העסקים במשק קיבלו בשמחה את הבשורה על זכאות לפטור מיידי מארנונה למשך שלושה חודשים. כל פטור או הנחה מתשלומי חובה – שמהווים נטל לא פופולרי בעליל גם בימי שגרה – נחוצים בימי המשבר הנוכחיים כאוויר לנשימה.
המאבק של ארגוני העצמאים על קבלת הפטור מארנונה לא היה פשוט. בהתחלה הבקשה של ראשי ארגוני המאבק לפטור התקבלה בהרמת גבה.
בהמשך, כשהדבר עלה כהצעה לגיטימית על שולחן מקבלי ההחלטות, לקח זמן לגבש רעיון לחקיקה שבאמת מהווה הטבה משמעותית עבור העסקים הקורסים. טיוטת החוק עברה הרבה מאוד ידיים והרבה עיניים של מקבלי החלטות, במשרד האוצר ובמשרד הפנים, ובהמשך גם נבחנה על ידי חברי ועדת הכספים.
בטיוטה הראשונית דובר על הנחה בארנונה שנתית, ולא פטור מלא ומיידי לשלושה חודשים, אך לבקשת ארגוני העצמאים עצר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ עודד פורר, את קידום התקנות ודרש מנציג אגף התקציבים ומנציגי משרד הפנים לשנות את טיוטת התקנות למתן הנחה של 25% בתשלום הארנונה לבעלי העסקים ולהעניק פטור מלא מתשלום הארנונה בשלושת החודשים מרץ עד מאי.
עו"ד רועי כהן, נשיא להב, שלקח חלק במאבק מספר: "לצערי שוב נאלצנו לנהל מאבק על דבר שנראה הגיוני לציבור העצמאים והעסקים הקטנים – לקבל פטור מלא על תשלומי הארנונה בחודשים מרץ-מאי ולא הנחה. הכנסת הרביזיה של יו"ר ועדת הכספים ח"כ עודד פורר, לטיוטת התקנות הביאה לשינוי מיוחל ומדובר בבשורה לציבור בעלי העסקים. בעלי העסקים משוועים לעזרה וכל פעולה שיש בה כדי להקל את נטל ההוצאות על בעלי העסקים חייבים לנקוט בה באופן מיידי. מדובר בתקופה קריטית שבה כל צעד כזה מסייע לעסקים לשרוד".
כמו תמיד, כשקוראים את האותיות הקטנות של ההטבה, צפים ועולים לא מעט סימני שאלה בנוגע לרשימת הזכאים להטבה, הדרך שבה אפשר להפוך את הפטור להנחה וגם המלכודות שאולי טמונות בהטבה.
השאלה הראשונה שעולה למקרא התקנות, עליהן חתם אמש שר הפנים אריה דרעי, היא האם הפטור הגורף לעסקים לא הלך צעד אחד רחוק מדי, וכלל גם עסקים שלא באמת מגיע להם לקבל פטור; ומנגד, האם הוחרגו מהפטור עסקים שהיו צריכים לקבל הנחה.
נתחיל מהעסקים שלא הוחרגו מהפטור, רשימה שכוללת חברות ענק מתחום המזון והמשקאות וחברות אינטרנט רב לאומיות. בין החברות הללו — ניתן למנות את קוקה קולה, תנובה, שטראוס וכל מפעלי המזון, וכן את החברות גוגל, מיקרוסופט וכל ענקיות הטכנולוגיה כל אלו זכאים לפטור מארנונה לשלושה חודשים. מנגד, על פי התקנות המכולת השכונתית וגם בית המרקחת השכונתי לא זכאים לפטור מארנונה, כיוון שהם נכנסים לרשימת החריגים.
לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, שנמנה עם ראשי מאבק העצמאים לקבלת סיוע, "זכו מין ההפקר ולא הוחרגו מההנחה חברות גדולות שכלל לא נפגעו מהקורונה, רק מאחר וקשה לדייק בסיווגים להחרגת עסקים. מצאנו את עצמנו במצב שבו מפעלי מזון גדולים וחברות תוכנה בינלאומיות ענקיות קיבלו הנחה על חשבון העסקים הקטנים והבינוניים כי התקציב של המלחמה בקורונה מוגבל. אנחנו מצפים מהחברות האלה להוזיל את השירות לכלל הציבור בישראל".
לא נעצור את הנשימה בציפייה לקבל הנחות מהחברות הללו. חשוב לזכור שכל שקל של הנחה שהן מקבלות הוא שקל שנגרע מקופת המדינה. המדינה משפה את כל הרשויות המקומיות על אובדן ההכנסות בגין הפטור מארנונה לעסקים – ולמעשה, אנחנו, הציבור, משלמים על זה. משרד הפנים מקצה תקציב בגובה 2.8 מיליארד שקל לצורך שיפוי הרשויות המקומיות.
