סקר מנדטים שביצע מכון "מדגם" של הפרופ' קמיל פוקס ופורסם בחדשות 13, מעלה כי אילו הבחירות היו מתקיימות היום הליכוד היתה המפלגה הגדולה בישראל עם 38 מנדטים.
כחול לבן של בני גנץ מתרסקת ומגיעה בפעם הראשונה למספר מושבים חד ספרתי – תשעה מנדטים בלבד.
מפלגת יש עתיד עומדת על 16 מנדטים, כמו גם הרשימה המשותפת. המפלגה הגדולה הבאה היא "ימינה" בראשות נפתלי בנט עם 11 מנדטים, שהגדילה את כוחה בחמישה מנדטים ממערכת הבחירות בחודש מרץ.
אחריה ישראל ביתנו יחסית יציבה עם שמונה מנדטים, בעוד שבבחירות קיבלה שבעה. ש"ס עם שמונה מושבים בכנסת. יהדות התורה עם שבעה מנדטים ומרצ עם ניצן הורוביץ בראש קיבלה גם שבעה מנדטים.
מתחת לאחוז החסימה נמצאות מפלגת העבודה של עמיר פרץ שנמחקת לגמרי, גשר של אורלי לוי אבוקסיס. וגם דרך ארץ של יועז הנדל וצבי האוזר – לא עוברת את אחוז החסימה
הסקר נערך על ידי פרופסור קמיל פוקס וכלל 705 נשאלים, מהם 603 מהאוכלוסייה היהודית ו-102 מהמגזר הלא יהודי. התשאול במגזר היהודי נערך על ידי חברת פרויקט המדגם בהנהלת ד"ר אריאל איילון, ובמגזר הלא יהודי על ידי חברת סטט-נט בהנהלת יוסף מקלדה. טעות הדגימה היא 3.9%.
בגל הקורונה השני כמעט כל החולים הקשים או כמעט כולם סובלים ממחלות רקע, אולם מתברר כי הקורונה תוקפת בצורה קשה ביותר גם אנשים שלא סבלו ממחלות רקע והיו בריאים לחלוטין
חרדי תושב העיר בני ברק חסיד ויז'ניץ כבן 44 ללא מחלות רקע, מאושפז במצב קשה מורדם ומונשם, בבית הרפואה 'מעיני הישועה', לאחר שחלה בקורונה.
גם חתנו, בתו ונכדו נדבקו ומצבם טוב ב"ה, הציבור נקרא להתפלל לרפואתו
מסקר מיוחד שבוצע עבור חדשות 12 על ידי חברת מדגם ייעוץ ומחקר בראשות מנו גבע עולה שבימים האחרונים חלה ירידה ברמת שביעות הרצון של הציבור מתפקוד הממשלה והעומד בראש, בנימין נתניהו אל מול משבר הקורונה. מהנתונים עולה שרוב הציבור – 52% – לא רוצים עוד הגבלות ובעד להשאיר את המצב כפי שהוא.
בתשובה לשאלה האם בעקבות העלייה במספר החולים נכון לחזור ולהטיל שוב הגבלות כלליות על הציבור – או שיש להמשיך במדיניות הנוכחית של טיפול נקודתי במוקדי התפרצות בלבד, רק 40% חושבים שיש להחמיר בהנחיות.
בתשובה לשאלה איך מעריכים הנשאלים את תפקודו של ראש הממשלה נתניהו במשבר הקורונה, בהיבט הבריאותי ענו 58% שהם חושבים שנתניהו מתפקד טוב. 36% הגדירו את תפקודו כרע. בסקר הקודם, שהתקיים בתחילת חודש מאי נתניהו זכה לנתון גבוה מאוד של 74% תמיכה ורק 23% הגדירו את תפקודו כרע.
בנוגע לתפקודו של נתניהו במשבר הקורונה בהיבט הכלכלי רק 35% הגדירו את תפקודו של נתניהו כטוב ו-58% הגדירו את התפקוד כרע. בסקר הקודם מחודש מאי, 53% מהנשאלים חשבו שנתניהו פועל באופן טוב ורק 43% הגדירו את התפקוד כרע.
