יסוד התורה על רגל אחת – מהו התנאי לקבל את התורה ?

היחס שלנו לזולת הוא חלק עקרוני ומהותי בהגדרת הזהות הדתית שלנו. מצוות שבין אדם לחבירו הם יסוד קיום התורה אשר בלעדיהן אין אפשרות לקבלת התורה בשלמות.

יסוד התורה על רגל אחת – מהו התנאי לקבל את התורה ?

היחס שלנו לזולת הוא חלק עקרוני ומהותי בהגדרת הזהות הדתית שלנו. מצוות שבין אדם לחבירו הם יסוד קיום התורה אשר בלעדיהן אין אפשרות לקבלת התורה בשלמות.
1c6066170879d2bd237afc9614bb5aec_510X391

התורה התחילה בבריאת האדם בצלם אלוקים.

עוד לפני שקיבלו תורה היה ערך לאדם כיציר כפיו של האל בצלמו ובדמותו , ערך שגרר איסורים ועונשים כלפי עבירות הפוגעות בכבוד צלם אלוקים (קין והבל, אבימלך, סדום, דור המבול ועוד)

לפיכך נראה שנתינת התורה הינה נדבך נוסף במערכת של חיובים כלפי הבורא אך לא כדי לבטל את מערכת החיובים של בין אדם לחברו עוד קודם קבלת התורה.

חיובים אלו נגזרו מכבוד האדם באשר הוא אדם כי בצלם אלוקים ברא אותו – הכבוד לצלם הבורא הוא כבוד הבורא בעצמו וחיובי בין אדם לחבירו נגזרו מכבוד הבורא שברא את האדם בצלמו.

בנוסף, חלק גדול ממצוות התורה בעשה ולא תעשה נוגעים לתחום של בין אדם לחבירו במידות ובגבולות ברורים מהם גדרי האיסור (תרו"מ, רציחה, נזיקין, לשון הרע, נקימה, נטירה, אבידה, גזלות, חבלות וכו').

מבין ארבעת מצוות התורה החמורות ביותר שכל איש יהודי מצווה למסור את נפשו עליהם ביהרג ואל יעבור – לדעת התוספות במסכת סוטה (י':) שתים מהמצוות הללו הינן בתחום שבין אדם לחבירו – רציחה (שפיכות דמים) והלבנת פני חבירו ברבים (ניתן להוסיף גם איסורי א"א מעריות).

נראה בפרוש כי מצוות שבין אדם לחבירו – הנקראות מצוות שכליות שיש בהן הבנה – הינן יסוד מרכזי בתורה הקדושה עד כדי כך שהרמב"ם בשמונה פרקים (פרק שישי) קובע שמי ששומר מצוות אלו שבין אדם לחבירו רק מפני שהקב"ה ציווה אבל ברצונו חפץ לעבור עליהם – הרי זה פגום בנפשו ואין דרך בני אדם נורמטיבים ברצונות גרועים אלו.

רגל אחת – יסוד עקרוני אחד

במסכת שבת (ל"א.) מסופר על גוי שבא להתגייר וביקש להתגייר על מנת שלמד את כל התורה על רגל אחת.

לאחר שנדחה מפני שמאי שהקפיד עליו – הגיע להלל נשיא ישראל עוד 100 שנה לפני חורבן הבית (שבת ט"ו.) וחזר שוב על בקשתו המוזרה. הלל לא דחה אותו – הוא ענה לו בדיוק את האמת וגילה לנו את סוד היסוד של התורה הקדושה.

"מאן דעלך שאני" – מה ששנאוי עליך, "לחברך לא תעביד" – לא תעשה לחברך, "ואידך פירושא הוא" – השאר הוא רק פירוש, "זיל גמור" – לך תלמד". וזוהי בעצם כל התורה על רגל אחד דהיינו שכל התורה עומדת על היסוד הזה – בין אדם לחבירו.

בפסוקי קבלת התורה נאמר (שמות י"ט\ב') "ויחן שם ישראל נגד ההר" – המילה ישראל נאמרה בלשון יחיד ולפיכך הביא רש"י הקדוש (היום 53 יום לפני מלואת 915 שנה לכהונתו בישיבה של מעלה) את דברי המדרש – כאיש אחד בלב אחד וכל בעלי המוסר העמידו את דבריהם על פירוש זה שהיו ישראל מתוקנים כולם בבין אדם לחבירו ללא שום הקפדה ושנאה איש כלפי רעהו ומשום כך זכו לגילוי אלוקות נבואי.

וכל העם רואים את הקולות – מלמד שכל סומא נתפקח, ויענו כל העם – מלמד שכל אילם דיבר, נעשה ונשמע – מלמד שכל חרש שמע. ועוד הוסיפו במדרש שכל אחד נתרפא מכל מום שהיה בו.

