האמת על חיסון השפעת
מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
לאור בהלת השפעת (דצמבר 2019), קיבלנו מאות רבות של פניות עם שאלות מה דעתי וגישתי לגבי חיסון שפעת- האם כדאי להתחסן או לא.
לא הדעה שלי ולא הדעה של אף אחד אחר, אמורה להשפיע על ההחלטה שלכם.
מה שרלוונטי אלו העובדות.
אז לאור בקשות רבות מאוד, החלטתי לסכם מספר עובדות על חיסון השפעת.
עובדות שאמורות להיאמר לכל אדם שאמור לקבל את החיסון.
חוק זכויות החולה תשנ"ו קובע שלכל אדם יש את הזכות להסכמה מדעת לכל פרוצדורה רפואית שהוא עובר.
הסכמה מדעת פרושה שהאדם מקבל את כל המידע הרלוונטי על הפרוצדורה הרפואית שהוא אמור לעבור, כגון:
אם זו תרופה או חיסון, אז מה בדיוק מכילה התרופה/חיסון, מהם תופעות הלוואי, האם נעשו מחקרי בטיחות ראויים שבדקו שהפרוצדורה אכן בטוחה לטווח הקצר ולטווח הארוך, האם נבדקה היעילות של הפרוצדורה וכו'.
לצערי, מידע זה לא ניתן למתחסנים.
לכן, אני נאלץ להביא לכם את העובדות האלו.
מה תעשו איתם?
זו כבר החלטה שלכם.
בכל בחירה יש סיכון.
יש סיכון בלהתחסן ויש סיכון בלא להתחסן.
השאלה האמיתית היא איפה הסיכון גדול יותר ולא תמיד יש תשובה חד משמעית.
לאחר שתקבלו את העובדות שראוי שתדעו, אני מאמין שכל בחירה שתעשו תהיה בחירה מושכלת יותר.
אז להלן מספר עובדות על חיסון שפעת.
עובדה מספר אחת:
חיסון שפעת מכיל לא רק את הנגיפים המומתים / המוחלשים של זני השפעת, אלא גם חומרים נוספים.
ניתן לראות את החומרים שיש בכל חיסון בעלון ליצרן (וזכותכם לדרוש לראות אותו לפני שאתם מקבלים את החיסון או מחסנים אל ילדכם) או בטבלת המרכיבים של כל חיסון, כפי שמופיעה בתדריך החיסונים של ה- CDC האמריקאי ( ה- pink book).
להלן קישור לטבלה מתוך הספר באתר ה- CDC שבה ניתן לראות מה בדיוק מכיל כל חיסון.
בין המרכיבים של חיסוני שפעת ניתן למצוא החומרים הבאים:
- פוליסורבט 80 (tween 80)– התפקיד של חומר זה בחיסון היא לגרום לערבוב בין חומרים, שבאופן טבעי אינם סוגלים ליצור תערובת אחידה וזאת על מנת ליצור תמיסה הומוגנית למזרק החיסון.
הוא כנראה משמש גם כחומר שמסייע להמסה חלקית של ממברנת הנגיף וזאת על מנת לגרום לחלבונים בממברנה הזו להיות יותר חשופים לתאי מערכת החיסון, כדי שאלו ייצרו נוגדנים כנגד אותם חלבוני מעטפת.
חומר זה נמצא במספר רב של חיסונים, ביניהם גם חיסון השפעת.
על פי עלון הבטיחות של החומר, פוליסורבט 80 עלול לגרום לגירוי בעור, בעיניים וברקמות ריריות איתם הוא בא במגע.
הוא נחקר רק במגע ולקיחה אורלית (דרך הפה).
אין מחקרים שבדקו את הבטיחות שלו בהזרקה.
אין מידע האם הוא קריצינוגני (מסרטן) או לא.
ד"ר לורנס פלבסקי, רופא ילדים, טוען [2] שחומר זה נמצא גם בלא מעט תרופות וזאת מכיוון שבזכות התכונות הכימיות שלו, יש לו יכולת לפתוח את מחסום הדם המוחי, ה- blood brain barrier .
מחסום הדם המוחי, הינו בעצם שכבה נוספת שיש לכלי הדם שנמצאים במוח. מטרתה למנוע חדירת רעלים לאיבר הרגיש ביותר שלנו – המוח.
כאשר פורצים שכבה זו, חומרים רעילים יכולים לחדור אל תאי המוח.