בימים האחרונים, לצד הקורונה, עסקו הרבה גם בבקשה של נתניהו לפטור ממיסים. אז מה הציבור חושב על הנושא? 56% מתנגדים לבֿקשתו של ראש הממשלה נתניהו להטבות המס – רק 24% תומכים בבקשה. הירידה נרשמת באופן חד גם כשמבודדים רק את תומכי הימין שם רק 34% תומכים בבקשה לעומת 45% המתנגדים לה.
הסקר נערך בטלפון ובאינטרנט על ידי חברת מדגם ייעוץ ומחקר בראשות מנו גבע עבור חברת החדשות ב-28.6.2020. הסקר בוצע בקרב 503 נשאלים, מתוך 3,462 שהתבקשו, במדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המירבית – 4.4%.
בתגובה לדברים שכתב יאיר נתניהו נגד ליברמן בעבר בטוויטר, אמר ליברמן ברשתב' : "אני לא מתעסק עם בני משפחה, אישה וילדים ובטח שלא עם ילד מגודל, בטלן, שלוקה בנפשו וסובל מפרנויות וסכיזופרניה".
ליברמן תקף גם את ראש הממשלה על התנהלותו במשבר הקורונה ובנושא החלת הריבונות. "אני לא מוטרד רק מזה שנתניהו מנסה להשפיל את גנץ, שאולי מגיע לו", אמר ליברמן על העימות היום בין נתניהו לראש הממשלה החליפי בדיון קבינט הקורונה.
"הוא משפיל גם את הרמטכ"ל ואת ראש השב"כ. אני לא זוכר אווירה כזו שבה ראש השב"כ והרמטכ"ל לא שותפים למהלך כמו המהלך של הסיפוח, שהוא מחייב מעורבות שלהם בשטח".
על משבר הקורונה אמר ליברמן כי "מה שצריך לעשות זה להעביר את האחריות והתיאום לפיקוד העורף, ופשוט להפסיק לבזבז זמן. נתניהו לא רוצה לאבד שליטה, והוא לא מנהל את משבר הקורונה – אלא מנהל מסע יחסי ציבור".
העיתון הסעודי בשפה האנגלית "ערב ניוז" פרסם היום (ראשון) ראיון מקיף עם אנליסט אמריקני בכיר המתמצא במזרח התיכון, הטוען כי קיים קונצנזוס בקרב הקהיליה המודיענית כי הפיצוץ שהתרחש ביום שישי בבסיס פארצ'ין, סמוך לבירה האיראנית טהרן, הוא מעשה חבלה. "על אף שתאונות צבאיות ושל התעשייה הצבאית אכן מתרחשות באיראן, יש הסכמה סביב הפיצוץ בפארצ'ין כי מדובר במתקפת סייבר ישראלית נגד איראן", מספר ד"ר תיאודור קראסיק, מומחה במכון לחקר המפרץ הפרסי בוושינגטון, לעיתון הסעודי.
"מלחמת הסייבר המתמשכת בין ישראל לאיראן איננה דבר חדש. כוחות לוחמת סייבר של איראן היכו בתשתיות בישראל בחודש אפריל, במיוחד במתקני מים ותשתיות ביוב. ישראל הגיבה חודש לאחר מכן ופגעה בתעשיות צבאיות ונמלים. הם תקפו את נמל שהאיד רג'עי במטרה להשבית אותו", הרחיב המומחה.
הפיצוץ המסתורי שזעזע את בירת איראן בלילה שבין חמישי לשישי שעבר, הגיע מאזור מזרחית לטהרן שלפי אנליסטים מוסתרת בו מערכת מנהרות תת-קרקעית שמשמשת לייצור טילים עם הנעת דלק מוצק לטווח רחוק
ביום חמישי, סמוך לשעה אחת בלילה, הרעיד פיצוץ עז את טהרן, ושלח כדור אש ענקי לשמיים, שנצפה היטב ותועד בצילומים ברשתות החברתיות. הגורם לפיצוץ לא היה ידוע במשך שעות ארוכות. למחרת סיפקה טהרן הסבר רשמי לאירוע, שנגרם לטענת הממשל האיראני מפיצוץ במכלי גז, עקב דליפה.
במערב מפקפקים בהסבר זה. בשידור בטלוויזיה האיראנית עמד כתב מול מה שנראה כמו בלוני גז גדולים ומפוחמים, אך מצלמת הטלוויזיה נותרה ממוקדת אך ורק ב"זום אין" על הבלונים, ולא הראתה שום דבר אחר ברחבי האתר. דובר משרד הביטחון האיראני, דואייד עבדי, אמר כי הפיצוץ נגרם מדליפת גז, וכי איש לא נהרג באירוע.
