מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי: עד לפני מספר שנים, היה מרן שר התורה לומד כל ליל שבועות בביהמ"ד לדרמן הסמוך לביתו, אך בשנים האחרונות לומד מרן בביתו ולקראת שחרית קוראים מקורביו תהלים מתוך קלף.

בקידוש שעושה הגר"ח לאחר התפילה אוכל מאכלי חלב. ולאחמ"כ בסעודה אוכל מאכלי בשר. מידי שנה רבים היו מתדפקים על דלתו לזכות בברכה להצלחה בתורה, לפני מנחה של החג. השנה הדלת תשאר סגורה בגלל מגיפת קורונה אך מרן יגיע בליל יום טוב להתפלל בבית מדרשו לדרמן וניתן יהיה לעבור לברכה

• מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין: מידי שנה בעשור האחרון לפני חג השבועות היה יוצא מרן ראש הישיבה לשאת דברי חיזוק והתעוררות בישיבת בית מדרש עליון בראשות הגר"י אונגרישר, ובישיבת תפארת מרדכי שבראשות הגאון רבי יאיר זקס, מרן היה נוהג להגיע לישיבת פוניבז´ זמן רב לפני מעריב כדי להשתתף בסדר "קבלת התורה" המתקיים בערב החג, השנה בגלל הנגיף ישאר בביתו.  מרן נוהג לצטט את דברי השל"ה כי בשבועות הוא זמן של יום הדין להצלחה בתורה. נוהג לקצר בסעודת ליל יו"ט, בכדי שהמשתתפים ילכו ללמוד. 

• הגרב"מ אזרחי: אצל ראש ישיבת 'עטרת ישראל' ההכנה לקבלת התורה היתה מתחילה מידי שנה כמה שבועות לפני כן, רק בשנה שעברה ביקר במודיעין עילית, בת ים וטבריה לחזק את העם. בשלושת ימי הגבלה מסר את "מאמר קבלת התורה" לתלמידיו בטלפון, השנה לראשונה לא יגיע לכותל המערבי במוצאי החג כמנהגו מידי שנה.

• בעלזא: קודם תיקון ליל שבועות המסורתי, נערך טיש במחיצת האדמו"ר ובמשך שעה ארוכה מנגנים החסידים מניגוני החג. אמירת התיקון נמשכת עד הבוקר, ולאחר שינה קצרה חוזרים אלפי החסידים לתפילות היום. הקידוש החלבי המסורתי נערך לאחר תפילות החג. רגע השיא הוא "טיש ובאו כולם" שמתקיים לאחר תפילת מנחה. השנה לקראת חג השבועות – הרב החסיד רבי בערל קליין, המשמש כראש החברה של חסידי בעלזא, שאחראי כמידי חג על האש"ל לאלפי החסידים והאורחים שמגיעים לשהות בקריה בירושלים כתב מכתב שהיה לעיני האדמו"ר: "אל כל אנ"ש חסידי בעלזא הע"י עם התקרב ימי חג השבועות זמן קבלת תורתינו, אשר כל עיני אנשי שלומינו נשואות לעלות לראות וליראות בצילא דמהימנותא בצל אבינו רועינו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א".

"הנה עתה לאור התחלואה המדבקת ל"ע השוררת בעולם, שומה עלינו להיזהר ביתר שאת במצות ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, ובעיקר על נפשות הזולת שההידבקות במחלה עלולה להוות בעבורם סכנה, במיוחד במקום שמתקבצים בו רבים".

"אשר על כן נפשינו בשאלתינו, מכל מי שחל עליו חובת בידוד, או שיש אודותיו צל של ספק באם מותר לו להיות בין קהל אנשים אם מסיבתו, או מסיבת הקרובים אליו, ליטול את מלוא האחריות, לבל יפיר בשום פנים ואופן את חובתו בעת הזאת, ולא – לבוא או להסתובב ואפילו לשהות – כלל בכל המתחם של המרכז העולמי ובכך ח"ו לסכן את עצמו או את זולתו".

"עלינו לזכור כי הפרת חובה כזאת, עלולה להביא לתוצאות שיהווה ח"ו מכשול גדול לרבים, מלבד החילול שם שמים ח"ו אשר יכול להיגרם מכך. וכבר ידוע כי היושבים בבעלזא זלל"ה היו משננים דברי התוס' בנדה כי תואר חסיד ניתן למי שמוותר מעצמו בכדי לא לגרום לנזק לאחר, וד"ל".

