ברשת המזון "ויקטורי", הבהירו לעובדים כי אין למכור לילדים את החלות שהוצעו ללקוחות במבצע מיוחד – בשל החשש ש"החרדים ישלחו גדודי ילדים" לרכוש אותן. בתגובה לכך קורא כעת חבר הכנסת משה גפני מסיעת "יהדות התורה" להחרים את הרשת עד שתחזור בה מההנחיה הפוגענית.
"לא נעבור לסדר היום שמעמידים את הציבור החרדי בחזית הקורונה על לא עוול בכפו", מסר ח"כ גפני. "אחת הדוגמאות היא רשת ויקטורי שפרסמה התבטאות קשה נגד הציבור החרדי, וזה פרי ההסתה הנובע מעלילת דם. אני קורא לציבור שלא לרכוש ברשת ויקטורי עד שתתנצל על המעשה".
אחד מעובדי הרשת סיפר ל-N12: "זו הודעת תפוצה ברשת לכול הסניפים, שעוברת דרך כל המנהלים. ראיתי את זה והזדעזעתי. יש לנו ברשת לא מעט סניפים שמשרתים אזורים שגרים בהם חרדים, הם לקוחות שלנו".
"למה להגיד דבר כזה עליהם מאחורי הגב?", המשיך העובד. "אני מבין את ההיגיון לא לתת לילדים, כי ככה גם משפחה חילונית יכולה לשלוח כל פעם ילד אחר, אבל למה לדבר על גדודי ילדים של חרדים? זו גזענות, במיוחד בימים אלו שבהם הכול נגד החרדים".
בעקבות ההודעה הפוגענית של "ויקטורי" - ח"כ גפני בקריאה לחרם נגד הרשת 1
נקבת צב ים חומה בוגרת, שבה לטבע הפתוח בחוף מי עמי באשדוד, לאחר שטופלה במרכז ההצלה לצבי ים של רשות הטבע והגנים. נקבת הצב, נמצאה בלב ים בחודש מאי האחרון, כשהיא תשושה וצפה על פני המים. היא נאספה בסירה שעברה במקום והועברה על ידי מתנדבת החיבולנס של רשות הטבע והגנים להמשך טיפול במרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים.
היא שהתה בטיפול נמרץ, קיבלה נוזלים ועברה בדיקה מקיפה יותר הכוללת בדיקת CT במרפאת כל חי ברחובות אצל הווטרינר ד"ר צחי אייזנברג. בבדיקה לא נמצאו ממצאים חריגים, אך מניחים כי קוסם (השם שניתן לה ע"י המטפלים) חוותה פגיעת הדף או פגיעה מכלי שיט שגרמה לה לצוף במצב של הלם. קוסם עברה לשיקום והשגחה בחצר הטיפולים ועם החלמתה היא שבה כאמור אתמול לים ולטבע הפתוח.
ברשות הטבע והגנים מציינים כי ציפה והיפלטות בסערה לחופים הן תופעות נפוצות של צבי ים תשושים ופגועים המצויים בסכנה. ריאות תופסות נפח גדול מגוף הצב, והיות שהן מלאות באוויר, הן מציפות אותו. צב בריא ישקיע כוח וידחוף עצמו כלפי מטה באמצעות הגפיים כדי שיוכל לאכול מהקרקעית, ויעלה לנשום רק מידי פעם. בזמן סערה, צב בריא יצלול לעומק הים בו לא מרגישים את הגלים עד שהסערה תחלוף. צבים פגועים וחלשים לא יצליחו להשקיע את הכוח הדרוש בכדי לצלול לעומק ויצופו בים. בזמן סערה, הגלים הגבוהים יפלטו את הצבים החלשים והצפים אל החוף.
מלבד היות הציפה סימפטום לבעיה ראשונית, הציפה עצמה מהווה סכנה. צב שצף זמן רב עלול לסבול מפגיעות כתוצאה מחשיפה ארוכה לשמש, ונמצא בסיכון גבוה לפגיעה מכלי שייט. כמו כן, צב שצף זמן רב לא יצליח לאכול מהקרקעית, ובלית ברירה יאכל את מה שצף על פני המים – כולל שקיות ופסולת פלסטיק.
את התמונות והסרטונים לכתבה שלחו לוצ'י ברסלר והילה זריהן, מתנדבות במרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים
ברשות הטבע והגנים מבקשים מהציבור הרחב שכל מי שנתקל בצב ים במצוקה בחוף או בלב ים שידווח על כך בהקדם למוקד רשות הטבע והגנים שמספרו 3639*
דו"ח חדש של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים ובחן את התמודדות החברות בארגון בשנים האחרונות מעלה כי ישראל נמצאת במקום לא טוב ביחס לשאר מדינות ה-OECD בכל הנוגע למספר ההרוגים והפצועים באורח קשה בתאונות דרכים לאורך השנים.
בעוד שמדינות אירופה הצליחו לצמצם בין 2018 ל-2019 את מספר ההרוגים בתאונות דרכים ב-3% בממוצע, בישראל נרשמה עלייה של 17% במספר ההרוגים – העלייה החדה ביותר בהשוואה למדינות אירופה. יצוין כי הדו"ח לא מדד את התאונות בכבישי יהודה ושומרון. המדינות שעומדות בראש הטבלה והצליחו לצמצם במידה ניכרת את מספר ההרוגים בשנה שחלפה הן לוקסמבורג, שבדיה ואסטוניה.
הדו"ח בחן גם את מגמת השינוי במספר ההרוגים בתאונות דרכים בעשור שחלף, משנת 2010 עד 2019, וגם כאן ישראל מדורגת בתחתית מדינות הארגון, במקום הרביעי מהסוף. בעשור החולף, מדינות אירופה הצליחו לצמצם את מספר ההרוגים בתאונות דרכים ב-23% בממוצע ואילו ישראל צמצמה את מספר ההרוגים רק ב-8.2% בממוצע בשנים אלה.
Rescue forces at the scene of a car accident between a truck and a private car on Road number 232 in southern Israel on September 9, 2019. Photo by Flash90 *** Local Caption *** úàåðä
úàåðú ãøëéí
îùàéú
îëåðéú
ëáéù 232
גם בבחינת הנתונים מתחילת שנות ה-2000, עולה כי ישראל משתרכת מאחור ונמצאת במקום הרביעי מהסוף. בשני העשורים שחלפו מדינות אירופה הצליחו לצמצם את מספר ההרוגים בשיעור ממוצע של 56% ואילו ישראל רשמה ירידה קטנה בהרבה – רק 40% בממוצע.
מבחינת נתוני ההרוגים בתאונות הדרכים ביחס למיליארד כלי רכב בין השנים 2016-2018, ישראל מדורגת במקום ה-12 מתוך 24. בעוד שממוצע ההרוגים במדינות אירופה עומד על 6.1 בני אדם למיליארד כלי רכב, בישראל הנתון הזה עומד על 5.2. אף על פי כן, הדירוג אינו כולל את הנתונים משנת 2019 שבה נרשמה עלייה גבוהה במספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל.
נתון נוסף שנבדק הוא מספר המעורבים בתאונות דרכים שנפצעו באורח קשה. מבחינת נתוני העשור האחרון עולה כי ישראל מדורגת לפני המדינה האחרונה, מלטה, כשאחוז הפצועים באורח קשה בישראל עלה ב-16%, לעומת מדינות אירופה שהצליחו לרשום ירידה של 2% בנתון.
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הציגה נתונים על מספר ההרוגים בתאונות מתחילת השנה הנוכחית. בשנת 2020 נהרגו 124 בני אדם, לעומת 148 בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של 16%. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שבעקבות תקופת הסגר שהוטל בשל מגפת הקורונה ירד מספר הנוסעים והכבישים נותרו ריקים כמעט לחלוטין במשך שבועות רבים.
כבר לפני ארבע שנים ערכה ועדת הכלכלה של הכנסת שימוע ציבורי בנושא תאונות הדרכים והעלייה במספר ההרוגים. הוועדה קבעה שהממשלה לא עמדה ביעדים שנקבעו בנושא צמצום מספר ההרוגים, וכן כי מדיניות הממשלה בנושא לוקה בחסר בכל הנוגע לראייה מערכתית ושיטתית. לנוכח המסקנות, אימצו בממשלה תכנית לצמצום הקטל בדרכים שעלותה ארבעה מיליארד שקלים.