מזכירים כי האזור הוא סמוך למקום בו סבורים פקחים בינלאומיים שהרפובליקה האסלאמית ערכה לפני שני עשורים ניסויים בנשק גרעיני. לפי עבדי, האתר בו אירע הפיצוץ הוא "שטח ציבורי", מה שמעלה את השאלה: מדוע גורמים צבאיים ולא שירותי הכבאות האזרחיים נטלו אחריות על האירוע. תמונות לוויין של האתר, כ-20 קילומטרים מזרחית לטהרן, מראות שטח חרוך של מאות מטרים, שלא נראה בתמונות האזור שצולמו בשבועות לפני האירוע. "אזור אחסון הגז נמצא בסמוך למה שאנליסטים מתארים כמתקן הטילים של חג'יר באיראן", מסביר פביאן היינץ, חוקר במרכז ג'יימס מרטין ללימודים בינלאומיים במונטריי, קליפורניה. "נראה כי הפיצוץ פגע במתקן של הקבוצה התעשייתית שאהיד בייקר, שמייצרת רקטות בעלות הנעה מוצקה".
הגר"ד לנדו יוצא מביתו לראשונה למסירת שיעור כללי בהיכל ישיבת סלבודקה תוך שמירת ההנחיות, ראש הישיבה יצא עם מסכה וכפפות תוך שהוא נשען על מקל כדי שלא יצטרך להישען על מקורביו
צילום: יעקב גפן
תיעוד: ראש ישיבת סלבודקה יוצא ל'שיעור כללי' 1תיעוד: ראש ישיבת סלבודקה יוצא ל'שיעור כללי' 2תיעוד: ראש ישיבת סלבודקה יוצא ל'שיעור כללי' 3תיעוד: ראש ישיבת סלבודקה יוצא ל'שיעור כללי' 4
שר הבריאות יואל (יולי) אדלשטיין נותן ברגעים אלו הצהרה לתקשורת בה הוא מתייחס להתמודדות הרצויה מול העלייה בתחלואה מנגיף הקורונה. יולי צפוי להציג את דרישות משרדו שטרם התקבלו, הכוללים את צמצום מספר המשתתפים באירועים ל-50 איש, סגירת בתי הכנסת ותפילות במרחב הפתוח עד 19 איש, העברת מבחני האוניברסיטאות והמכללות לבחינה מרחוק באופן מקוון,וקפסולות ב'בתי הספר של החופש הגדול'. מוקדם יותר היום (א') התכנס קבינט הקורונה לאשר את המלצות משרד הבריאות והמל"ל להגבלת התקהלויות אך בשל חילוקי דעות: ישיבת קבינט הקורונה הסתיימה ללא החלטות. הדיונים יימשכו גם מחר.
מדברי השר: "אנחנו נמצאים בתחילתו של גל תחלואה שני. מן היום הראשון החלטתי לא להיות הסמן הימני, ולקבל את כל ההחלטות בהילקח בחשבון הן את צרכי הבריאות והן את צרכי המשק והכלכלי. פעלתי, יחד עם השרים הרלוונטיים, לפתיחת גני האירועים, אירועי התרבות, התחבורה הציבורית ועוד. אך הדגשתי כל הזמן, שאם לא נשמור בקפדנות על כל ההנחיות נגיע גם למצב של סגירה. לצערי, לא מספיק הקשיבו. הובלתי מהלך של הגברת אכיפה משמעותית. נקודת המוצא שלי היא שמי שלא מקשיב להנחיות – מזיק לא רק לעצמו, ולא רק לסביבתו. הוא עלול להזיק למשק כולו.
"הבוקר הצגתי לקבינט הקורונה את המתווה של משרד הבריאות להתמודדות עם נגיף הקורונה. ההמלצות כמובן לא נעימות, אך הן מחויבות המציאות, על מנת לטפל בנגיף בשלב זה ולא להגיע למצב של סגר כולל על המשק. משמעות סגר שכזה הוא נזק כלכלי אדיר מימדים לכל בית בישראל. המטרה שלנו היא מקסימום תועלת במינימום נזק.