• צאנז: מסורת בחסידות שרבני ודייני החסידות מגיעים להסתופף בצל האדמו"ר, זאת לעומת החגים האחרים שהאדמו"ר אינו מרשה להם לעזוב את הקהילות. השנה הכל משתנה. האדמו"ר מצאנז שוחרר רק שלשום מבית החולים לאחר הצינתור שעבר בהצלחה. בחג השבועות יתפללו בליל יו"ט ברחבה הגדולה מול בית האדמו"ר תחת כיפת השמים תוך שמירה על הכללים ויעברו להתברך אחר התפילה.

• נשיא מועצת חכמי התורה הגר"ש כהן: מידי שנה לפני חג מתן תורה מעורר מרן נשיא ה'מועצת' הגר"ש כהן את בני הישיבות והאברכים בחיזוק היום הגדול הזה. במהלך הלילה עורך מרן את התיקון בישיבת 'פורת יוסף', מרן מקפיד על קריאת התיקון ולא נוהג ללמוד גמרא בלילה, ולשאלת תלמידיו השיב "אבותינו ידעו מה זה גמרא ובכל זאת תיקנו לערוך את התיקון הזה, אז זה עיקר הלילה".

• הגר"ש בעדני: בתחילת הלימוד מגיע הגר"ש לישיבת "שערי תשובה וחיים" ושם עורך את לימודו, השנה טרם ברור אם יגיע הגר"ש נוהג ללמוד את התיקון ומעורר על כך בעיקר ללמוד את העשרים וארבע קישוטי כלה, סדר התנ"ך כולו, עוד לפני חצות ולאחר חצות יוכלו בני התורה לעסוק בלימוד הגמרא. מידי שנה נוהג לעורר כי בני התורה ילמדו במהלך הלילה סוגיות שטרם עסקו בהם, דברים חדשים בפרט שהלילה הזה מסוגל לחידושי תורה וצריכים להשתדל לחדש בו משהו בדברי תורה. במהלך היום עוסק הגר"ש בלימוד גמרא ומוסר את שיעורו הקבוע בבית מדרשו "אור החיים".

• הגאון רבי משה צדקה מקפיד על תיקון ליל שבועות ומורה למי שליבו חפץ בלימוד גמרא לעשות זאת בצנעה שלא יבלוט. בתחילת הלילה אומר את ה'יהי רצון' לפני הלימוד בהתעוררות גדולה, לאחר התיקון לומד הגר"מ יחד עם חבורה את התרי"ג המצוות תוך כדי שהוא מסביר ומפרט את פרטי כל מצווה ומצווה.

לאחר מכן נוהג הגר"מ צדקה לטבול לכבוד היום הקדוש אך לא ברור אם השנה יעשה זאת. לאחר התפילה נוהג לאכול מאכלי חלב ואף מעורר לפני כן לקנות גלידות חלביות. הגר"מ לא נוהג לחשוש לאכול לחם בבוקר החג, אלא בבוקר אחר שנח מעט נוהג לקרוא את כל ספר תהילים, ואז עורך את סעודת החג בביתו בצהרים.

• הגאון רבי שלמה מחפוד: גאב"ד 'יורה דעה' ורב ומו"צ שכונת נווה אחיעזר ושיכון ו' בבני ברק עורך את תפילת ליל החג במניין האברכים "מרבים שלום" שבראשותו. את הלימוד בלילה עורך הגר"ש בבית הכנסת "שלום ורעות" ברח' קהילות יעקב. יצוין, כי לגר"ש יש חברותא קבועה במשך שנים עם אחד מחתניו. הגר"ש נוהג ללמוד את התיקון וכך מעורר שכבר מתימן היה מנהגם לומר את התיקון הידוע. מידי שנה מתפלל הגר"ש שחרית במקום אחר, משום שנוהג לערוך ברית לאחר התפילה ולאחר מכן שב לביתו לסעודת החג, בבית הגר"ש לא נהגו לאכול מאכלי חלב.

תודה מיוחדת להרב יהודה חזן מקורבם של גדולי ישראל הספרדים על העזרה הרבה בפרויקט זה

התורה התחילה בבריאת האדם בצלם אלוקים.