חשוב לציין שלא ראיתי מאמר מדעי שבדק האם ד"ר פלבסקי צודק והאם אכן פוליסורבט 80 פורץ את מחסום הדם המוחי.
מה שכן נבדק הוא ההשפעה על פוריות [3].
פוליסורבט 80 הוזרק לחולדות ונמצאו נזקים לאיברי הפריון שלהן. נזקים שעלולים לגרום לבעיות פוריות עד העדר פוריות.
- פורמלין (פורמאלדהיד) שהינו חומר שהוגדר על ידי המרכז הלאומי לטוקסיקולוגיה בארה"ב כחומר קרצינוגני, חומר שעלול לגרום לסרטן.
חומר זה נמצא בחיסון כחומר משמר.
הוא משמש גם כחומר משמר לגופות (שמיועדות לניסויים, תרגולים של סטודנטים לרפואה ועוד).
יש עוד הרבה מה לכתוב על החומר הזה ובעזרת השם נכתוב עליו מאמר נפרד בהמשך, מכיוון שהוא נמצא לא רק בחיסוני שפעת, אלא בעוד הרבה חיסונים נוספים.
- ג'נטימיצין/ניאומיצין – אלו הן אנטיביוטיקות שמוספות לחיסון על מנת למנוע התרבות חיידקים בתוכו.
- כספית – מתכת רעילה זו מתפקדת כחומר משמר לבקבוקים המכילים את תמיסת החיסון. על פי משרד הבריאות – בחיסונים שמגיעים לישראל אין כספית. המשמעות היא שמדינת ישראל רוכשת מזרקים מוכנים עם מנת חיסון בכל מזרק ולא בקבוקים שמהם מכינים את המזרקים.
עובדה מספר שתיים:
חיסון שפעת לא עובר מבחני בטיחות או יעילות מפאת חוסר זמן.
החיסון מפותח כל שנה מחדש לקראת החורף, לפי זני הנגיף המשוערים שיהיו נפוצים בחורף הקרוב ואין מספיק זמן כדי לבצע מחקרי בטיחות ראויים, מול קבוצת ביקורת שמקבלת פלצבו. בטח שלא מחקרים ארוכי טווח.
החיסונים מוכנים לעונת החורף ולכן מאושרים אוטומטית על מנת לשווקם לציבור ללא כל מבחני בטיחות או יעילות. יעילותם מתבררת תמיד בסוף עונת השפעת. בדיעבד.
עובדה מספר שלוש:
למרות שבתדריך החיסונים של מדינת ישראל, חיסון השפעת מומלץ החל מגיל ששה חודשים, אין מחקרי בטיחות מבוקר ואקראי שבדק את החיסון שניתן כעת בישראל, החיסון של חברת GSK, על קהל יעד זה.
המינון שניתן לתינוק בין חצי שנה זהה למינון שניתן לילד בן שש שנים.
כלומר, תינוק בן ששה חודשים מקבל ביחס למשקל גופו, מינון גבוה פי 7 מכל אותם החומרים שנמצאים בחיסון!
איפה המחקר שמראה שזה בטוח?
האם לא היה ראוי שיהיה מחקר בטיחות ראוי על אוכלוסייה זו?
היה ראוי. אבל אין.
יש לציין שיש מחקרים מהעבר שבדקו בדיעבד תופעות לוואי של חיסוני שפעת שונים, אבל אין מחקרים כאלה לכל מותגי חיסוני השפעת (וכאמור, לחיסון הניתן כעת בישראל של חברת GSK אין מחקר כזה, על פי מה שכותב היצרן בעצמו בעלון לצרכן) וחשוב עוד יותר – מחקרים שנעשים בדיעבד ומבוססים של שאלונים, חשופים מאוד להטיה במספר רב של דרכים.
רק מחקר מבוקר ואקראי, מחקר מסוג RCT, עם קבוצת ביקורת שמקבלת פלצבו (זריקה שמכילה מים סטריליים) יוכל להוכיח ששיעור תופעות הלוואי בעקבות החיסון זהה לאלו שלא קיבלו את החיסון.
וכזה כאמור – אין.
עובדה מספר ארבע:
חיסון השפעת מומלץ על ידי רופאים ורשויות הבריאות גם לנשים בהריון.