ונראה לומר שאחדותם גרמה לרפואתם וכיוון שכבר הפסיקו לראות את מומי הזולת ונתקשרו באהבה איש לרעהו לקראת קבלת התורה אז ממילא נתרפאו ממש במציאות מכל מומיהם וזכו למדרגות הנבואה הכי גדולות – לראות את הקולות.

המדד ליראת שמים – בין אדם לחבירו

עבודת המידות ביחסים שבין אדם לחבירו תלויה במידת יראת השמים של האדם – ככל שיראתו גדולה יותר כך יזהר מאוד מאיסורי פגיעה בזולת. היחס לזולת הוא דבר המסור ללב כיוון שדרך בני אדם להתייחס לזולתם באופן אינטרסנטי ותועלתי ואינם מגלים בדרך כלל את צפונות ליבם באופן ישיר ואמיתי – אך תורתנו הקדושה ציוותה גם על דברים והרהורים שבלב כגון "לא תשנא את אחיך בלבבך" ועוד.

יראת שמיים היא אבן בוחן להזדהות פנימית עם עול מלכות הבורא ולא כנטל או מצוות אנשים מלומדה – היחס של האדם לזולתו מבטא את מידת היראת שמיים שבו ואת היחס של האדם כלפי בוראו – הרי לא שייך להרגיש קשר אמיתי ופנימי לבורא ולזלזל ולפגוע ביצירי כפיו בצלמו ובדמותו.

כהמשך לאותו סיפור תלמודי על הלל הנשיא ואותו גר, ממשיכה הגמרא לבאר באותו עמוד את היסוד החשוב של יראת שמיים הקודם ללימוד התורה אשר בלעדי יראת שמיים מוטב היה שלא ללמוד את כל הש"ס כפי שהמשילו חז"ל את יראת השמיים לקב חומטין שאם לא עירבו בכל התבואה – מוטב שלא איחסנו אותה בעליה.

נראה בעליל כי יסוד קבלת התורה ושמירתה תלוי ביחס שבין אדם לחבירו כי הוא העיקר שהכל תלוי בו.

גם מידת אהבת התורה מושפעת מיחס האדם לזולתו, שהרי לכל ישראל יש חלק באותיות התורה הקדושה וכאשר פוגם באהבתו ובכבודו של אדם מישראל הרי פגם בשורש התורה השייך לאותו אדם וכבר אין אהבתו לתורה מקושרת בשלמות.

יסוד אהבת ישראל בין אדם לחבירו עקרוני ויסודי בתורתנו הקדושה עד כדי כך שהמעיין בדברי המדרש (פרשת נח) ימצא פליאה גדולה- אפילו עובדי עבודה זרה כדור אנוש – אם מאוחדים ביניהם – הקב"ה מוחל להם.

ומאידך, חורבן בית מקדשנו מעיד על שטן המחלוקת והפירוד המרקד בינינו ואפילו שהיו עוסקים בתורה – בגלל שנאת חינם גלתה שכינה מארצנו ונתמעט כבוד התורה עד לעפר מדרס בפני חוקות עכו"ם ושופטני רשע המשליטים את כסילותם על משפטי התורה.

לסיכום

כדי להיות ראוי ומוכן לקבלת התורה יש להעמיק ביחס הראוי לכל אדם שנברא בצלם אלוקים וביותר להקפיד על צערו של הזולת מבני ישראל שלא לגרום פירוד הלבבות ולהכחיש חילה של תורה וכבודה בישראל.

במצוות שבין אדם למקום לב יודע מרת נפשו וכל אחד יעשה חשבונו הפרטי מול בורא עולם אך במצוות שבין אדם לחבירו גם לב הזולת יבכה במר נפשו בעבור שציערו חבירו – ובזה לא ינקה אם לא ימרק נפשו בזהירות הנדרשת על פי גדרי התורה וההלכה שלא לצער זולתו ולהדאיב את נפשו.

יהי רצון שנזכה ביום מתן תורה להקים את התורה מעפרה ולהיזהר בכבוד בני ביתנו וחברינו וכל איש מישראל ובכל צלם אלוקים על פני האדמה ולהיות ראויים לתורה הקדושה המרבה שלום בעולם.

חג שמח ושבת שלום.

0 0 vote
דרג כתבה זו

0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

אתר המחדש מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל:

news@hm-news.co.il

המיוחד
חדש באתר
חדש במוזיקה
עדכוני קורונה

מפת התפשטות הקורונה Online

לחץ כאן
המיוחד
חדש באתר
חדש במוזיקה
עדכוני קורונה

מפת התפשטות הקורונה Online

לחץ כאן

אתר המחדש מכבד את זכויות היוצרים ועושה מאמצים לאיתור בעלי הזכויות ביצירות הכלולות בכתבות. אם זיהית יצירה שאתה בעל הזכויות בה ואתה מעוניין להסירה מהכתבה, אנא פנה אלינו למייל:

news@hm-news.co.il