לבקשת חבר הכנסת בועז טופורובסקי ממפלגת יש עתיד, הוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת דו"ח מעקב מקיף לבחינת מימוש מסקנות הוועדה, וממנו עלה כי הממשלה לא עמדה בהתחייבויותיה.
הדו"ח עמד על כך שהטיפול בתשתיות וקטעי דרך מסוכנים לוקה בחסר. כמו כן לא נמצא פתרון להתמודדות עם התופעה בחברה הערבית שממנה מגיע שליש מההרוגים בתאונות בעשור האחרון, ולא בוצע שינוי באכיפה כדי שזאת תהיה יעילה יותר ותתבצע בנקודות מסוכנות בכבישים.
בישראל נערכים לפרסום החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג על פתיחת חקירה על פשעי מלחמה בשטחים – בתוך ימים. כך פרסם לפני זמן קצר העיתונאי ירון אברהם, על פי אינדיקציות שהגיעו לגורמים בישראל, שופטי בית הדין אמורים למסור בקרוב החלטה האם יש להם סמכות לדון בנושא.
גורמים מדיניים מסרו בתגובה לדיווח ב-n12 כי "ישראל הוזמנה להגיב, אבל מתוך עמדה עקרונית שאין לבית הדין סמכות, לא השתתפה בהליך". עוד הוסיפו: "להזכיר שעמדת המדינה פורסמה בדצמבר 2019 במסמך היועץ המשפטי לממשלה".
בחודש דצמבר האחרון, התובעת הראשית בהאג, פאטו בנסודה, קבעה כי בתום בדיקה מקדמית לאפשרות של חקירת פשעי מלחמה בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה, היא סבורה שיש עילה לטענות לפשעים כאלו. בהודעתה נכתב: "תיפתח חקירה על פשעי המלחמה לכאורה המתבצעים בשטחים הפלסטיניים. הפשעים התקיימו או מתקיימים בגדה המערבית, מזרח ירושלים ועזה".
זמן קצר לפני קביעתה של בנסודה בחודש דצמבר, הצהיר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אין סמכות בעניין ישראל.
לפני ארבעה חודשים, הודיעה גרמניה על התייצבותה לצד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, וטענה כי אין לו סמכות לדון בנעשה בשטחים. גרמניה, הנחשבת לחברה מרכזית בבית הדין, ביקשה להצטרף להליכים בנושא הסמכות השיפוטית על תקן "ידידת בית המשפט". להודעה יש משמעות דרמטית, שכן היא עשויה להטות את הכף ולמנוע את החקירה נגד ישראל.
"סמכותו של בית הדין אינה חלה על השטחים הפלסטיניים", נכתב בהודעה של גרמניה. עוד נכתב כי גרמניה תומכת בפתרון שתי המדינות באופן עיקש, וכן שהיא מאמינה שרק משא ומתן בין ישראל לפלסטינים יכול להסדיר את גבולותיה של מדינה פלסטינית ריבונית. "בית הדין הוא לא הגוף המתאים לקביעה בסוגיות הללו". גרמניה אף הדגישה כי היא תומכת בסמכותו ובפעולותיו של בית הדין בהאג.
על העיר אלעד מוטל סגר בשעה זו לאחר שבעיר אובחנו 467 נדבקים בקורונה, מהם 19 בשלושת הימים האחרונים, כך בהודעת משרד הבריאות.
אז זהו שלא, לפני שניגש לנתונים המוטעים, הבעיה העיקרית בהודעה זו, שבאלעד לא באמת הוטל סגר זה היה "למען יראו ויראו" לתקשורת ולציבור החילוני שידע להיזהר כי זה מה שיעשו לו אן לא יחזור למוטב…
באלעד אין באמת סגר הרי כל אדם שיגיע למחסום ויגיד שהוא הולך לעבוד השוטר יתן לו לעבור, השוטר בסך הכל עיכב אותו ביציאה מהעיר במשך שעה, האם לזה קוראים סגר?
יתרה מכך, בעיר אלעד בתי הספר וגני הילדים נשארו פתוחים, גם בתי הכנסת ואזורי הקניות לא נסגרו, לאן נעלמה דאגת מקבלי ההחלטות מהעלייה הגוברת בתחלואה?
נשאל את עצמנו, האם ביטול המעבר של הקווים הבינערוניים בתוך העיר תפחית ולו חולה אחד? צר לי לאכזב אבל התמונות שהגיעו מאלעד מספרות סיפור אחר, הן מספרות על צוואר בקבוק של כל תושבי אלעד גם אלו שגרים במקומות ללא תחלואה יפגשו בתחנה את השכן של החולה מקומה ראשונה, מה עשינו בזה?
Israeli police officers guard at the entrance to the central Israeli city of Elad, June 24, 2020, during a full closure on the city following the spread of the Coronavirus. Photo by Flash90 *** Local Caption *** àìòã
òéø
çøãéú
÷åøåðä
åéøåñ
ñâø
îùèøä
îçñåí
ëðéñä
הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות במל"ל ובמשרד הבריאות יתעשתו ויפרסמו קריטריונים ברורים למקומות בעלי תחלואה גבוהה המצריכה סגר נקודתי ומהו סגר, הרי לא יתכן להכריז על סגר אבל בפועל לעכב את היציאה בכמה שעות בסך הכל
העסקים המקומיים שעוד לא הספיקו להתאושש מ"הגל הראשון" מוצאים את עצמם שוב על הקרשים. שכירות ושכירים חוששים לפיטוריהם בשל תדמית כוזבת, כמעט אנטישמית, של "מפיצי מחלות". "לא סופרים אותנו", הם אומרים – וצודקים. בעיר מסתובבים התושבים בתחושה שמישהו לקח אותם כדוגמה למה יקרה אם לא ישמרו על הכללים, למרות שהכללים בעיר נשמרים, והנתונים איך נאמר, לא ממש מדויקים.
מתוך 84 חולים בעיר שמפרסם משרד הבריאות , חמישה אינם מתגוררים כלל באלעד אלא בערים אחרות, ועוד שבעה הם חולים "מהגל הראשון", שכבר מעל לחודשיים הבריאו ואינם "חיוביים" בשום צורה. רק שהנתונים לא עודכנו,
בהתאם לכך מתנפח מספר החולים באופן פיקטיבי. אם לא די בכך, גם בתוך נתוני החולים עצמם, נחשפים מחדלים שכבר התמודדו איתם בסבב הקודם – אלא שהלקחים, מתברר, לא הופקו: מתוך 17 חולים בימים האחרונים, 12 זוהו כ"הדבקות בתוך המשפחה".
מלוניות הקורונה אינן פעילות עבור נדבקים, וכך חשופות משפחות גדולות לסכנת הדבקה פנימית שבלתי אפשרי למנוע אותה, ומספר החולים מזנק על אף אמצעי הבידוד. להנהגה המוניציפלית אין כלים להפרדת בני המשפחה החולים ובכך למנוע את העלייה בתחלואה.
כחול לבן הודיעה היום (חמישי) כי תקיים מחר ישיבת סיעה סגורה בנושא החלת הריבונות על שטחים ביהודה ושומרון. הדיון צפוי להיערך כשלוש שעות, ולחברי הכנסת מהמפלגה נמסר שההשתפות בו היא חובה.
מוקדם יותר אמר דובר הזרוע הצבאית של חמאס, אבו עובדייה כי הנהגת חמאס רואה בסיפוח "הכרזת מלחמה על העם הפלסטיני. נגן על עצמנו ונגרום לישראל להתחרט". אבו-עוביידה הוסיף כי עסקת חילופי שבויים נמצאת עדיין בראש סדר העדיפויות של הארגון, והיא חייבת לכלול אסירים בכירים וכאלו עם "דם על הידיים", לדבריו. עוד הוסיף דובר הזרוע הצבאית של הארגון כי יש לחמאס אפשרויות רבות לכפות את רצונו על ישראל.
בד בבד, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ קיים אמש דיון שסיכם את "משחק המלחמה", שהתקיים לקראת אפשרות הסיפוח. הדיון ארך כמה שעות והתקיים לאחר הקבינט המדיני ביטחוני אל תוך שעות הלילה המאוחרות. השתתפו בו הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש השב"כ נדב ארגמן וראש המוסד יוסי כהן.