מחקרי בטיחות בהריון, להיעדר פגיעה בעובר- מעולם לא בוצעו. לחלק מחיסוני השפעת בוצעו מחקרים על נשים בהריון, אולם מחקרים אלו בדקו הפלות והשפעה על משקל העובר בלידה בלבד.
עיכוב התפתחותי, סיכון מוגבר למוות בעריסה, אפילפסיה, פגיעות חיסוניות, מחלות אוטואימוניות ועוד לא נבדקו ולא בוצע כל מעקב אחרי התינוקות שאימהותיהן חוסנו בהריון. מעולם.
למעשה לא בוצעו כלל מחקרי בטיחות על תינוקות עד גיל שנתיים, תקופה קריטית בהתפתחות המח. למרות זאת, חיסון השפעת מומלץ ללא כל הסתייגות מצד הרופאים ומצד רשויות הבריאות, גם לתינוקות מגיל ששה חודשים ומעלה.
על פי עלון ליצרן הרשמי מאת חברת התרופות שמייצרת את החיסון הניתן כעת בישראל (חברת GSK), כתוב שבטיחות החיסון לנשים בהריון לא נבדקה.
עובדה מספר חמש:
על פי היצרן, בטיחות חיסון השפעת לנשים מניקות מעולם לא נבדקה.
היצרן מוסיף שמעולם לא נבדק האם מרכיבי החיסון עוברים לחלב או לא.
עובדה מספר שש:
על פי הצהרת היצרן, החיסון מעולם לא נבדק לגבי האפשרות שהוא גורם לנזק ל- DNA או לכך שהוא קרצינוגני (מגדיל סיכון לסרטן).
עובדה מספר שבע:
רופאים ורשויות הבריאות ממליצים כל שנה להתחסן כנגד שפעת.
כך שאדם בישראל אמור לקבל על פי רשויות הבריאות והרופאים, עשרות רבות של מנות חיסון שפעת במשך חייו.
יתכן וחלק מהחומרים בחיסון נאגרים בגוף וגורמים לנזק מצטבר.
גם אם היה מחקר בטיחות ראוי, לכל שכבות האוכלוסייה, המראה שקבלת מנת חיסון שפעת בטוחה לחלוטין, הרי שצריך מחקר שמראה שגם מתן עשרות מנות חיסון שפעת במהלך החיים בטוח ולא גורם לנזק מצטבר.
אין מחקר כזה.
לדוגמא – ילד עד גיל 6 אמור, על פי המלצות הרופאים ורשויות הבריאות, לקבל 7 מנות חיסון כנגד שפעת (בשנה הראשונה לחייו הוא אמור לקל שתי מנות חיסון). לא בוצע ולו מחקר אחד שבדק האם זה גורם לבעיות, בהשוואה לילדים שלא מקבלים ששה חיסוני שפעת במשך שש השנים הראשונות לחייהם.
סיכום ביניים:
מהעובדות שהבאנו עד כה, ניתן לומר שכל מי שבוחר להתחסן לשפעת, בעצם בוחר להיות חלק מניסוי המוני על חיסון שבטיחותו מעולם לא נבדקה כראוי ולא ידוע מה שיעור תופעות הלוואי שלו, בטח שלא לטווח ארוך.
אשה בהריון שבוחרת להתחסן, בוחרת להכניס את עצמה לניסוי על חיסון שהשפעתו על העובר מעולם לא נבדקה.
זכותו של כל אחד לבחור להשתתף בניסוי, אבל ראוי שיעשה זאת כאשר הוא מודע לכך.
עובדה מספר שמונה:
יש מספר זנים לנגיף השפעת ותתי זנים רבים.
הנגיף גם עובר שינויים תכופים מאוד.
יצרני החיסונים נאלצים להמר מי הם הזנים שיהיו נפוצים בכל שנה וכנגדם לייצר את החיסון.
לא פעם, יש פספוס משמעותי בבחירת הזנים, כך שמחסנים את האוכלוסייה (כולל נשים הריון וילדים) בחיסון שמכיל חומרים שחלקם ידועים כרעילים, בעוד יעילות החיסון לא ידועה.
עובדה מספר תשע:
מבדקי היעילות שעושים לחיסון בודקים רק האם נוצרים נוגדנים כנגד חלבוני מעטפת נגיף השפעת.
יכולתם של הנוגדנים הללו למנוע את המחלה לא נבדקת.
גם אם מוצאים שהחיסון אכן גורם להיווצרות נוגדנים, אין שום ערובה לכך שזה יביא להגנה מפני נגיף השפעת.