עוד לפני שקיבלו תורה היה ערך לאדם כיציר כפיו של האל בצלמו ובדמותו , ערך שגרר איסורים ועונשים כלפי עבירות הפוגעות בכבוד צלם אלוקים (קין והבל, אבימלך, סדום, דור המבול ועוד)

לפיכך נראה שנתינת התורה הינה נדבך נוסף במערכת של חיובים כלפי הבורא אך לא כדי לבטל את מערכת החיובים של בין אדם לחברו עוד קודם קבלת התורה.

חיובים אלו נגזרו מכבוד האדם באשר הוא אדם כי בצלם אלוקים ברא אותו – הכבוד לצלם הבורא הוא כבוד הבורא בעצמו וחיובי בין אדם לחבירו נגזרו מכבוד הבורא שברא את האדם בצלמו.

בנוסף, חלק גדול ממצוות התורה בעשה ולא תעשה נוגעים לתחום של בין אדם לחבירו במידות ובגבולות ברורים מהם גדרי האיסור (תרו"מ, רציחה, נזיקין, לשון הרע, נקימה, נטירה, אבידה, גזלות, חבלות וכו').

מבין ארבעת מצוות התורה החמורות ביותר שכל איש יהודי מצווה למסור את נפשו עליהם ביהרג ואל יעבור – לדעת התוספות במסכת סוטה (י':) שתים מהמצוות הללו הינן בתחום שבין אדם לחבירו – רציחה (שפיכות דמים) והלבנת פני חבירו ברבים (ניתן להוסיף גם איסורי א"א מעריות).

נראה בפרוש כי מצוות שבין אדם לחבירו – הנקראות מצוות שכליות שיש בהן הבנה – הינן יסוד מרכזי בתורה הקדושה עד כדי כך שהרמב"ם בשמונה פרקים (פרק שישי) קובע שמי ששומר מצוות אלו שבין אדם לחבירו רק מפני שהקב"ה ציווה אבל ברצונו חפץ לעבור עליהם – הרי זה פגום בנפשו ואין דרך בני אדם נורמטיבים ברצונות גרועים אלו.

רגל אחת – יסוד עקרוני אחד

במסכת שבת (ל"א.) מסופר על גוי שבא להתגייר וביקש להתגייר על מנת שלמד את כל התורה על רגל אחת.

לאחר שנדחה מפני שמאי שהקפיד עליו – הגיע להלל נשיא ישראל עוד 100 שנה לפני חורבן הבית (שבת ט"ו.) וחזר שוב על בקשתו המוזרה. הלל לא דחה אותו – הוא ענה לו בדיוק את האמת וגילה לנו את סוד היסוד של התורה הקדושה.

"מאן דעלך שאני" – מה ששנאוי עליך, "לחברך לא תעביד" – לא תעשה לחברך, "ואידך פירושא הוא" – השאר הוא רק פירוש, "זיל גמור" – לך תלמד". וזוהי בעצם כל התורה על רגל אחד דהיינו שכל התורה עומדת על היסוד הזה – בין אדם לחבירו.

בפסוקי קבלת התורה נאמר (שמות י"ט\ב') "ויחן שם ישראל נגד ההר" – המילה ישראל נאמרה בלשון יחיד ולפיכך הביא רש"י הקדוש (היום 53 יום לפני מלואת 915 שנה לכהונתו בישיבה של מעלה) את דברי המדרש – כאיש אחד בלב אחד וכל בעלי המוסר העמידו את דבריהם על פירוש זה שהיו ישראל מתוקנים כולם בבין אדם לחבירו ללא שום הקפדה ושנאה איש כלפי רעהו ומשום כך זכו לגילוי אלוקות נבואי.

וכל העם רואים את הקולות – מלמד שכל סומא נתפקח, ויענו כל העם – מלמד שכל אילם דיבר, נעשה ונשמע – מלמד שכל חרש שמע. ועוד הוסיפו במדרש שכל אחד נתרפא מכל מום שהיה בו.

ונראה לומר שאחדותם גרמה לרפואתם וכיוון שכבר הפסיקו לראות את מומי הזולת ונתקשרו באהבה איש לרעהו לקראת קבלת התורה אז ממילא נתרפאו ממש במציאות מכל מומיהם וזכו למדרגות הנבואה הכי גדולות – לראות את הקולות.