בתוך כך, הדוברת של נשיא ארצות הברית, קליאן קונווי, אמרה הלילה כי דונלד טרמאפ יישא הצהרה העוסקת בסיפוח. לדבריה, "יש שיחות שמתקיימות בבית הלבן בשאלת הסיפוח, אני מאמינה שלנשיא יהיה מה לומר לכם בנושא, והוא ישמח לבשר לכם". עוד ציינה קונווי כי טראמפ מנסה להיות "סוכן של שלום".
יועציו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ החלו אמש לדון בסוגיית הסיפוח ולבחון אם על הבית הלבן לתת אור ירוק למהלך. בדיונים השתתפו השליח האמריקני לאזור, אבי ברקוביץ', יועצו הבכיר של טראמפ ג'ארד קושנר, היועץ לביטחון לאומי רוברט אובריין ושגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן.
גורם בכיר המעורה בפרטי תוכנית הסיפוח חשף כי התוכנית העומדת על הפרק מצומצמת בהרבה ממה שהיו רוצים בימין,. על פי הגורם הבכיר, בשיחה סגורה שהתקיימה בימים האחרונים אמר שר החוץ גבי אשכנזי כי הוא אינו מעריך שיהיה סיפוח בבקעת הירדן והוסיף כי "כולם מבינים את זה".
גברים בגילי 18 עד 29 מובילים בפער ניכר את רשימת מקבלי הדו"חות בגין הפרת ההנחיות והצווים הקשורים לנגיף קורונה, כך עולה מנתונים שחשף איציק סבן מישראל היום. לפי הנתונים, יותר גברים מנשים אינם עוטים מסיכות מגן, מפירים את חובת הבידוד ומסרבים להוראות השוטרים לפזר התקהלות אסורה. בפילוח לפי ערים עולה כי ירושלים מובילה עם מספר הדו"חות הגבוה ביותר ואחריה תל אביב.
מניתוח הדו"חות שחולקו עד אתמול עולה כי הפער בין מספר הדו"חות שניתנו לגברים לעומת נשים הוא משמעותי. 89% מהאכיפה בוצעה נגד גברים לעומת 11% נגד נשים. כך, למשל, בגין אי־עטיית מסיכה – 85% מהדו"חות ניתנו לגברים, לעומת 15% לנשים. המגמה הזו חוזרת גם בשאר סוגי הדו"חות: בגין הפרת חובת בידוד – 87% מהדו"חות ניתנו לגברים, לעומת 13% לנשים. הפער הולך ומתרחב כשמדובר בסירוב להוראת שוטר לפיזור התקהלות אסורה – 96% מהדו"חות שנאכפו הם נגד גברים, לעומת 4% בלבד נגד נשים.
את רשימת מפירי ההנחיות והצווים מובילה קבוצת הגיל 18 עד 29 עם 42,698 דו"חות המהווים כ־%55 מסך האכיפה. לאחריה, קבוצת הגיל 30 עד 39 עם 13,236 דו"חות, קבוצת הגיל 40 עד 49 עם 7,989 דו"חות, קבוצת הגיל 12 עד 17 עם 7,236 דו"חות, קבוצת הגיל 50 עד 59 עם 4,278 דו"חות, קבוצת הגיל 60 עד 69 עם 1,732 דו"חות, ואת הרשימה סוגרת קבוצת בני ה־70 יותר עם 423 דו"חות.
גיל 18 הוא בעל מספר הדו"חות הגבוה ביותר – 4,970 דו"חות. ומהי הסיבה הנפוצה ביותר לקבלת דו"ח? נכון לאתמול נרשמו בסך הכל 79,919 דו"חות, מתוכם 23,143 בגין אי־עטיית מסיכה, 44,465 בגין יציאה למרחב הציבורי בניגוד לתקנה, 1,319 בגין סירוב להוראת שוטר לפיזור התקהלות, 403 בגין הפרת חובת בידוד, ו־7,040 בגין שהייה במקום אסור. בפילוח לפי ערים עולה כי ירושלים ניצבת בראש הטבלה הבלתי מחמיאה עם 12,595 דו"חות, אחריה תל אביב־יפו עם 6,226 דו"חות, בת ים עם 1,600 דו"חות, נצרת עם 1,451 דו"חות ואת הרשימה סוגרת אשקלון עם 1,158 דו"חות.
הסוגיה המשמעותית ביותר בתקנות כיום היא כמובן עטיית מסיכה. ב-27 באפריל נכנסה לתוקפה תקנה שלפיה אדם שנמצא במקום שאינו מקום מגוריו בלי לעטות מסיכת פה־אף ייקנס בסכום של 200 שקלים ללא התראה. בתחילת השבוע, לאור העלייה בתחלואה, הוחלט בקבינט הקורונה להעלות את גובה הקנס ל־500 שקלים, אך ההחלטה טרם נכנסה לתוקף.
גורמים במשטרה אומרים כי האכיפה היא כלי והיא אינה המטרה העיקרית של הארגון. לדבריהם:
"עדיף היה אם חלקים בציבור שאינם מקפידים למלא את ההנחיות היו מגלים משמעת עצמית ובכך חוסכים מהשוטרים לאכוף נגדם ולהטיל קנסות מיותרים".
מידי שנה מתקיימים ביום ג' תמוז יום ההילולא של כ"ק האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון זי"ע מלובביץ, אלפים בעשרות כינוסים, השנה נערכו ההילולות בצורה מצומצמת עקב נגיף הקורונה, בכפר חב"ד חגגו בחצר בית המדרש בקבוצות קטנות
על פי ההנחיות החדשות של משרד הבריאות, לאחר העליה הדרמטית בשבוע האחרון במספר הנדבקים מידי יום, הוחמרה תנאי העסקתם של הפועלים הפלסטינים הבאים לשטח ישראל,
החל מיום ראשון הקרוב תותר כניסת עובדים חדשים ע"י הקבלן או מנהל העבודה, בהתחייבות לכניסה לבידוד לתקופה של שלושה שבועות לכל הפחות בהם לא יהיה מגע וקרבה בין העובדים משטח הרשות לשאר העובדים באתר הבניה, על המעסיק לספק להם מקום לינה מסודר ומבודד
אושר: העסקת עובדים פלסטינים - על פי מתווה הקפסולות 2
רשת ויקטורי פרסמה אתמול הודעת תפוצה מקוממת במיוחד שכללה התבטאות קשה נגד הציבור החרדי, ההודעה הועברה לאחד מעובדי הסניף והיום (חמישי) היא מתפרסמת ב'חדשות 12'. בהודעה מפורטות ההנחיות למבצע לחם או חלה לשבת בשקל שהושק היום. לצד התנאי הידוע למבצע – חלה אחת ללקוח, מופיע תנאי שברשת ויקטורי לא פרסמו – אין אישור מכירה לילדים. הסיבה שנכתבה בהודעת התפוצה: "החרדים ישלחו גדודי ילדים, לא מאושר". כך מפרסם כרמל ליבמן.
"קיבלתי את זה בתור הנחיה בקבוצה שלנו", סיפר עובד באחד מסניפי הרשת שביקש שלא להיחשף. "זו הודעת תפוצה ברשת, לכל הסניפים שעוברת דרך כל המנהלים. ראיתי את זה והזדעזעתי. יש לנו ברשת לא מעט סניפים שמשרתים אזורים שגרים בהם חרדים, הם לקוחות שלנו".
"למה להגיד דבר כזה עליהם מאחורי הגב", המשיך העובד. "אני מבין את ההיגיון לא לתת לילדים, כי ככה גם משפחה חילונית יכולה לשלוח כל פעם ילד אחר. אבל למה לדבר על גדודי ילדים של חרדים? זה גזענות ובמיוחד בימים האלו שהכל נגד החרדים".
אייל רביד, מנכ"ל רשת ויקטורי מוסר: "אין אישור מכירה לילדים אלא רק למבוגרים ולא משנה מאיזה זרם הם. דתיים ושאינם כאחד. עלינו להקפיד כי כל משפחה הזקוקה ללחם תקבל ולא יהיה מצב של אגירה. מדובר במתן דוגמא לא מוצלחת של עובד החברה והנושא הובהר, טופל ותווך לכל עובדי החברה".