כך שלמעשה, כאשר משוחרר חיסון שפעת חדש לשוק, ליצרנים ולרשויות הבריאות אין שום מושג האם ועד כמה החיסון יהיה יעיל במניעת המחלה!
עובדה מספר עשר:
במחקר שהתפרסם בנובמבר 2019 בכתב העת המדעי המכובד journal of clinical immunology נמצא שלחיסון שפעת יעילות מופחתת משמעותית בנשים בהריון, לעומת נשים שאינן בהריון [4].
גם כך, היעילות של חיסון השפעת יחסית נמוכה. ובנשים בהריון היעילות כאמור נמוכה עוד יותר.
למרות זאת, רופאים ממליצים לכל אשה בהריון לקבל את החיסון.
עובדה מספר אחת עשרה:
על פי הצהרת היצרן, לחיסון השפעת יעילות מופחתת משמעותית באנשים מעל גיל 65.
למרות זאת, הרופאים ורשויות הבריאות ממליצות במיוחד לקשישים להתחסן!
עובדה זו, על יעילות מופחתת של החיסון לא נאמרת לאנשים מבוגרים שבאים להתחסן.
את החומרים שיש בחיסון, שחלקם ידועים כרעילים, הם מקבלים. את ההגנה שהוא אמור לספק להם משפעת, במקרים רבים הם לא מקבלים.
יתרה מזאת, על פי הצהרת היצרן, לא בוצעו מחקרים שבדקו אינטראקציה אפשרית של חיסון השפעת עם תרופות.
כידוע, אנשים מבוגרים לא פעם צורכים תרופות ולרוב יותר מתרופה אחת.
על פי היצרן, חיסון השפעת יכול להשפיע על קצב הפירוק של מספר תרופות וזאת באמצעות השפעה על מערכת נטרול הרעלים בכבד, מערכת הציטוכרום P450.
מרכיבים בחיסון, שהגוף מזהה אותם כרעלים, צורכים משאבי זמן ואנרגיה ממערכת נטרול רעלים זו בכבד וכך עלולים לגרום לרמה גבוהה מהמותר של תרופות מסויימות בדם.
למרות שהיצרן מציין זאת מפורשות בעלון לצרכן של החיסון, בתדריך החיסונים של משרד הבריאות, אין כל אזכור לכך.
עובדה מספר שתים עשרה:
חיסון השפעת ככל הנראה לא מונע את העברת המחלה לאדם אחר.
כלומר ככל הנראה לחיסון זה אין את אפקט חסינות העדר.
גם אם החיסון מונע את המחלה עצמה מהאדם שקיבל את החיסון, החיסון לא מונע מהאדם המחוסן להעביר את הנגיף למישהו אחר.
יתכן והמתחסן לא יפתח את תסמיני המחלה, אבל הוא עלול להעביר אותה למישהו אחר, כגון אדם מדוכא חיסון וכו'.
בסקירת מחקרים שהתפרסמה ב- 2016 על ידי הארגון היוקרתי והנחשב Cochrane , החוקרים בדקו האם התחסנות של עובדים במוסדות שמאכלסים אנשים מעל גיל 60, תביא להפחתה בשיעור התחלואה בקרב אותם דיירים מבוגרים [5].
כלומר, הם בעצם רצו לראות האם לחיסון יש את אפקט חסינות העדר.
החוקרים רצו לבדוק האם ראוי לחייב את אותם עובדים להתחסן וזאת על מנת להגן על הדיירים המבוגרים שמערכת החיסון שלהם חלשה יותר.
אם שיעור התחלואה בקרב אותם מבוגרים הגרים במוסדות הללו יפחת באופן משמעותי, בעקבות חיוב התחסנות לעובדים שבאים איתם במגע, הרי שלחיסון יש תועלת לא רק בהגנה על האדם עצמו, אלא גם בהגנה על הסביבה!
מה מצאו החוקרים בסקירה זו?
הם בדקו את כל המחקרים שעסקו בשאלה זו ולא מצאו שהיה כל הבדל בתחלואה של הדיירים, בין אם העובדים בחרו להתחסן ובין אם לא. חיסון העובדים במוסדות אלו לא הפחית את שיעור הזיהומים בדרכי הנשימה, לא הפחית את שיעור מקרי השפעת הוודאיים, לא הפחית מקרי אשפוז ולא הפחית מקרי תמותה בקרב הדיירים המבוגרים.