המדד ליראת שמים – בין אדם לחבירו

עבודת המידות ביחסים שבין אדם לחבירו תלויה במידת יראת השמים של האדם – ככל שיראתו גדולה יותר כך יזהר מאוד מאיסורי פגיעה בזולת. היחס לזולת הוא דבר המסור ללב כיוון שדרך בני אדם להתייחס לזולתם באופן אינטרסנטי ותועלתי ואינם מגלים בדרך כלל את צפונות ליבם באופן ישיר ואמיתי – אך תורתנו הקדושה ציוותה גם על דברים והרהורים שבלב כגון "לא תשנא את אחיך בלבבך" ועוד.

יראת שמיים היא אבן בוחן להזדהות פנימית עם עול מלכות הבורא ולא כנטל או מצוות אנשים מלומדה – היחס של האדם לזולתו מבטא את מידת היראת שמיים שבו ואת היחס של האדם כלפי בוראו – הרי לא שייך להרגיש קשר אמיתי ופנימי לבורא ולזלזל ולפגוע ביצירי כפיו בצלמו ובדמותו.

כהמשך לאותו סיפור תלמודי על הלל הנשיא ואותו גר, ממשיכה הגמרא לבאר באותו עמוד את היסוד החשוב של יראת שמיים הקודם ללימוד התורה אשר בלעדי יראת שמיים מוטב היה שלא ללמוד את כל הש"ס כפי שהמשילו חז"ל את יראת השמיים לקב חומטין שאם לא עירבו בכל התבואה – מוטב שלא איחסנו אותה בעליה.

נראה בעליל כי יסוד קבלת התורה ושמירתה תלוי ביחס שבין אדם לחבירו כי הוא העיקר שהכל תלוי בו.

גם מידת אהבת התורה מושפעת מיחס האדם לזולתו, שהרי לכל ישראל יש חלק באותיות התורה הקדושה וכאשר פוגם באהבתו ובכבודו של אדם מישראל הרי פגם בשורש התורה השייך לאותו אדם וכבר אין אהבתו לתורה מקושרת בשלמות.

יסוד אהבת ישראל בין אדם לחבירו עקרוני ויסודי בתורתנו הקדושה עד כדי כך שהמעיין בדברי המדרש (פרשת נח) ימצא פליאה גדולה- אפילו עובדי עבודה זרה כדור אנוש – אם מאוחדים ביניהם – הקב"ה מוחל להם.

ומאידך, חורבן בית מקדשנו מעיד על שטן המחלוקת והפירוד המרקד בינינו ואפילו שהיו עוסקים בתורה – בגלל שנאת חינם גלתה שכינה מארצנו ונתמעט כבוד התורה עד לעפר מדרס בפני חוקות עכו"ם ושופטני רשע המשליטים את כסילותם על משפטי התורה.

לסיכום

כדי להיות ראוי ומוכן לקבלת התורה יש להעמיק ביחס הראוי לכל אדם שנברא בצלם אלוקים וביותר להקפיד על צערו של הזולת מבני ישראל שלא לגרום פירוד הלבבות ולהכחיש חילה של תורה וכבודה בישראל.

במצוות שבין אדם למקום לב יודע מרת נפשו וכל אחד יעשה חשבונו הפרטי מול בורא עולם אך במצוות שבין אדם לחבירו גם לב הזולת יבכה במר נפשו בעבור שציערו חבירו – ובזה לא ינקה אם לא ימרק נפשו בזהירות הנדרשת על פי גדרי התורה וההלכה שלא לצער זולתו ולהדאיב את נפשו.

יהי רצון שנזכה ביום מתן תורה להקים את התורה מעפרה ולהיזהר בכבוד בני ביתנו וחברינו וכל איש מישראל ובכל צלם אלוקים על פני האדמה ולהיות ראויים לתורה הקדושה המרבה שלום בעולם.

חג שמח ושבת שלום.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) קרא לחברי הממשלה לאמץ את דו"ח ועדת שמגר בעניין הטיפול בשבויים והנעדרים.

בנאום בכנסת, פנה ח"כ סמוטריץ' לראש הממשלה, ודרש ממנו הכרזה כי אינו מנהל ולא ינהל משא ומתן שכולל שחרור מחבלים.