"אחרי מחשבות רבות והתייעצות עם אנשי מקצוע בתוך ומחוץ למשרד הגענו לכלל הסכמה שזהו המתווה הנכון לעת הזאת:
הגבלה לאירועים דתיים כמו חתונות, ברי מצווה וברית מילה. אני מבקש להדגיש בנקודה הזאת: אין לי כוונה לפגוע באולמות ובגני האירועים. וכפי שהודיע גם ראש הממשלה – על משרד האוצר יהיה לשפות אותם על ההפסדים הכספיים שייגרמו להם. הדרישות האלה שלהם מוצדקות.
הגבלה בבתי כנסת.
הגבלת התקהלות.
קיום בחינות במוסדות להשכלה גבוהה מרחוק ללא צורך להגיע פיזית, באופן שימנע הדבקה המונית של סטודנטים, מרצים ובני משפחותיהם.
עבודה מהבית בשירות הציבורי והמלצה לעבודה בקפסולות למגזר הפרטי. אני מדגיש – בשלב זה אין לנו כוונה לכפות דבר על עסקים פרטיים, אלא להמליץ להם על הדרך בה יגנו על עובדיהם ועל לקוחותיהם.
"אבל, לצערי, קיימת תחרות פופוליסטית מי יותר מזלזל בצורך להיזהר מהקורונה. היו שטענו שלא צריך להיבהל מהמספרים. היו שהאשימו אותי ביצירת היסטריה. קל לייצר שיח פופוליסטי כדי לזכות בעוד נקודת זכות אצל מאן דהוא. קל, אבל מסוכן.
"בהנחה שכולנו מאמינים שמדובר בקורונה ולא בהמצאה שמישהו המציא – אין עד עכשיו אדם אחד שנתן לי מתווה טוב יותר להתמודדות. ביקשתי מהשרים בדיון לא רק לבקר, אלא להציע אלטרנטיבה. דבר אחד אני לא מוכן לקבל. אני שומע את הגישה שאומרת: מה אתם עושים פאניקה, אז ימותו כמה קשישים! כל מי שאפילו בסתר לבו חושב מחשבה כזאת – שידמיין את סבא וסבתא שלו בין אותם קשישים.
"ויש לי גם בקשה אליכם, כלי התקשורת: מחשבה רבה מושקעת בהנגשת מספרי התחלואה לציבור מתוך כוונה לייצר שקיפות מרבית. אני מודע לרצון שלכם להביא לציבור חישוב מספרים של יממה שלמה. ובכל זאת אני מרשה לעצמי לבקש מכם – היצמדו לנתוני משרד הבריאות המתעדכנים שלוש פעמים ביום. פרסום חישובים אחרים גורמים להטעיה ולבלבול הציבור, ואני מבקש מכם להימנע מכך.
"לסיום, אני פונה לציבור: בואו נהפוך חלום למציאות. חלמנו שנוכל לחבק את הסבא והסבתא, חלמנו שנוכל לצאת לחופשה בחו"ל. זה לא בלתי אפשרי. אם נדע לשמור על ההנחיות ולהיזהר – הדברים האלה שנשמעים כרגע כחלום רחוק – יכולים להפוך למציאות".
המרכז הדרום קוריאני לבקרת מחלות מצא: נגיף הקורונה אינו מדביק מחדש את המחלימים ממנו.
סקירת ספרות שנערכה במרכז, שבה נאספו ונותחו אלפי מחקרים ברחבי העולם, מראה כי המחלימים מנגיף הקורונה אינם נדבקים מחדש כאשר נחשפים שוב לווירוס. עוד התגלה כי הנדבקים מפסיקים להיות מידבקים בעצמם אחרי 10 ימים מהופעת הסימפטומים, ועל כן על משרדי הבריאות להקדים את מועד היציאה מבידוד.
בחודש מרץ עלתה הסברה כי חולי קורונה שהחלימו עלולים להידבק בשנית. זאת לאחר דיווחים של כמה מחלימים שנמצאו חיוביים זמן קצר לאחר שהדיגום בבדיקת ה-PCR הייתה שלילית. סקירת הספרות, לעומת זאת, מצאה כי גם אם הבדיקות של המחלימים חוזרות חיוביות – בגופם אין וירוסים בעלי פוטנציאל הדבקה. באחד המחקרים ניסו חוקרים לבודד נגיפי קורונה שנלקחו מ-108 איש שנמצאו חיוביים אחרי שהחלימו וקיבלו תוצאות שליליות לנגיף בעבר. החוקרים מצאו כי לא ניתן לבודד את הנגיפים מגופם, על אף שנמצאו חיוביים לאחר תשובה שלילית. במקביל, עברו הנבדקים בדיקות סרולוגיות שאישרו כי בגופם רמות נוגדנים מסוג IgG המעידות על חיסוניות מפני הדבקה חוזרת.