סקירה זו הינו אחד הראיות החזקות לכך שאדם שהתחסן לא מגן על סביבתו.
למעשה יתכן שהוא אפילו מסכן אותה.
זאת מכיוון שכאשר אדם מפתח סימני מחלה (חום, חולשה, כאבי שרירים וכו') הוא לרוב נשאר בבית ולא בא במגע עם בני אדם.
לעומת זאת, אם הוא לא ירגיש שהוא נדבק בנגיף, הוא ינהג כרגיל ועלול לבוא במגע עם מדוכאי חיסון וכו' מבלי לדעת שהוא נושא את הנגיף ועלול להדביק בו אחרים.
אז גם אם בחרתם לחסן את ילדכם, אין שום בסיס לאמירה שילד שלא מחוסן מסכן את השאר. גם המחוסנים מסכנים את כל השאר ואולי אפילו יותר מאלו שאינם מחוסנים.
עובדה מספר שלוש עשרה:
סקירות על היקף התחלואה בשפעת מצאו ש- 3% מהמבוגרים העובדים שמתחסנים לשפעת, יחלו במחלה לעומת 5% מהמבוגרים העובדים שבחרו לא להתחסן לשפעת [5].
כבר מעובדה זו אנחנו רואים שגם אנשים שקיבלו חיסון לשפעת, חלו במחלה.
זה לא שמחוסנים מוגנים מהמחלה ואלו שלא מחוסנים חשופים לה.
גם המחוסנים חולים בשפעת. אמנם קצת פחות, שהרי יש בכל זאת יעילות מסוימת לחיסון. לזה אף אחד לא מתכחש. אבל היעילות חלקית ביותר.
מחקר סקירה שפורסם ב- 2014 הראה שבקרב מבוגרים מעל גיל 65, יש לחסן 40 איש כדי למנוע מקרה אחד של שפעת [6,8].
ואם יצרני החיסון לא הצליחו "לקלוע" לזנים הנכונים באותו החורף, הרי שהיעילות ממש אפסית לדברי החוקרים!
בל נשכח שרוב רובם של מקרי השפעת הם קלים וכאמור יש לחסן 40 איש מבלי שהם קיבלו כל תועלת מהחיסון, אלא רק את החומרים הרעילים שיש בהם וגם זאת לא כדי למנוע אשפוז, סיבוך או תמותה, אלא רק כדי למנוע את המחלה, שלרוב חולפת מעצמה.
עוד הם כותבים במאמר [6], שלאור המחקרים הגדולים בנושא, חיסון שפעת לא נמצא כמפחית ימי אשפוז ושעדויות לכך שחיסון שפעת מפחית תמותה הן כנראה מוטות בכוונה.
מאמר נוסף מ- 2012 מסוג systemic review and meta- analysis שסיכם ממצאים משונה מחקרים מבוקרים (מחקרי RCT ) , מצא שיש לחסן בממוצע 67 איש כדי למנוע מקרה אחד של שפעת [7].
סקירת מחקרים נוספת של ארגון Cochrane מ- 2010 שניתחה נתונים מ- 17 מחקרים מבוקרים מסוג RCT לגבי יעילות חיסון השפעת, מצאה שיש לחסן 37 איש כדי למנוע מקרה אחד של שפעת, וזאת במקרה והחיסון תואם לזנים שיש באותה עונת שפעת.
לעומת זאת, אותה סקירה מצאה שאם החיסון לא קלע בדיוק לזנים הפעילים באותה עונה, יש לחסן לא פחות מ- 77 אנשים כדי למנוע מקרה אחד של שפעת [9].
סיכום ביניים נוסף:
לא רק שהבטיחות של חיסון השפעת מעולם לא נבדקה בצורה ראויה ובמיוחד לא על תינוקות ונשים בהריון, גם היעילות שלו נמוכה מאוד, באופן יחסי לשאר החיסונים.
וגם אם החיסון מונע את תסמיני המחלה, הוא ככל הנראה לא מונע את ההדבקה ואת האפשרות להעביר את המחלה לאדם אחר.
זאת אומרת שעשרות אנשים צריכים לקבל את חיסון השפעת ולהסתכן בתופעות הלוואי הידועות והלא ידועות (כי לא בדקו!), על מנת למנוע מקרה אחד של שפעת.
לפי נתונים של ה-CDC חולים בשפעת בכל שנה בממוצע 8% מהאוכלוסייה.