"יש לנו מחוייבות להביא לקבר ישראל את גופות חללי צה"ל ויש לנו אחריות להביא את האזרחים שנמצאים בשבי חמאס, אך יש לנו סל כלים רחב כדי להבהיר להם שאחזקת הישראלים היא נטל ולא נכס".

"ניתן להפעיל לחץ על ממשל חמאס ע"י החמרת תנאי הכליאה של אסירי החמאס בבתי הכלא. כלכלת עזה ויהודה ושומרון נשענת על מדינת ישראל, יש לנו כל כך הרבה מנופי לחץ שאנחנו יכולים להפעיל, למה אנחנו צריכים להגיע שוב ושוב ושוב ככלב השב אל קיאו אל עסקאות שמשחררות מחבלים ונותנות רוח גבית מסוכנת לטרור? זאת איוולת שאסור בשום פנים לקבל אותה", דברי סמוטריץ'.

הוא ציין עוד כי "זה פיקוח נפש של ממש למדינת ישראל ולביטחון אזרחיה, שימו סוף לסחטנות הערבית".

יעקב כהן – קופת העיר

מתוקף תפקידי אני נחשף מידי שעה ומידי יום למקרים מזעזעים וקשים, ילדים צעירים שביום בהיר חרב עליהם עולמם, משפחות שבורות עניות ומיוסרות.

אך התקופה האחרונה ומגיפת הקורונה הביאו עמם טרגדיות נוראיות, כאלו שגם אני שרגיל ל"ע לשמוע מקרים קשים ומזעזעים נאלצתי לנגב את דמעותיי, ימים ארוכים שקדנו ב"קופת העיר" על איסוף התרומות, וב"ה בזכות עם ישראל היקר שנרתם לעזור ולסייע הדבר הביא בשורה של ממש לאותם משפחות שבורות ודכואות.

אז הפעם, רגע לפני חג השבועות, חשבתי לשתף אתכם ברגשים שכתבתי לאחר הכרות מעמיקה עם אחד מהמקרים המזעזעים שהקורונה הותירה, משפחה שלמה שהוכתה בין לילה, עם פטירתו של אביהם הנערץ. לא איש דברים אנוכי אבל המעט שכתבתי נכתב בדם ובדמעות:

בעוד שעות לא רבות, חג השבועות, יום מתן תורה יפרוס את כנפיו עלינו, ליבם של בני היהדות הנאמנה בכל מקומות מושבותיהם בארץ ובגולה, רוטט מהתרגשות, הומה וכוסף ליום הגדול והעצום הזה, יום בו קבלנו את התורה הקדושה, יום בו נשמעו קולות וברקים וההר כולו היה עשן, משה ידבר והאלוקים יעננו בקול.

יהודים בכל הדורות, ציפו וכספו ליום הגדול הזה, יום בו מתחברים אנו, בכל שנה מחדש, לכיסופין ולעוצמה הגדולה של 'נתינתה מסיני'. רבבות יהודים מנצלים את היום הקדוש הזה להשריש בילדיהם ובצאצאיהם את גודלה וזכותה של התורה הקדושה, היכלי הישיבות ובתי המדרשות הומים בלילה זה בקול תורה שמהדהד מתחילתו ועד סופו, לילה שבכל שנה מחדש מורגש היטב נוראותה של נתינת התורה.

בחורי הישיבות יושבים רכונים מעל גמרותיהם, זקנים וצעירים יחדיו מתפלפלים בעומקה של סוגיא, אברכי משי יטלו את ידי בניהם וכך יד ביד הם יצעדו יחדיו בהתרגשות גואה אל בתי הכנסת, לקראת לילה ארוך של התחברות במובן הגדול ביותר לתורה הקדושה, להשריש בלב הילדים את אהבת וחשקת התורה, כי הרי מלילה זה יושפע שפע התורה לכל השנה כולה.

