדם הסדר מול החרדים, ואף מוכן לבסס אותו על הצעה שהמפלגות החרדיות עצמן דחו בעבר.
לצד זאת, הוא מדגיש כי לא ויתר על הדרישה להרחבת ההטבות למשרתי המילואים ולשיפור מעמדם של חיילי הסדיר ואנשי הקבע. הוא הזכיר את פעילותו כשר האוצר, אז העלה לדבריו את שכר החיילים בסדיר ב-50% והכניס את תוכנית "ממדים ללימודים" לתקציב המדינה.
בהמשך ביקש ליברמן להדוף את הטענות שלפיהן נכונותו לפשרה נובעת משאיפתו האישית להגיע לראשות הממשלה. "אני לא פועל מתוך אמביציה אישית להיות ראש ממשלה בכל מחיר. הדגשתי תמיד שמבחינתי זו אופציה ולא אובססיה", כתב, והוסיף כי מאז 2019 קיבל הצעות רבות מהצד השני, אך לא עסק בתרגילים פוליטיים.
את דבריו חתם בהצהרה כי ימשיך לפעול מתוך שיקול לאומי בלבד: "אני פועל ואמשיך לפעול מתוך מחויבות אחת בלבד: טובת מדינת ישראל ועם ישראל. זה מה שהנחה אותי לאורך כל הדרך, ורק זה יעמוד לנגד עיניי בכל החלטה שאקבל."