אפליית החרדים בישראל נמשכת "לא למכור להם לחם, הם באים בגדודים" 3
אחת הבשורות הגדולות שהביאה עמה הממשלה החדשה, היא ללא ספק מינויו של ח"כ אורי מקלב לתפקיד סגן שרת התחבורה. וזו הבשורה הראשונה, שטומנת בחובה בשורה נוספת, יתכן שלא פחות משמעותית: הקמת רשות לפיתוח המגזר החרדי שבראשה הוא יעמוד. מדובר בח"כ שמעולם לא הפסיד את ציון הח"כ החרוץ ביותר בכל המבחנים והפרמטרים, שלצד שלל הכישורים והקשרים שהתברך בהם מובטחת לו בס"ד הצלחה רבה בתפקידו.
את מקלב מצאתי בלשכתו, כשהוא לא עסוק בלמשש את הכיסא החדש או לבדוק את מכונת הקפה ההדורה, אלא כשכולו בקלחת העשייה משל הוא נמצא במשרד התחבורה מיום היוסדו. אם תרצו, זה אחד המאפיינים הייחודיים למקלב בשונה מכל שרי הפטריות שצצו אחרי גשם המשרות שהרעיפה הממשלה החדשה. טרם למדו הללו להגות נכון את שם המשרד ואנשיו, ומקלב שמכיר את תחום התחבורה משנות עשיה רבות כבר יושב עמי לריאיון עמוס ידע מקצועי כשהוא כבר מונה בפירוט חלק מהנושאים שכבר החל לעסוק בהם.
"אני תמיד אומר, אסור להעז ולהתיימר לדבר על תחבורה ציבורית מי שלא נוסע בתחבורה הציבורית". שליח ציבור חייב להכיר את המצוקות הציבוריות על בשרו. מי שלא מרגיש את זה לא יכול להבין מה המשמעות של לחכות ארבעים דקות לאוטובוס עם כמה קטנטנים בלילה, בקור או בחום עזים, כשהילדים עייפים ובוכים וצריכים לקום מחר בבוקר ללימודים. זה קושי בלתי נסבל, שקשה להסביר אותו. המתח והלחץ להספיק את האוטובוס ולהגיע בזמן והחשש מלאחר, הם קשים מנשוא. זה מה שאני שם לנגד עיניי בעשיה בכל התחום הזה".
מקלב מסביר שזה בעצם מהות התפקיד של נבחרי הציבור. "יש הרי דרג מקצועי במשרדים, שלמד ויודע ולאף אחד אין את הידע המקצועי שיש להם, אז לכאורה לשם מה צריכים אותנו? אבל המציאות מוכיחה אחרת. אני רואה את זה במשך שנים של עשיה פרלמנטרית, מגיעים פקידים מלומדים עם תאוריות מקצועיות להפליא וחבר כנסת חסר כל תואר והכשרה אקדמאית פורך להם את הכול בין רגע.
מכיוון שהידע המקצועי הוא חשוב בלי ספק, אבל בסוף הציבור ושלוחיו הם אלו שיודעים את הצרכים של עצמם. "חכמת העם" בהיבט הזה צודקת, רק אדם יודע את הצרכים שלו באמת. הפקידים מצידם רואים בפוליטיקאים אנשים מיותרים שלא יודעים כלום ורק מפריעים להם לעבוד, וככלל הדמוקרטיה מעיקה עליהם מאד. אבל הם לא צודקים, ידע מקצועי לא יכול להוות תחליף להכרת השטח במבט מלמטה".
נושא "שלטון הפקידים" עוד ישוב בהמשך שיחתנו, משום שלדעתו של מקלב מדובר באחת הבעיות הקשות בדרך למנהל תקין ולפתרון הבעיות.
בהיבט הזה של הכרת השטח אתה מגיע לתפקיד מוכן, אני שואל ומנסהה להחמיא כאחד. אך מה שבעיניי מחמאה, בעיניו של מקלב משמש דווקא כאתגר. "אני יודע את הציפיות הגדולות מחד, וגם מכיר את החסרים העצומים מאידך. תולים בי תקוות גדולות, ואני חש מחוייב מאד. משרד התחבורה הוא השני בחשיבותו מבחינתי עבור החרדים לאחר החינוך, ובתחום הגשמי אף הראשון.
ההשלכות של התחבורה היא על כל תחומי החיים, בפרט במגזר החרדי. התחבורה מחברת בין המקומות, ומאפשרת לנו להגיע למקומות לימוד וחינוך, להתגורר באזורים מרוחקים יותר, לנסוע למקומות עבודה ולהתפרנס, ובכלל כל הקהילתיות החרדית, כל ההווי החמים והקרוב מתבצע באמצעות התחבורה. ראינו את זה לצערנו בהתפרצות הקורונה. אם אנשי המקצוע הלא חרדיים היו יודעים כיצד חוגגים את פורים באופן שונה מהציבור החילוני אולי היו מוציאים הנחיות מחמירות יותר והייתה נמנעת ההתפרצות החמורה שראינו. למעשה, החינוך, הישיבות, הדיור, כל הצרכים החרדיים תלויים בתחבורה".
בהקשר החרדי – דתי יש גם את נושא השבת, אני מציין. "נכון מאד. התחבורה הציבורית בשבת היא לא רק חילול שבת, אלא ביטול של כל השבת במרחב הציבורי. נפגשתי עם בעל חברת מוניות בראשון לציון, אדם חילוני שסגר את החברה בשבת. הוא הסביר את הקושי הגדול שהיה לו, בשל כך שעיקר נפח הפעילות וההכנסות של החברה היה בשבת, בסדר גדול של 60-70% מהסך הכולל. והסיבה לכך הוא אמר, היא הנסיעות לסינמה סיטי ולמקומות הבילוי. התחבורה בשבת היא בעצם השאלה אם תהיה שמירת שבת במרחב הציבורי".
בתפקידו במשרד התחבורה // צילום: יונתן סינדל – Flash 90 0
את תחושותיו עם תחילת התפקיד מסכם מקלב: "ראינו עכשיו בתקופת הקורונה מה המשמעות של תחבורה. משפחה שהייתה עם רכב יכלה להתנייד ולהגיע למקומות שאליהם נצרכו בני הבית, לעומתה משפחה שאין ברשותה רכב ממש הייתה כלואה בבית. תחבורה היא חלק מרכזי ביותר בחיים, ולכן אני מרגיש כל כך את האחריות הגדולה כשאני מגיע לעסוק בנושא הזה שבו צרכים גדולים מאד שיש למלא.
בכלל, למגזר החרדי יש צרכים ייחודיים משלו, שלא רק שצריך לספק לו אותם, אלא בכלל צריך להבין אותם, וגם לדעת איך למצוא פתרונות עבורם. אני אתן לך דוגמא, שאל אותי פעם מפעיל של תחבורה ציבורית, איך יתכן שאני מוציא ממודיעין עילית שישה אוטובוסים לים ואני מחזיר עשרה אוטובוסים עמוסים עד אפס מקום? נולדו עוד אנשים בים? הוא שואל אותי. או אחר שואל אותי, איך אני מוציא ביום שישי שישה אוטובוסים למירון ומחזיר במוצ"ש 12 אוטובוסים? אני מסביר להם שיש כאלו שמגיעים מוקדם יותר מיום שישי כי נסעו קודם לקברי צדיקים או לצימר, או סיבות אחרת. זו דוגמא לדבר שאנשי המקצוע צריכים להבין את הצרכים והרגלי הצריכה הייחודיים של המגזר. או תיקח כדוגמא את הכותל. שאלתי את אחד ממנהלי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, מה הקו הכי פעיל בארץ? הוא ענה לי מיד: קו 1 בת"א, עם 150 נסיעות ביום. אמרתי לו אתה טועה, בקו לכותל ישנם 200 נסיעות ביום רגיל, ביום עומס זה מגיע גם ל-500. וזו דוגמא לצורך ייחודי, בגלל שאת הדרך לכותל אי אפשר להרחיב, יש לקו גם צרכים ביטחוניים, והחלק הקשה ביותר: זה הביקוש הלא צפוי. אף אחד לא יכול לדעת מתי כל משפחה תבחר לנוסע לתפילה בכותל, וכמה זמן הם ישהו בכותל. אלו צרכים ייחודיים שיש למגזר החרדי, ומאד קשה לתת להם מענה הולם. זה התפקיד שאליו אני נכנס, ואני מבין את גודל האחריות והמורכבות".