ליל שבועות שנת תשע"ט.
אברך משי אוחז בידי ילדיו הקטנים, צועדים המה נרגשות לבית המדרש, השעה מוקדמת למדי, רק תחילת הלילה, אבל הוא כמו אב שעל כתפיו מוטלת חינוך הילדים מנסה להחדיר בליבם הקט רגשות עזים לתורה, סעודת היום טוב התמקדה כולה סביב מעמד 'הר סיני', בגודלה של השעה, ובקדושת היום, מעט מאוד תשומת לב הוקדש למאכלים הערבים, וכך בזריזות מה, הסעודה הסתיימה ולאחר 'ברכת המזון' הם צעדו נרגשות – האב ובניו הקטנים לבית המדרש הקרוב, כבר אז, בשעה המוקדמת היה ניתן למצוא עשרות של אברכים וילדים שקועים בעולמה של תורה.

הוא תפס את מקומו הקבוע, נטל משניות מסכת ברכות מארון הספרים, ושקע יחד עם ילדיו בהוויות של התנאים הקדושים, שעה רדפה שעה, אבל הוא לא שם לב לזה כלל, המחוג שהתקדם במהירות נראה היה כמו עוף זר כאן במקום שבו דנים על זמן ה'קריאת שמע' ועל גדר 'להרחיק את האדם מן העבירה'. גם הילדים נהנו מכל רגע, בשביל עולמם הקטן זה הלילה שהם מחכים לו כבר שנה שלמה, 'לילה שלם שהם ערים ולומדים עם אבא'.

כי ללמוד עם אבא לילה שלם זה לא דבר של מה בכך. אז נכון, הם נרדמו פה ושם, ראשם העייף נשמט על דפיו הזהובות של כרך המשניות העתיק, אבל הלטיפה של אבא וקולו החם הזניק אותם שוב ושוב. הלילה כמו הסתיים בפתע פתאום, ואת מקומו של העלטה תפסה שמש קיצית, התפילה עברה בהתעוררות גדולה, הם שבו הביתה עדיין אוחזים זה בידו של זה, אבל נדמה כי הכל היה שווה רק בכדי לראות את המבט המאושר של אמא, אמא עמדה שם בפתח הבית כשדמעות זולגות מעיניה, היא זכתה לראות בנים עוסקים בתורה יחד עם בעלה, בחשק ובהתלהבות. דבר שהוא כלל לא מובן מאיליו.

והיא עמדה שם בוכייה, נרגשת, הומה, מנגבת את דמעותיה ביד האחת ובידה השני מחבקת חיבוק עז את ילדיה הרכים, והילדים, השיבו במבט טהור ומזוכך חיוך לאמא, ודמעותיהם נגעו זה בזה.

שנה עברה מאז, רק שנה, אצל רבים זה היה 'עוד שנה', אבל אצלם, אוי, איזה שנה, אוי, שנה שעברה די מהר וברוגע, אבל אז ברגע אחד חרב עליהם עולמם, אביהם הצעיר חלה בנגיף הארור, ב'קורונה', שבועות ארוכים הוא שכב במיטת חוליו, נלחם בין שמים לארץ, אבל אז, בפתע פתאום מבלי שיכלו להעיף בו מבט אחרון ולהיפרד ממנו הוא עלה לעולם שכולו טוב, משאיר אחריו שורה של יתומים ואשה אלמנה שבורה ורצוצה, העולם לפתע כמו נעצר, והילדים כמו נטרפו בים מוכה גלים.

ליל שבועות תש"פ.
והנה שוב חג השבועות בפתח, אבל הפעם הם לא יצעדו יד ביד עם אבא לבית המדרש, הפעם הם לא ישמעו במהלך הסעודה דיברות אלוקים חיים על מעמד 'הר סיני' על האש על הלפידים, על 'משה ידבר והאלוקים יעננו בקול', השנה הם לא יזכו לשבת ליד אבא וללמוד איתו 'משניות ברכות' ולזכות ללטיפה החמה שלו, השנה שלא כמו שנים קודמות הם יתומים. השנה את מקומו של האבא יתפוס מושב ריק, חסר משמעות, ככה, פשוט ריק, את החלל העצום לא ניתן למלא גם לא במעט.

את השורות הללו קשה לסיים, קשה מאוד, אך תקוותי ותפילתי כי זהו הטרגדיה האחרונה עליה נשמע, שיהיה סוף וקץ לכל צרותינו, למקרים הרבים שאני נחשף אליהם מידי יום, ובטוחני שזכות התורה ולומדיה בחג השבועות יחיש את פעמי משיח צדקנו ונזכה שהיתומים יפגשו שוב עם אביהם בתחיית המתים ובבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.