החוקרים המשיכו ובדקו 790 אנשים שבאו במגע עם 285 חולי קורונה שנמצאו חיוביים לאחר תשובה ראשונה שלילית. מבין אנשי הקשר הללו, 27 נמצאו חיוביים לנגיף הקורונה. אולם בדיקות אפידמיולוגיות שנערכו להם, גילו כי ההדבקה אירעה בשל חשיפה לחולים אחרים, ולא לחולה הקורונה שעימו היו בקשר קרוב.
הממצאים הללו עומדים בקו אחד עם מסקנות שהתקבלו עם פרוץ המגפה בקרב הרופאים שבעיר ווהאן, שם פרצה המגפה לראשונה. כבר אז דיווחו הרופאים כי אין כל עדות להדבקה חוזרת של חולים, וכי מקור התשובות החיוביות אצל חולים מחלימים שהיו שליליים, הוא ככל הנראה חלקיקי נגיף שנותרו בגופם, ללא כל פוטנציאל הדבקה או אלימות.
בתוך כך, פורסמה לאחרונה סקירת ספרות של האיגוד למחלות זיהומיות בסינגפור. מסקירת הספרות עולה כי חולי קורונה לוקים בתסמינים כיומיים עד 5 ימים לאחר ההדבקה הראשונית, וכי הם בעלי פוטנציאל להדביק אחרים למשך 7 עד 10 ימים לאחר תחילת הסימפטומים. החוקרים מצאו כי חלוקת נגיפי הקורונה בגוף נפסקת לאחר השבוע הראשון, וכי מהשבוע השני לאחר המחלה, לא ניתן למצוא בגוף החולה נגיפים שיכולים לגרום למחלה או להדבקה. בעקבות הממצאים הללו, ממליץ האיגוד לרשויות הבריאות בעולם לקצר את משך הבידוד של החולים.
על פי תוצאות החקירות האפידמיולוגיות המעודכנות שפורסמו הערב (ראשון) באתר משרד הבריאות, לראשונה מאז חזרת רכבת ישראל לפעילות התגלה כי באחת הרכבות נסע חולה קורונה מאומת. לפי הנתונים, הוא עלה על רכבת בבאר שבע ביום שני שעבר, 22 ביוני, בשעה 15:30, והגיע לשדרות בשעה 16:30.
ביום שני שעבר חזרה הרכבת לפעילות לאחר כמעט שלושה חודשים, ומספר הנוסעים שפקדו אותה היה נמוך משמעותית מהתחזיות. החזרה לפעילות עברה כמעט ללא תקלות חריגות, אך היו כאלו שחששו מהבירוקרטיה ומאופן רכישת הכרטיסים.
תחנות רכבת השלום בתל אביב וחוף הכרמל בחיפה היו מעט מאוד נוסעים בבוקר חזרת הרכבת. אחת הסיבות היא החלטת צה"ל לאסור בינתיים על חיילים לנסוע ברכבות, ובחוף הכרמל הם הוזהרו על ידי מאבטחים לא להיכנס לתחנה.
באותה תחנה בחיפה התלוננו נוסעים כי התבקשו להמתין בחוץ מכיוון שהגיעו מוקדם מכדי לעלות לרכבת שאליה נרשמו. הנוסעים התבקשו להמתין לאחר שהגיעה כחצי שעה לפני הנסיעה: "אחי הזמין לי את האישור וזה לקח בדיוק חמש דקות. אני לא חוששת, אי אפשר לשבת ולחכות בבית, צריך להמשיך לחיות. האמת שציפיתי לתורים יותר ארוכים, כנראה שיש אנשים שעדיין חוששים". אמרה נוסעת מירושלים
על-פי ההנחיות לפתיחתה, יכולה כל רכבת להסיע 500 נוסעים בלבד, במקום בין 800 ל-1,000 בשגרה. הנוסעים מחויבים לעטות מסכה לאורך כל הנסיעה, כולל בזמן שיחות טלפון, וחל עליהם איסור לאכול ולשתות במהלך הנסיעה. בנוסף, הנוסעים שיבקשו לעלות לרכבת נדרשים להזמין שוברי נסיעה מראש באתר הרכבת או במוקד.