המשמעות היא שאדם ממוצע חולה בשפעת פעם ב-12 שנה. יעילות החיסון על פי ה- CDC עצמו היא כ- 50%.
מתרגיל מתמטי פשוט ניתן לראות שהאדם הממוצע, אם הוא מתחסן לשפעת כל שנה, מזריק את החיסון ללא שום תועלת 23 מתוך 24 פעמים, ורק בשנה אחת מתוך 24, החיסון ימנע את המחלה אצל אותו אדם.
וכאמור ב- 99.99% מהמקרים, המחלה ללא שום סיכון וחולפת מעצמה תוך מספר ימים.
האם בשביל למנוע מחלה פעם ב- 24 שנים, שרוב הסיכויים שתחלוף מעצמה ללא כל סיבוך, שווה להזריק תמיסה שמכילה חומרים שחלקם ידועים כרעילים ובטיחותה מעולם לא נבדקה כראוי, שנה אחרי שנה במשך 24 שנים?
אלו עובדות שאי אפשר להתכחש אליהן.
עובדה מספר ארבע עשרה:
כאשר מחסנים תינוקות וילדים בגילאי בית ספר בחיסון שפעת, לא פעם מנצלים את הביקור במרפאה/טיפת חלב/הגעת האחות המחסנת לבית הספר, לצרוך השלמת חיסונים אחרים.
להלן ציטוט מתוך תדריך החיסונים של משרד הבריאות:
"ניתן לתת בו-זמנית תרכיב מומת נגד שפעת עם כל תרכיב אחר, מומת או חי מוחלש במקומות הזרקה נפרדים בגוף." [ההדגשה לא במקור].
האם יש מחקר שבדק שאין שום בעיה לתת חיסון שפעת יחד עם חיסונים נוספים באותו הזמן?
אין מחקר כזה.
משרד הבריאות גם לא מגביל את כמות החיסונים שניתן לתת בו זמנית.
כך שיתכן שתינוק בן שנה יגיע למרפאה ויקבל באותו היום גם חיסון MMRV (חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח), גם חיסון שפעת, גם חיסון פוליו וגם חיסון להמופילוס אינפלואנזה, כי יתכן שהוא לא קיבל אותו קודם לכן.
על פי היצרן של חיסון השפעת, אין מחקרים שבדקו מתן חיסון לשפעת יחד עם חיסונים נוספים.
לאור נתון זה, לא ברור מדוע ישנה הנחיה שניתן להשלים מנות חיסון יחד עם מתן חיסון שפעת.
עובדה מספר חמש עשרה:
על פי עלון היצרן של חיסון השפעת, במחקר שנעשה על ילדים בגילאי 3-17, חוסר שקט ו/או עייפות ו/ או כאבי ראש נצפו בשכיחות גבוה של לפחות אחד מכל עשרה ילדים לאחר קבלת חיסון שפעת.
תופעת לוואי נפוצה מאוד נוספת שמדווח היצרן היא כאבי שרירים. שכיחות של פחות מ 1- ל- 10 מתחסנים.
תופעת לוואי קצת פחות נפוצה, היא כאבי פרקים בעקבות החיסון. כך על פי היצרן.
בשכיחות של פחות מ- 1 ל 100 מתחסנים, יחווה המתחסן חום, ורעד.
תוסיפו לזה את השכיחות הרבה של עייפות ו/או כאבי שרירים ו/או כאבי ראש וקיבלתם סימנים הדומים מאוד למחלת השפעת.
וזה קורה לאחד מכל 100 ילדים שמתחסן ואולי אפילו בשכיחות רבה יותר!
כך על פי היצרן עצמו. הוא מעיד שאחת מתופעות הלוואי של החיסון היא מחלה דמוית שפעת!
עובדה מספר שש עשרה:
אחת מתופעות הלוואי שחשודות כמקושרות לחיסון שפעת הינה סינדרום גיליאן ברה.
סינדרום זה הינו בעצם סוג של מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון, כנראה בעקבות תגובת יתר, תוקפת גם את מערכת העצבים ההיקפית.
שכבת הבידוד של העצבים, המיאלין, היא זו שנפגעת מתקיפה של מערכת החיסון.
מחלה זו עלולה לגרום לשיתוק ולנכות ובמקרים קיצוניים גם למוות.