כדי שנוכל לסייע לעוד משפחות – כנסו ללינק ותזכו לברכה נדירה

11 עובדות על הבעל שם טוב, לרגל יום פטירתו – חג השבועות

רבי ישראל בן אליעזר,"הבעל שם טוב", אבי תנועת החסידות, אבי סבתו של רבי נחמן מברסלב

רבי ישראל בן אליעזר נולד בי"ח אלול תנ"ח (1698) בעיירה אוקופ בנסיכות מולדובה, תחת שלטון האימפריה העות'מאנית.  רבי ישראל בן אליעזר היה בנם של רבי אלעזר ושרה, אשר הלכו לעולמם כשהיה ילד.

בילדותו נהג רבי ישראל בן אליעזר לבלות זמן רב לבדו ביערות סביב עיירת הולדתו. כנער התפרנס הרב כעוזר מלמד לילדים וכשומר בית המדרש.

כשמלאו לרבי ישראל בן אליעזר 14, קיבל את כתבי המקובל רבי אדם בעל שם, ולאחר לימוד בהם הפך לבעל ידע בקבלה והיה מתקדש ומטהר עצמו בעזרת טבילות וקיום מצוות.

רבי ישראל בן אליעזר נישא לבת עיירתו אך היא הלכה לעולמה אחר זמן קצר והוא עבר להתגורר בעיר ברודי אשר באוקראינה שם שימש כמלמד תינוקות ולאחר פגישה עם רבי אפרים מבראד, נשא לאישה את בתו חנה, אחות רבי אברהם גרשון מקיטוב. השנים עברו להתגורר סמוך לקיטוב ונדדו בין כפרים שונים באזור, ורבי ישראל בן אליעזר נהג לבלות את רוב זמנו בהתבודדות.

בשנת ת"ץ (1730) והוא בן 33, עברו הרב ישראל בן אליעזר ורעייתו לעיר טלוסט אשר בגליציה, שם התפרנס בדוחק כמלמד. בח' אלול תצ"ד, כשמלאו לו 36, נצטוה רבי ישראל בן אליעזר להתגלות בעולם וזכה לתואר "בעל שם", כינוי נפוץ בימים ההם, וקנה את פרסומו בעיר טלוסט.

רבי ישראל בן אליעזר נהג לנסוע מעיר לעיר ולרפא חולים בעזרת רפואות וקמעות, אך עיקר פרסומו בא מתפילותיו הנלהבות, אשר לא היו מקובלות באותם הימים, ומרוח הקודש. את קמיעותיו של הבעל שם טוב כתבו הסופרים רבי אלכסנדר זיסקינד ורבי צבי סופר, אשר הפך להיות סופרו היחיד.

עם השנים זכה ריב"ש לכינוי ה"בעל שם טוב", וקבע את מקומו בעיירה מז'בוז' אשר באוקראינה, בה התאספו סביבו אלפי תלמידים, ביניהם גדולי תורה וצדיקים. הבעל שם טוב תכנן לעלות לישראל אך הדבר לא הסתייע בידו.

בשנים בהן חי הבעל שם טוב במז'בוז' שימש כמנהיג האומה ועסק בפדיון שבויים, טיפול בגזרות שהוטלו על עם ישראל ואיסוף כספים למען העניים.

בו' סיון תק"כ (1760), חג השבועות, והוא בן 61, הלך הבעל שם טוב לבית עולמו. בבוקרו של אותו היום קרא לאנשי "חברא קדישא" כדי להורות להם את דרך קבורתו, ולאחר שהתפלל עם תלמידיו ואמר דברי תורה נפרד מבני העיר וביקש מתלמדיו לומר "ויהי נועם". ברגע בו נסתלק מן העולם עמדו שני השעונים בביתו

הבעל שם טוב הותיר אחריו בן: רבי צבי, ובת: הרבנית אדל, סבתו של רבי נחמן מברסלב.

צפו: מי היה הבעל שם טוב? קטע קצר ומרתק
מאת הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א

פינה מיוחדת לגולשי 'המחדש' הלכה יומית ובה חידושים בנושאים אקטואליים ובצורה תמציתית לכל הדעות.