ההיגיון מאחורי הפטור ברור: עסקים נסגרו בהוראת המדינה וחדלו לקבל את מרבית השירותים הציבוריים מהרשויות המקומיות, ולכן אין היגיון לגבות מהם ארנונה בחודשים אלה. אך אין כל היגיון במתן פטור על חשבון הכסף הציבורי גם לחברות ענק שלא ספגו כל פגיעה או שהפגיעה בהן הייתה מזערית, לרבות מפעלי מזון ומשקאות. אם מפעלי המזון מקבלים את הפטור אז למה הוחרגה המכולת השכונתית? שניהם נהנים מהביקוש הגובר למזון ומוצרים בימים אלה.
על פי התקנות הרשויות המקומיות יחויבו להעניק הנחה בארנונה לעסקים למשך שלושה חודשים, או לחילופין להעניק הנחה כוללת של 25% בתשלום עד סוף שנת 2020. כלומר: הפטור המלא יכול להפוך להנחה. כדי להחיל את אופציה ב’ – פריסת ההנחה לאורך שנת תשלום הארנונה – צריכות הרשויות המקומיות לכנס בעשרת הימים הקרובים את מועצת הרשות ולקבוע כי זו האפשרות שנבחרה עבור העסקים בתחומה.
בפועל נכנסנו הבוקר לתוך עשרה ימים של אי ודאות לגבי סוג ההטבה שתתקבל בכל רשות. הסיטואציה הזאת מנותקת מהמציאות בשטח. העסקים זקוקים לסיוע תזרימי עכשיו, כשהם מצויים בלב המשבר, ולא לפריסתו לאורך השנה. לעסקים נותר לקוות כעת שהרשות המקומית שבתחומה הם פועלים תעדיף לקבל מהמדינה שיפוי מלא ומיידי עבור אובדן ההכנסות מארנונה בשלושת חודשי הפטור, ולא תהמר על כך שמצבה יהיה טוב יותר אם תפרוס את התשלומים לאורך השנה.
שאלה נוספת שצצה היא האם פניה בבקשה לפטור עלולה לפגוע בחלק מהעסקים ולהוביל להעלאת תעריפים ומסים עבורם מדלת אחרת? מסתבר שהתשובה לשאלה הזו חיובית.
"יש מספר מלכודות שעלולות לפגוע בבעלי העסקים הקטנים אשר מפעילים משרד או עסק מבית המגורים שלהם. מלכודת מטורפות בנוגע לחיובי ארנונה ומס שבח למשל", מזהיר עורך הדין ויועץ המס שחר שאבי.
המלכודת הראשונה נוגעת לתעריף הארנונה של בעלי עסקים שעובדים מהבית בימי שגרה ועכשיו נאלצו לצמצם את הפעילות בעקבות הסגר, בהם קוסמטיקאיות, ספרים ועוד. בעוד רבים מבעלי העסקים שעובדים מהבית משלמים כיום תעריף של ארנונה לבית מגורים, ברגע שהם יפנו לקבל את הנחת הפטור – הסיווג שלהם עלול להשתנות ותעריף הארנונה העתידי שהם ישלמו עלול לזנק.
שאבי: "המלכודת הראשונה היא בחיוב ארנונת המגורים או ארנונה לעסקים. ברוב הרשויות המקומיות אין נוהל מסודר לחיוב ארנונת עסקים לעצמאיים אשר עובדים מהבית, ורבים מהם משלמים תעריף של ארנונה למגורים. בסמכותה החוקית של הרשות המקומית לחייב את העסק המופעל מהבית בארנונת עסקים – ארנונה שגבוהה בשיעור של עד פי שישה מהמחיר של ארנונה למגורים. ייתכן שעצם הבקשה לפטור מארנונה לשלושה חודשים ‘תעיר’ את הרשות המקומית שתחליט לחייב את העסק שמופעל מהבית בארנונה לעסקים".
שאבי מזהיר מפני בעיה נוספת שבעלי עסקים אשר עובדים מהבית בימי הקורונה עלולים ליפול אליה: מלכודת מס השבח. לדבריו, "כאשר עסק מופעל מבית המגורים ושטח העסק תופס 50% ומעלה משטח הדירה, נשללת הזכאות לפטור ממס שבח בעת מכירת דירת המגורים, גם אם מדובר בדירת מגורים יחידה – עניין שעלול לעלות לעסקים אלו מאות אלפי שקלים בתשלומי מס מיותרים. עניין זה מתחדד ביתר שאת בתקופת הקורונה בה אנחנו רואים שעשרות אלפי עסקים עברו לעבוד מהבית. עסק שיבקש את הפטור מארנונה חושף את עצמו לסימן השאלה הזה – האם העסק תופס 50% משטח הבית – כאשר תימכר דירת המגורים".