חלק מהחולים יישארו עם שיתוק חלקי וחלקם עם צורך בכסא גלגלים לכל חייהם.
זו מחלה יחסית נדירה. 1-2 מקרים לכל 100,000 אנשים.
בעלון לצרכן של חיסון השפעת, היצרן מעיד שהגיעו אליו דיווחים על תסמונת גיליאן ברה שהתפרצה לאחר קבלת חיסון שפעת.
משרד הבריאות מודע לזה ובתדריך החיסונים שמיועד לרופאים ואחיות הם כותבים שיש לשאול את המיועד לחיסון שפעת, האם היה לו סינדרום גיליאן ברה, שהתפרץ בטווח של ששה שבועות מהזרקת חיסון שפעת קודם ובמקרים כאלה אין לחסן אותו שוב.
כך גם כתוב באתר ה- CDC
היה ראוי לספר על תופעת לוואי זו לפני הזרקת החיסון לאדם או לילד, בדיוק כפי שיש לומר מה הסיכונים לפני ניתוח.
עובדה מספר שבע עשרה:
רופאים ורשויות הבריאות ממליצים לאזרחים להתחסן כל שנה.
אבל יש כבר עדויות מחקריות שחיסונים בחיסון שפעת שנה אחרי שנה, פוגעים ביעילות של החיסון!
ככל שמקבלים יותר חיסוני שפעת, כך הולכת ופוחתת יעילות החיסון.
ב- 2015 פורסם ב- Canadian Medical Association סקירה על תופעה זו [10].
כבר ב- 2014 פורסם בעיתון המדעי Clinical Infectious Diseases שבקרב אנשים שקיבלו כל שנה חיסון לשפעת במשך חמש השנים הקודמות, יעילות החיסון הייתה פחותה משמעותית בהשוואה לאלו שהתחסנו רק בשנה קודמת או בכלל לא.
למעשה, לאור המידע שכרגע הבאנו, ההמלצה להתחסן כל שנה, עלולה להיות המלצה מסוכנת!
אולי נכון יותר "לשמור" על היכולת הזו למצבים בהם האדם נאלץ לקבל תרופות שמדכאות את מערכת החיסון, או לקשישים.
זו רק תיאוריה. דרושים מחקרים גדולים שיבדקו זאת, אבל העדויות שכבר מתחילות להצטבר על סוגיה זו, מעידות שמאוד יכול להיות שכך הם פני הדברים ושיש צורך במשנה זהירות.
ובכלל, המידע הנ"ל התקבל בעקבות בדיקה שנעשתה חמש שנים אחורנית.
מי יודע מה ההשפעה של עשרות חיסוני שפעת על מערכת החיסון שלנו, שנה אחרי שנה?
מעולם לא נבדק.
עובדה מספר שמונה עשרה:
נציגי משרד הבריאות ורופאים בכירים שמתראיינים בכלי התקשורת, חוזרים השכם וערב על האמירה שהחיסונים בטוחים לחלוטין ולכל היותר עלולות להיות תופעות לוואי מקומיות במקום הזריקה.
האמנם?
היצרן בעצמו טוען אחרת ואף כותב זאת בעלון לצרכן!
ובכלל, בוא נראה מה קורה בצד השני של האוקיאנוס.
בארה"ב יש חוק שאוסר על אזרחים לתבוע את יצרניות החיסונים על נזקים שנגרמו להם כביכול מחיסונים.
אותו חוק הסמיך בית משפט מיוחד, שידון בתביעות של מתחסנים שטוענים שנפגעו מחיסון.
בית משפט זה עושה כל שביכולתו על מנת לשלול את הקשר בין הפגיעה לבין החיסון, ולמרות זאת הוא פסק פיצויים רבים במקרים של נזקים עקב חיסון שפעת.
אם הוא פסק פיצויים, המשמעות היא שהקשר בין הפגיעה לחיסון נמצא כסביר מאוד ולבית המשפט לא הייתה ברירה אלא לפסוק פיצויים לטובת התובע.
נתבונן בכמה דוגמאות ספורות:
- מאי 2019: אישה שנפגעה לאחר שקיבלה חיסון נגד שפעת קיבלה פיצויים על ידי בית המשפט לחיסון בארה"ב בגין הפגיעה שסבלה, בסך כולל של 2.49 מיליון דולר.