הלכה למעשה מפי הגאון הרב בנימין חותה רב קהילת 'אחדות ישראל' בביתר ובעל מחבר סדרת הספרים 'כי בא מועד' ו'כי בו שבת'

את אהבת התורה של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לא ניתן לתאר במילים, מידי לילה היה לומד עד שעה מאוחרת ומשעה מוקדמת, אחד מנכדיו שהיה בתורנות לשהות עם סבו הגדול בלילה, תיעד את הסבא הגדול מרן פוסק הדור זצ"ל, יושב על כסאו בסלון ביתו ולומד לפנות בוקר בדבקות עצומה ובאהבת התורה המיוחדת, במנגינה האופיינית להרב אלישיב

הרב נהג כל ימיו ללמוד חברותא עם עצמו, היה שואל ומתרץ ומתפלפל משל היה יושב חברותא מולו, צפו באהבת התורה של ורגעים בלתי נשכחים מהבית ברחוב חנן 10

מספר המתים מנגיף הקורונה בארצות הברית חצה את רף ה-100 אלף בני אדם. כך עולה מנתוני אוניברסיטת ג'ונס הופקינס במרילנד.

לפי המספרים, עד כה מתו בארה"ב מהנגיף 100,047 בני אדם.

מניין מקרי ההידבקות בנגיף בארה"ב עומד על 1,695,776.

ארה"ב עדיין נמצאת בראש רשימת המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מנגיף הקורונה, גם במניין הנדבקים וגם במניין המתים.

מספר המתים בארה"ב הוא יותר מחללי הצבא האמריקני במלחמת קוריאה ובמלחמת וייטנאם גם יחד.

העיתון "ניו יורק טיימס" הקדיש ביום ראשון האחרון את עמוד השער לקורבנות הקורונה בארצות הברית. העיתון פרסם את שמותיהם של אלף מהם, ולצידם תיאור קצר מתוך ההספדים שנכתבו עבורם, תחת הכותרת: "מניין המתים בארצות הברית מתקרב ל-100 אלף, אובדן בלתי נתפס".

השבוע בארה"ב: קרוב ל-10,000 משתתפים בדינר הווירטואלי לישיבת מיר עם מקהלת 'מלכות', זאנוויל ויינברגר וארי היל.

קורונה, קורונה? דינר, דינר! כך זה נראה כישיבת מיר נערכת לדינר ענק בהשתתפות רבבת בוגרים, תומכים ונגידים מכל רחבי ארה"ב, אך בשל הקורונה נאלצת לקיים אותו בדלתיים סגורות.

מקהלת 'מלכות' מהארץ מגישה הפקה מוזיקאלית מרהיבה עם זאנוויל ויינברגר וארי היל, אליה חוברים אלפי המשתתפים בשידור חי מהבתים.

על הקלידים – יענקי לנדאו האגדי. על הצילום והעריכה, איך לא, נתי אלבר.

צפו ב'מחרוזת מתן תורה' פרי יצירתו של פנחס ביכלר, בביצוע מרגש של זאנוויל & ארי ומקהלת מלכות.

סיפור מפעים על מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי במרכזו אחד מראשי הכוללים הגדולים שביקש לעשות חיזוק מסוים בכולל שלו ופנה לאחד מהנגידים של הכולל כדי לרתום אותו לענין, אך הגביר אמר לו בצער שהיות וכל התקופה האחרונה עם כל הקורונה אין שום פרנסה ולצערו הוא נמצא במצב כלכלי לא פשוט.

בצר לו פנה ראש הכולל לבקש את ברכתו של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי ואמר לו שהוא רוצה לעשות חיזוק בכולל אך הנגיד אמר שאין כסף בגלל כל המצב

מרן שר התורה בירכו בזה הלשון "בשביל זה יהיה לו כסף" והנה לתדהמתו לאחר מספר ימים ספורים התקשר לפתאם הנגיד ואמר לראש כולל יש לי כמה עשרות אלפי דולרים לתרום, כפי שהבטיח שר התורה, הסיפור מתפרסם במערכת 'דרך אמונה' ועורר התרגשות רבה.

בתוך כך ל'המחדש' הגיע תיעוד של מרן שר התורה שיצא לראשונה מביתו הערב (רביעי) לבר מצווה לנכדו הצעיר ביותר בן לחתנו הגר"ד אפשטיין

צפו בחברי החתן יוצאים לקראת מרן הגר"ח קניבסקי