ישנם פתרונות שכבר התחלתם לפעול עבורם בנוגע לצרכי המגזר החרדי?
"הפגישה הראשונה שלי עם קובי בליטשטיין (סמנכ"ל המשרד), הייתה על נושא המסוף בכניסה לבני ברק, נושא שנכנסתי אליו לבקשת ראש העיר שם ופעילים נוספים בתחום. כבר שנים זה בתכנון, ועכשיו אני מנסה לדחוף שזה יצא לפועל. גם בירושלים אמור להתחיל לפעול מסוף כזה שמיועד לתחבורה החרדית הבינעירונית בעיר, והוא יתחיל לפעול בעוד תקופה לא ארוכה כאשר יחלו העבודות להפוך את ציר בר אילן לציר רכבת קלה, כשהמטרה היא לפתור את הפקקים האינסופיים שיש כיום בתוך העיר. רק שבעוד שהמסוף בירושלים כבר מוכן לפעילות, בבני ברק, ששם הדבר לא פחות חשוב בגלל גודש האוטובוסים הבינעירוניים בעיר שגם כך נבנתה בצפיפות רבה, דווקא שם ישנם קשיים רבים".
קשיים נדל"ניים?
דווקא לא. אלו כבר נפתרו מזמן. ישנם גופים אחרים, כמו נתיבי ישראל למשל, שמתנגדים לפרויקט. יש מתנגדים בטענה שזה יגרום לעומס על הצירים במקום, דבר שהוא לא נכון במציאות אגב, ונתיבי ישראל מתנגדת בגלל איזו תכנית גרנדיוזית של רכבת קלה שאמורה לעבור שם לפי תוכנית עתיקה בת 20 שנה, ולמרות שכבר ישנן תוכניות חילופיות שפותרות את הקונפליקט. בין הגופים הללו ישנן גורמים עתירי קשרים וכוח פוליטי, ומדובר במאבק של ממש שאנחנו יוצאים לקראתו".
ישנם צרכים רבים כל כך של ריכוזים חרדיים רבים, איך נותנים מענה לכולם?
"הדרישות והצרכים הם באמת גדולים, ואין אפשרות למלא את כל הבקשות כולם. בסוף זה ענין של תיעדוף, הצרכים של כולם הם אמיתיים, אבל חייבים לדעת מה סדר הקדימויות. למשל, פנו אלי עכשיו ואמרו שיש צורך בקו למלמדים ממודיעין עילית שמגיעים ללמד בת"תים בדרום הארץ. זה באמת צורך, וכואב באמת שאין אפשרות למלא את כל הבקשות. אבל גם צריך לדעת את מידת הצורך בכל דרישה. את השיעור הראשון שלי בהיבט הזה קיבלתי כשהייתי צעיר וכיהנתי כחבר מועצה בעיריית ירושלים. נוצר אז צורך בקו ישיר במוצ"ש מרמות לגבעת שאול, ופניתי לאחראי על התחום בדרישה שיטפל בזה. כתשובה, הוא ביקש ממני לספור כמה משפחות אני יודע שזקוקות לקו הזה. התחלתי לספור וגיליתי שמדובר רק בעשר משפחות, גג 12 משפחות. לפעמים הצורך נראה אדיר, אבל הוא לא תמיד כזה".
מנקודת מבט זו חשוב למקלב להסביר נקודה דומה. "שכונת אחיסמך בלוד או בשמה היום "גני איילון" התאכלסה בכמה מאות משפחות, וקם קול זעקה על כך שאין עבורם תחבורה ציבורית. אין ספק שהצורך שלהם הוא אדיר, ובאמת עשינו בשבילם הרבה". מקלב מראה לנו דפים שמונחים על שולחנו, ובהם לוחות זמנים של קו 408 מירושלים ללוד שהתחיל בימים האחרונים להאריך את המסלול מעבר לתחנה המרכזית בלוד בה סיים עד כה וממשיך עד לשכונת גני איילון. "אתה עד להגעתם של אחד מפירות הביכורים של הפעילות שלנו כאן. זה אחד הדברים שהצלחנו כבר לעשות כאן בינתיים ב"ה", הוא אומר לנו. אבל זה קו של 4 נסיעות ביום לכל כיוון? אני שואל. "זו הנקודה שאני בא לומר. אתה לא רואה את הפתרון השלם, אתה רואה את תחילת הפתרון עכשיו. אני זוכר כשהתחיל קו 400 מבני ברק לירושלים, הייתי אז בסביבות גיל בר מצווה, היה אז אוטובוס כל רבע שעה? לא! אין היתכנות כרגע וגם לא הצדקה של אוטובוס כל רבע שעה מאחיסמך לירושלים. אבל זה עד להתאכלסות מלאה במקום. יש שם כבר תחבורה פנימית יפה, וב"ה התחבורה הציבורית שם מתחילה לקרום עור וגידים".
צריך להבין גם עוד דבר. ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית אמר לי, שהוא גר ביישוב עם אלף משפחות, ויש שם הרבה פחות נסיעות לעומת אחיסמך שבה כמה מאות משפחות. אז נכון שלחרדים יש הרבה פחות רכבים פרטיים, וגם צרכי הנסיעה אצלם גבוהים בהרבה, כי חילוני לא צריך לשלוח את הבן שלו לישיבה רחוקה והוא לא צריך לקנות ביגוד דווקא בבני ברק או בירושלים, כשאלו רק דוגמאות כמובן – אבל כמה שתסביר את זה ללא חרדי זה עדיין לא יהיה סיבה מוצדקת לתת למקום חרדי תחבורה פי שניים או שלוש ממקום שאינו חרדי".
ממשיך המראיין ושואל; נעבור ברשותך לנושא התחבורה בכללו, בפרט התחבורה הציבורית. איך אתה רואה את מצב התחבורה בישראל היום, הרי פורסמו דו"חות חריפים מאד על מצב התחבורה בישראל לעומת המדינות המפותחות, היכן הכשלים?
מדינת ישראל באמת מצויה בפיגור ניכר אחרי המדינות המערביות בהיבט הזה, הן מבחינת רמת התפעול והשירות בתחבורה הציבורית והן מבחינת העומס בכבישים שהוא נושא שלא קשור רק לתחבורה הציבורית. הבעיות העיקריות מתמקדות בשני צירים, כשבכל אחד מהם יש כמה היבטים: הציר התכנוני-תשתיתי, והציר התקציבי.
"ישנו את הציר התכנוני-תשתיתי, אם נקרא לו כך, שאלו החסרים בתשתיות הנובעות ממערכת רגולטורית לקויה. אסביר. לא שאין תכנון טוב, כי יש כאן המון ידע וכישרונות והתוכניות הם פנטסטיות, אבל הרבה מהם לא יוצא לפועל כמו שצריך. זהו אותו נושא שדברנו עליו קודם, שלטון הפקידים. יושבים פקידים בדרג המקצועי שלא חייבים כלום לאף אחד, לפעמים הם מבצעים את מלאכתם בשלומיאליות הכי גדולה שיש, מה שבמדינה מתוקנת היה ראוי למשפט פומבי בכיכר העיר. אבל אין שום מנגנון שיכול לבקר או לשפוט אותם כראוי. יכול מישהו להתהדר בכך שהוא תכנן את הרכבת הקלה בירושלים למשל, למרות שהוא זה שאחראי לכל העיכובים והבלאגן שקרה שם עד שזה נפתח אירע בגלל תפקוד לקוי שלו. הבעיה היא גם שאת התוצאות לא תמיד רואים מיד, התוכניות יכולות להיראות נהדר אבל אחרי כמה שנים זה פשוט לא עובד. "חמור מכך. הם לא שלוחי ציבור, והם לא רואים את טובת הציבור אל מול עיניהם, בלי להכליל כמובן. לפעמים האינטרס שלהם הוא הפוך אפילו מהאינטרס הציבורי. יועץ משפטי של עירייה למשל, יכול לגרור אותה למשפטים של שנים כשהוא יודע מראש שהעירייה תפסיד, רק בגלל שלרקורד שלו יהיה טוב אם הוא ינהל את התיק הזה כל השנים שהוא התגלגל בבתי המשפט.