שרון גולדינג בת ה-39 קיבלה את החיסון נגד שפעת באוקטובר 2013, ואובחנה זמן קצר לאחר מכן כחולה בטרנסורס מיאליטיס (דלקת חוט השידרה) כתוצאה מחיסון. היא לקתה בשיתוק, אובדן ראייה ופגיעות מורכבות אחרות ואושפזה במשך מספר חודשים. - אוגוסט 2016: אדם שסבל מפציעה קשה בכתף בעקבות זריקת שפעת ואובחן כחולה בתסמונת פרסון-טרנר (הידועה בכינויה דלקת ברצ'יאלית דלקתית), פגיעה עצבית הגורמת לחוסר תחושה וחולשה בזרוע ובכתף, זכה ב – 1.2 מיליון דולר.
- דצמבר 2017: אדם שאובחן כחולה בתסמונת גיליאן-ברה ("GBS") בעקבות זריקת שפעת , זכה בפיצוי של 68,394 דולר כל שנה, עד סוף חייו.
- אוגוסט 2016: אדם שאובחן כחולה בתסמונת גיליאן-ברה בעקבות זריקת TDaP ושפעת – זכה בפיצוי 55,440 דולר כל שנה, עד סוף חייו.
- מרץ 2018: משפחתו של אדם שנפטר מתסמונת גיליאן-ברה ("GBS") כתוצאה מחיסון נגד שפעת קיבלה פיצוי על סך 325,000 דולר. neuropathy/ מונונוריטיס היקפית כתוצאה מחיסון נגד שפעת שניתן ב-2012, קיבל סכום חד פעמי של 125,000 דולר.
- יוני 2018: אשה שסבלה מפגיעות בכתף שמאל שנגרמו מחיסון נגד שפעת קיבלה פיצוי בגין פציעה בכתף הקשורה למתן חיסון ("SIRVA"). הפיצוי על סך 162,000 דולר בגין כאב וסבל.
- .
- מקרים רבים של פגיעות חיסונים משויכים לחיסון זה.
- גם אם לא נפסקו פיצויים, כי לא תמיד קל להוכיח קשר ברור וחד משמעי בין הנזק לחיסון, חיסון השפעת עומד בראש טבלת הגשת התביעות לבית משפט זה.
משרד הבריאות מודע לכך שיש לחיסון השפעת נזקים ולא פעם החיסון עצמו גורם למוות.
לפני מספר שנים מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות במשרד הבריאות הודתה בעצמה שמשרד הבריאות הסתיר 15 מקרי תמותה בעקבות חיסון שפעת שאירעו בחודש אחד.
להלן הקישור לכתבה בעיתון ה"ארץ" שמדווחת על ההסתרה הזו שנחשפה.
כל אלו עובדות.
לא דעות. לא גישות. לא אמונות.
עובדות.
זכותכם לבחור להתחסן לשפעת.
אבל לפחות כעת אתם יודעים את העובדות לגבי חיסון השפעת.
מזה זמן רב שאני מוגדר על ידי משרד הבריאות כסכנה לשלום הציבור, למרות שכל מה שכתבתי ואני כותב- הן עובדות!
טרם הצלחתי להבין איך יכול להיות שכתיבת האמת, כתיבה של עובדות, מסכנת את בריאות הציבור.
עד היום, למרות שמאות רבות של רופאים קראו את סדרת המאמרים 'חיסונים – ללא כל צנזורה", כולל רופאים בכירים במשרד הבריאות ואנשי מדע רבים, לא קיבלתי אפילו לא מייל/ פקס/ מכתב אחד שטוען שאני טועה באחת העובדות וגם מנמק ומוכיח זאת.
עכשיו אתם יודעים את העובדות לגבי חיסון שפעת.
אחוז ניכר מהפניות הרבות שהגיעו אלינו בשבוע האחרון ושאלו לגבי חיסון השפעת, שאלו גם על מה אנחנו ממליצים כדי לחזק את מערכת החיסון כנגד הנגיף ובכלל מחלות החורף.
גם במקרה זה, במקום לענות לכל פניה כזו בנפרד, כתבתי מדריך קצר 'הכן גופך לחורף', בו אני נותן המלצות לחיזוק מערכת החיסון, ולצמחי מרפא ותוספי תזונה בעלי תכונות אנטי-ויראליות ואנטי חיידקיות.
מקווה שהעשרתם את ידיעותכם על חיסון השפעת
ומאחל לכם המשך חורף בריא!
שלכם,
גיל יוסף שחר MD