"יש לכך השלכה נוספת. העובדה שטובת הציבור לא בראש מעיינם גורמת להם גם לא לנסות להוציא את הראש מחוץ לקופסא ולחשוב על פתרונות יצירתיים. לפעמים ראש של ישיבע-בחור מצליח איפה שכל המלומדים הללו לא מצליחים. סיפרו לי על קרקע שיזמים חרדים תכננו לבנות בה פרויקט גדול למגורים, והתוכנית נעצרה בגלל המהנדס שטען שאחת לעשרות שנים יכול לעלות על גדותיו הנחל העובר שם. לטענתו יש צורך להגביה את כל הקרקע במקום, דבר שלא היה מעשי, כי גם אם היו מביאים חול מכל הארץ זה לא היה מספיק. המהנדס מבחינתו עשה את העבודה, לקח את הכובע והלך. אחד היזמים שהיה אברך כולל חסר כל ידע מקצועי, הציע שפשוט יעמיקו את הנחל והכל יסתדר, וכן הוה. לפעמים עם קצת חשיבה אפשר לפתור את הבעיות אבל צריך שזה יהיה אכפת".
שאתה מדבר על פקידים, אלו למעשה פקידי האוצר שמחליטים בהרבה מקרים, מאיפה יש להם את הידע המקצועי לשם כך?
ו טענה נכונה. יש להם רפרנטים שאחראים על כל תחום מקצועי, אבל הם באמת לא אנשי מקצוע, אלא אנשים מוכשרים יחסית, כמו בחור ישיבה בינוני או קצת פחות, והם לומדים הרבה חומר, אבל באמת הם לא אנשי מקצוע ואנחנו צריך להיכנע לגחמותיהם הרבה פעמים. יותר מזה, הם מקבעים לנו את החשיבה לראש שלהם, הם מחליטים מה שהם רוצים ואנחנו חייבים לחשוב על פי זה.
תושבי בית שמש חיכו בכיליון עיניים לסיום ההליכים המשפטיים שתקעו את המכרז שיצא עבורם לפני שנתיים, למרות שה"בשורה הגדולה" הותאמה לנתוני 2015 כשמאז העיר הכפילה את עצמה. הם אף קיוו שאולי כשהמכרז יפתח מחדש הוא יגדל. בסוף, לא רק שהוא לא גדל אלא הוא קוצץ באופן דרסטי, וגם בוטלה ההצמדה שלו למנגנון גידול למרות שיש שם גידול עצום. גםכאן ידם שלאנשי האוצר במעל?
בהחלט. הם ביצעו מחטף, ונעשה כאן עוול גדול. אני עסוק בימים אלו לראות מה אפשר לעשות בנידון. הבעיה היא שהמכרז כבר פורסם, אז חלק מהעניין בלתי הפיך אבל אנחנו מנסים לראות מה אפשר לעשות בכל אופן כולל לנסות לשנות את פרטי המכרז. נפנה ליעוץ משפטי ונבדוק את כל האפשרויות, זה נושא שחייב להיות מטופל. בימים האחרונים רבים מבין הדרג הבכיר במשרד נכנס לבידוד כך שיש פחות מי שיפעל בנושא אבל אני בהחלט עושה מאמץ לתקן את העוול החמור.
מקלב שב לנושא הכשלים בתחום תכנון התשתיות, ומוסיף: "מלבד הבעיה בשלטון הפקידים, כל המערכת בנויה לא נכון. ישנם סכסוכי ענק בין חברות ממשלתיות, בינן לבין עצמן ובינן לבין הזכיינים, מה שמעכב פרויקטים שנים רבות. אי אפשר לשנות את המדינה, אבל אלו הבעיות שאנחנו מתמודדים עמן".
"גם בהיבט התכנוני", הוא ממשיך, "אנחנו מתמודדים עם הרבה מצבים שלא ניתנים לחיזוי מראש. סוגרים מכרז לכמה שנים הלאה כשאחר כך כמעט ולא יהיה ניתן לעשות שינויים, אבל במציאות לא הכול צפוי. ישנן הרבה אופציות איך ובאיזו צורה לתכנן את המכרז, כשבסוף מתברר לפעמים שמה שמתאים לא' לא מתאים לב', ומה שנכון בדרום לא נכון בצפון. גם אם מכרז בנוי לתלפיות יכולה לצוץ בסוף בעיה כמו שכר הנהגים שתגרום לחברה לא להרוויח. המכרזים נבנו בצורה חכמה, באופן שהמדינה נותנת סובסידיה מסוימת והזוכה במכרז הוא מי שמתחייב להחזיר יותר כסף או לקבל סובסידיה קטנה יותר. זה דבר חכם ונכון אבל לא תמיד עובד. אם תצוץ בעיה כמו זו שהזכרתי ששכר הנהגים עולה, החברה תיקלע למצוקה והיא תנסה לעשות הכול כדי להיות רווחית. ומה שהיא תעשה זה בעצם לפגוע בנוסע. הם יכולים לתת לנהגים פחות זמן לנוח, להוציא נסיעות קצת פחות או קצת באיחור וכדומה. יש עליהם אמנם פיקוח הדוק כולל פיקוח אלקטרוני חכם, אבל עדיין הם ינסו לדחוף את מה שרק יוכלו.
הנושא של שכר הנהגים הוא בעייתי מאד, יש חסר עצום בנהגים. סיפר לי מנהל של אחת המפעילות שהיה לו נהג בחברה שהיה גונב לנוסעים, כשבהמשך הוא גם התחיל לגנוב גם לנהגים בחדר הנהגים. זה כבר הפריע למנהל והוא פיטר אותו, כשמיד אחר כך הוא התקשר למפעיל אחר שעובד באותו אזור והזהיר אותו לא לקבל את אותו נהג שסביר להניח שיפנה אליו לבקש עבודה. בפועל, לא עברו 24 שעות והוא רואה את אותו נהג נוהג באוטובוס של אותה חברה. הוא שאל את המנהל איך הוא מעסיק גנב, והוא ענה שעדיף לו להעסיק גנב מאשר לספוג את הסנקציות של אי עמידה בלוחות הזמנים כתוצאה ממחסור בנהגים".
ומה בנוגע לציר התקציבי, כיצד אתם פועלים בעניין?
זה באמת הנושא החשוב ביותר. אין ספק שכל מה שדיברנו עד כה, כיצד משתמשים בכסף, זה חשוב ביותר, אבל כל זה רק כמשל ליד הנמשל. הנמשל הוא התקציב. בסוף, אם יש כסף יש הכול, ואם אין כסף אין כלום. יש חשש מאד גדול במשרד לקראת התקציב שאמור לעבור. כתוצאה ממשבר הקורונה המדינה במשבר כלכלי גדול, ויהיו קיצוצים נרחבים. אנחנו חוששים מאד מכך, כי בלי תקציב שום דבר לא יכול לקרות.
אלו צרכים ייחודיים של המגזר החרדי אתם רואים בתחום ומתכוונים לפעול למענם?
יברנו על כך מקודם ואני ארחיב כעת. המגזר החרדי חי באופן שונה והצרכים שלו הם שונים כך שמי שאינו חרדי לא תמיד מסוגל להבין את זה וגם לא תמיד רוצה להבין את זה. למשל, לתחבורה החרדית יש לוח שנה ייחודי משלה, שגם מערכות הניטור החדשניות של המשרד לא מסוגלות לעבד אותו. ערב ר"ח אלול כדוגמא, הוא זמן שרק חרדים יודעים שיש צורך בתגבור בגלל הישיבות שנפתחות ואנשים שנוסעים למקומות הקדושים ולקברי צדיקים.
ויש כמובן את ההיבט הטכנולוגי שהחרדים מתנזרים ממנו. בתקופה הקרובה אמור לצאת לדרך פרויקט ה"רב קו החכם" שמופעל באמצעות אפליקציה בסמארטפונים, דבר שיוזיל וישפר את נוחות השימוש בתחבורה הציבורית. נעשים מאמצים גדולים כדי למצוא פתרונות גם למגזר החרדי והציבור המבוגר שלא משתמשים בטכנולוגיה הדיגיטלית. דיברתי עם אחד מבכירי המשרד על הנושא, ולטענתו צריך להתחשב רק בציבור המבוגר ובילדים שלא יכולים להשתמש בטכנולוגיות, אבל החרדים לטענתו לא זכאים לכך משום ש"זו בעיה שלהם שהם אינם משתמשים בטכנולוגיה". הם לא תמיד מבינים אותנו, וכפי שאתה רואה במקרה הזה גם לא תמיד רוצים להבין. בדיוק לשם כך אנחנו מקימים את ה"רשות לפיתוח המגזר החרדי" שאני אעמוד בראשה". מהי מטרתה של הרשות? היא מקבילה לרשות המקבילה למגזר הערבי, ותזכה גם לתקציבים שמנים כמוה, כמו למשל 500 מיליון ש"ח לתוספות שירות שהוקצו עבורה למשך 5 שנים?
"ראשית", מיידע אותנו מקלב בפרט חשוב שנדמה שטרם פורסם, "שלא כפי שהופיע בהסכם הקואליציוני שהרשות תהיה תחת משרד התחבורה, ככל הנראה הרשות תוקם תחת משרד ראש הממשלה, כמו המקבילה הערבית. אבל ישנו הבדל מהותי מאד בין הרשויות הללו. הרשות לפיתוח המגזר הערבי זוכה לתקציבים גדולים מכפי שאנחנו נקבל, בגלל שעיקר המטרה שלה הוא לענות על חסרים כמו תשתיות ופיתוח שחסרים שם. אצלנו לא זה מה שחסר. מה שחסר הוא ההנגשה של הממשלה למגזר, ובעיקר ההסברה של צרכי המגזר לממשלה. הרשות לא תהיה קשורה רק לתחום התחבורה, אלא לכל מה שקשור בפער שבין ההתנהלות הממשלתית הרגילה לבין הצרכים הייחודיים של המגזר. כדוגמא , ישנם עובדות רבות במשרדי ממשלה שמעוניינות לעבוד באינטרנט חסום. גם אם הם ייענו לבקשה, מה שנקרא חסום אצלם נחשב לפרוץ אצלן. או הקורונה כדוגמא, אם היו פונים מההתחלה לציבור החרדי בשפתו הוא ובאמצעי התקשורת שהוא צורך הכול יכול היה להתפתח אחרת. וכמובן גם בנושאי התחבורה, כפי שאמרתי, ישנם צרכים רבים ייחודיים שחשוב שהם יבינו ויתנו לנו אותם. אגב, לא רק לגבי התחבורה הציבורית, אלא בתחומים נוספים, כמו הקורסים לנהיגה מונעת או ריענון נהיגה שאנחנו פועלים שיתקיימו גם קורסים נפרדים. יש צורך לעשות שינוי באינסוף תחומים בהיבט הזה. אני לא נבהל מההר הגדול של המטלות שעומד לפתחי, צריך סבלנות, אבל כל הישג קטן הוא חשוב. חשוב לי בעיקר לשנות את התודעה ואת התפיסה ביחס לצרכים החרדיים, ואני רוצה להשקיע בכך רבות".
בהסכם הקואליציוני נאמר שהיא תקום תוך 45 יום, זה עוד אפשרי?
"45 יום זה כבר לא יהיה, אבל זה בהחלט בתהליכי הקמה, תוכל לראות את המסמכים על השולחן שעוסקים בכך".
במליאת הכנסת // צילום: מרים אלסטר – Flash 90
יש סיכוי שתצליחו להחזיר את קווי המהדרין?
מצב הוא שיש צורך בחקיקה לשם כך, ועם כל הפעילות האנטי שקיימת לצערנו סביר להניח שאף אחד לא ינסה לחוקק חוק כזה. זה צריך לבוא מהציבור שפשוט ינהג כך. זה הרי דבר מוצדק שכך יהיה, רוב הפגיעות בנשים נעשות באוטובוס, זו לא הדרה של הנשים אלא טובתן.
בדרך לכאן, אני מספר לו, נסעתי גם במונית. הנהג שאל אותי מה יש לי במשרד התחבורה, והשבתי לו שאני נוסע לראיין את סגן השר. "תגיד לו שיתקן לנו את העוול של סמוטריץ'", דחק בי הנהג, "הוא קיצץ את מחיר הנסיעות הבינעירוניות בעשרות אחוזים ופגע לנו בפרנסה". מנגד לנהג המונית, טוענים נוסעים רבים, בעיקר הצעירים שבהם, שעל המדינה לאפשר תחבורה שיתופית כמו "אובר" ודומותיה, מה שיפקיע את המונופול של נהגי המוניות. מה עמדתך בנושא? אני שואל.
מקלב מפנה אותי לדברים שאמר בוועדת המדע והטכנולוגיה בעת שכיהן כיו"ר הוועדה, נצטט את דבריו אז: "אי אפשר להתעלם ואי אפשר לדחוק את הנושא של תחבורה שיתופית. אם אנחנו בעצמנו לא נעשה הסדרה זה יגיע, לא נוכל לעצור את זה ואז נצטרך להלביש הסדרה על דבר קיים וזה יהיה הרבה יותר קשה. הסעת המונים זו מטרה וזו דרך. אני מקווה שלמשרד התחבורה אין את הצל של גופים מסוימים שמאיימים על הנושא, הוא צריך לצאת מהקיפאון, אסיפת נוסעים מצד מונית על הדרך אינה תחבורה שיתופית. מדובר גם בצעד חברתי של הוזלת התחבורה, אנחנו חייבים את זה לאזרחי המדינה. נמשיך ונלווה את הנושא הזה ונדאג לקידומו".
ברקע, קיימת תמיד הטענה שבמדינות המתקדמות מקובל לרכז את ניהול התחבורה הציבורית באמצעות רשויות מטרופוליטניות המכירות יותר את צרכיהן מאשר בידי משרד התחבורה הארצי שפחות מכיר כל אזור לעומקו. היה גם ניסיון לחוקק את זה במחטף באמצעות חוק ההסדרים, דבר שנמנע ע"י המפלגות החרדיות. תמשיכו להתנגד לכך?
אכן, החרדים הם שמנעו את זה, כדי שברשויות מטרופוליטניות כמו גוש דן למשל לא יבואו ראשי עיר כמו רון חולדאי וכרמל שאמה הכהן ויתעלמו מצרכי בני ברק. רק שלא ניתן להתנגד לעצם הדרישה הלאה, כי זו דרישה נכונה, כך צריכה להתנהל תחבורה ציבורית. אנחנו נפעל לקדם את הנושא, אבל נדאג שלכל רשות מקומית תהיה אוטונומיה מסויימת כדי שהחששות הללו שהזכרתי לא יתממשו.
התפרסם לאחרונה דו"ח חציוני על פעילות חברות האוטובוסים, ובלט שם מאד שמבחינת השירות האשכולות החרדיים זכו לשירות הגרוע ביותר, מהי הסיבה לכך?
הסיבה פשוטה, החרדים הרבה פחות מתלוננים. גם בגלל שהם פחות נגישים לאמצעים המקוונים שבהם קל יותר טכנית להתלונן, וגם בגלל שיש להם אופי יותר כנוע והם ממשיכים הלאה גם כשנעשה להם עוול ולא רצים להתלונן. החברות מזהות את זה ופחות חוששות מהנוסע החרדי וממילא מזלזלות בו יותר.
כפי שהבנתי, בשונה מבעבר אז סגני שרים שימשו על תקן עציצים במשרדים השונים ותפקידם היה יותר בתחום הטייטל והמשרה, הפעם הגדרתם בהסכם הקואליציוני את התפקיד אחרת. האמנם?
בהסכם הקואליציוני באמת הייתה התייחסות לכך גם בנוגע אלינו וגם בנוגע למשרד החינוך. אלא שבעוד שלגבי משרד החינוך ההסכם היה כי בנוגע לחינוך החרדי יהיה סגן השר שותף משלב התכנון, כאן זה נעשה באופן של חלוקת סמכויות מוחלטת, כשבידיי מרוכזות הסמכויות בכל הנוגע לתחבורה החרדית. בנוסף, יש לנו יחסים מצוינים עם השרה שליבה חם לצרכים שלנו ולהיבטים הדתיים, והתקבלנו בכבוד גם על ידי אנשי המשרד שחלקם מכירים אותנו מהפעילות עד היום, כך שבהחלט יש לנו בס"ד את היכולת להשפיע ולהניע מהלכים. לא הגעתי לכאן כדי להיות עציץ, או כדי ליהנות ממנעמי השלטון. מבחינה מסוימת להגיע לכאן זו אף הקרבה מסוימת, כי בהיבטים שונים יתכן שהיה יותר נוח לי להישאר בעשיה הפרלמנטרית. אלא שנוצרה כאן הזדמנות להשפיע. כפרלמנטר אתה מגיע לאחר מעשה ומנסה לפעול, כאן אתה בליבת העשייה עצמה, בתוך התהליך, כחלק מהרשות המבצעת בשונה מהעשייה בתחום הרשות המחוקקת.
"אני לא מתעלם מכך שלכל דבר יש מחיר, ומדובר בעשיה מסוג אחר. החוק הנורבגי מקל עלי את העשייה המיניסטריאלית, ומאפשרת לי להתמקד בפעילות הזו. זו פעילות מסוג שונה לחלוטין. תהליכים ארוכי טווח, ועשיה פחות מוחצנת. הכנסת היא בית מזכוכית, מקום עמוס בעיתונאים שכל דבר שלא תעשה תהיה מסוקר. כאן אני יותר עושה את העבודה בשקט ומאחורי הקלעים. אפילו עיתונים הרבה פחות קראתי לאחרונה". אנשים אומרים "הפסדנו את מקלב, עד היום פנינו אליו והיום הוא לא בכנסת אלא רק במשרד התחבורה", זו טענה נכונה?
בתחום של פניות הציבור, אני יכול לומר באופן חד משמעי שלא יהיה הבדל. אנשיי ואני נמשיך לעמוד לרשות הציבור לכל פניה קטנה כגדולה לא פחות ממה שהיה עד היום. למעשה, גם היום אני חלק מהכנסת ומהממשלה, ולהיפך רק עם תוספת כוח. כמו למשל בוועדת השרים שאני נמצא בה, או אם זה בתחום המוניציפאלי, שכעת כסגן שר התחבורה תהיה לי הרבה יותר השפעה על כל ראש עיר שוודאי יהיה זקוק לצרכי המשרד כעת. החוק הנורבגי בא רק כדי שלא אצטרך לעסוק במקטע מסוים – בחקיקה, ואהיה ממוקד בעשיה בתחומי המשרד והסיוע לציבור, כשכמובן במקומי נכנס אחר שיעשה זאת הוא. זה ההבדל בינינו לבין הרבה מפלגות אחרות, אצלנו התפקידים הממשלתיים לא רק שלא יקטינו את העזרה לציבור אלא אף יעצימו את זה".
כעת נוצר מצב שישנם יותר חברי כנסת של דגל התורה מאשר של אגודת ישראל, דבר שלא היה לו תקדים היסטורי, זה אכן מהפך ביחסי הכוחות?
"ביחסי דגל התורה ואגודת ישראל תמיד יש עליות ומורדות, אבל מאז שהוסכם על שוויון ביחסי הכוחות הדבר נשמר באופן כמעט מוחלט. הייתה באמת תחושת קיפוח מוצדקת קודם שהדבר נעשה, אבל כיום יחסי הכוחות שוויוניים ואין לנו אף כוונה לשנות זאת. גם מה שנוצר, זה עניין טכני חסר משמעות שלנו יש יותר אצבעות בכנסת, אבל בסופו של דבר גם לנו וגם להם יש חמישה חברים בסיעה שכולם משתתפים בכל ישיבות הסיעה, וכל החלטה מתקבלת במשותף. וגם אם כרגע יש איזה יתרון טכני לצד אחד, הרי שבקדנציה הבאה זה יהיה בדיוק הפוך וחוזר חלילה, כך שהיחס הוא באמת שוויוני. למעשה, אנחנו המפלגה המאוחדת ביותר בכנסת, ואנחנו פועלים בשיתוף פעולה מלא ואיכותי ביותר.
בהצהרה לתקשורת יחד עם חבריו לסיעה // צילום: הדס פורוש – Flash 90
לסיום, מתאר לנו מקלב את הרוח שנושבת במפרשי העשייה שלו: "אני מתפלל הרבה שלנגד עיניי תמיד יעמוד רק טובת הציבור, ושלא אסחף חלילה אחר מנעמי השלטון וטובתי האישית. אסור לי לעזוב לרגע את "סוכת המציל", ואני חייב לעמוד על משמרתי למען משלחי. לפעמים גם כאשר ישנן טענות מוצדקות בכל מיני נושאים שנשמעים כנגדנו, על אף זאת אני חייב להגן על צרכי משלחיי כי לכך נבחרתי, לא חלילה להנאתי ולטובתי".
הבוקר הגיע מפקד פיקוד העורף האלוף אורי גורדין, לסייר בחמ"ל הקורונה החירום של עיריית בני ברק.
הביקור הינו בהזמנת העירייה, לסיקרת המוכנות העירונית וצעדי החירום שמובילה העיר לבלימת קצב התחלואה.
האלוף שמע סקירה נרחבת מראש העיר הרב אברהם רובינשטיין, האלוף במיל' רוני נומה ואריק אדלר מנהל החמ"ל. בסקירה הוצגה לעומק תפיסת החירום ופילוח הנתונים, ומהם לשורת הצעדים שנוקטת הרשות.
ראש העיר אברהם רובינשטיין אמר בביקור כי "בני ברק צועדת עשרה צעדים קדימה בהסברה ואכיפה עיקשת לבלימת התחלואה. ההיענות של התושבים מדהימה ויחד בס"ד אנו עושים הכל לשינוי המצב ואנו בדרך הנכונה"
מפקד פקע"ר האלוף גורדין שיבח את המוכנות העירונית ושרשרת הפעלות. "פיקוד העורף לימינכם ונעשה יחדיו צעדים משותפים של הסברה ומודעות ציבורית. אני קורא לתושבי העיר, האחריות לבלימת התחלואה הינה בידיים של כל אחד מאיתנו ויש להמשיך ולקיים את הנחיות״
מפקד פיקוד העורף בסיור בחמ"ל העירוני // צילום: דוברות עיריית ב"במפקד פיקוד העורף בסיור בחמ"ל העירוני // צילום: דוברות עיריית ב"במפקד פיקוד העורף בסיור בחמ"ל העירוני // צילום: דוברות עיריית ב"ב
שוטרי התנועה עצרו השבוע שורה של נהגים שביצעו עקיפות מסוכנות וסיכנו את משתמשי הדרך.
במהלך פעילות אכיפה של שוטרי התנועה בכביש 437, הבחינו השוטרים ברכב פלסטיני, היוצא מכיוון ענתא ונהגו לא מציית לתמרור עצור, לא נותן זכות קדימה לרכב המגיע מימין ומבצע עקיפה של משאית בקו הפרדה רצוף. הנהג נעצר סמוך למחסום חיזמה ורישיונו נשלל ל-30 יום.
בפעילות אכיפה בכביש 60, סמוך לעלי, נצפה נהג משאית פלסטינית מבצע עקיפה בקו קטעים לא נותן זכות קדימה לרכב המגיע מולו, מסכן אותו וגורם לו לסטות לשול הדרך. הנהג נעצר סמוך לצומת תפוח ורישיונו נשלל ל-30 יום.
בהמשך באותו קטע כביש, נצפה נהג מונית פלסטינית מבצע עקיפה בקו הפרדה רצוף, לנהג נרשם דו"ח בהתאם.
מפלגת האיחוד הלאומי בראשות ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ יוצאת הבוקר (חמישי) בקמפיין חדש נגד קידום תוכנית המאה של נתניהו-טראמפ.
במסגרת הקמפיין, שעולה בסוף השבוע בשלל כלי תקשורת, תפורסם סדרת מודעות בהן יחשפו קווי הדימיון בין התקופה שקדמה לתוכנית ההתנתקות אותה הוביל אריאל שרון לבין ימים אלו בהן נתניהו מוביל את יישום תוכנית המאה המכשירה את התשתית למדינה פלשתינית.
עיריית ירושלים ביצעה אתמול (רביעי) הריסה של מבנה בלתי חוקי בשטח המכונה "גן המלך" במזרח ירושלים, כך מדווח סגן ראש העיר, אריה קינג.
לדבריו, מדובר בהרס ראשון של מבנה לא חוקי באזור זה, לאחר למעלה מעשור שנים שבמהלכן לא נהרס בניין אחד מתוך עשרות המבנים הלא חוקיים בגן המלך שבמורדות עיר דוד.
מדובר במבנה גדול באופן יחסי, ששיטחו היה כ-130 מ"ר, ואשר נבנה באופן בלתי חוקי באזור זה, בו ישנה בניה בלתי חוקית רבה.