בהצבעה בבית הנבחרים הצביעו כל הדמוקרטים למעט אחד בעד הפיכתה של וושינגטון די.סי למדינה, ואילו כל הרפובליקנים הצביעו נגד. לדמוקרטים יש כיום רוב בבית הנבחרים, ולכן ההצעה אושרה בו.
יו"ר בית הנבחרים, הדמוקרטית ננסי פלוסי, אמרה לפני ההצבעה: "במשך יותר מ-200 שנה נשללה מתושבי וושינגטון הבירה זכותם המלאה להשתתף השתתפות שלמה בדמוקרטיה שלנו". היא הדגישה כי הזכות הזו נשללה מהם אף שהם משלמים מסים, משרתים בצבא ארה"ב ומפעילים בתי עסק. "היום נקרב את ארצנו לרעיונות היסוד שלה, שלפיהם כולנו נולדים שווים ולכולנו מגיעה אמירה בדמוקרטיה שלנו".
וושינגטון הבירה היא מה שמכונה רשמית "מחוז קולומביה". יותר מ-705 אלף בני אדם גרים במחוז, ולשם השוואה זהו מספר גדול יותר של תושבים מזה שיש בשתי מדינות, וויומינג וורמונט, ושווה ערך לזה של שתי מדינות אחרות. המחוז הוא מעוז דמוקרטי מובהק, וכ-50% מתושבי העיר הם שחורים."לקונגרס יש שתי אפשרויות: הוא יכול להמשיך להחזיק בסמכות הלא-דמוקרטית והאוטוקרטית על וושינגטון או לממש את ההבטחה והאידיאלים שעליהם מבוססת האומה הזו ולהעביר את החוק", אמרה נציגת מחוז קולומביה בבית הנבחרים אלינור הולמס נורטון. באופן מסורתי לנציג של המחוז בבית הנבחרים אין זכות הצבעה, ולכן לנורטון לא התאפשר להצביע על הצעת החוק בסוף השבוע.
נורטון הסבירה כי לפי הצעת החוק, שהוגשה על-ידי הדמוקרטים, אחרי הפיכתו של מחוז קולומביה למדינה יישאר בו אזור קטן בשליטה פדרלית, כלומר כזה ששייך לרשויות הארציות ולא למדינה החדשה. האזור הזה יכלול את בנייני הממשל, הקונגרס, מונומנטים, הבית הלבן ואזור המול – השדרה המרכזית של וושינגטון הבירה.
View of the Washington Memorial, an American national monument built to honor the 1st President of the United States, George Washington, in Washington DC, USA. November 11, 2017. Photo by Yossi Zamir/FLASH90 *** Local Caption ***
ארצות הברית
וושינגטון די סי
לא צריך אישור: טראמפ שלח כוחות
רפובליקנים המתנגדים להצעה להפוך את וושינגטון הבירה למדינה טוענים כי היא מנוגדת לכוונתם של מגבשי החוקה האמריקנית, שביקשו ליצור מחוז פדרלי ייחודי שלא יהיה נתון להשפעתה הישירה של שום מדינה ממדינות ארה"ב. "לוושינגטון די.סי ניתן מעמד נפרד כמושב הממשלה, לא כחלק מהפדרציה של מדינות שנקבעה בחוקה", אמר הרפובליקני חבר בית הנבחרים ג'וֹדי הייס.גורמים ברשויות בוושינגטון הבירה כועסים כבר שנים על התפקיד שממלא הקונגרס בענייניה הפנימיים. החוקה האמריקנית נותנת לקונגרס את הזכות לנהל את ענייני העיר בכל מקרה ובכל הנסיבות.
מעמדה של וושינגטון הבירה ניתן לה אחרי שבשנות ה-80 של המאה ה-18 ויתרו וירג'יניה ומרילנד על שטחים שלהן כדי לאפשר את יצירתה; אלא שלא כמו אזרחים אמריקנים שהם תושבי מדינות בארה"ב, לתושבי וושינגטון הבירה מעולם לא ניתנו נציגים בעלי זכות הצבעה בקונגרס. על רקע זה החלו רבים מתושבי הבירה להשמיע את קול הזעקה "מיסוי ללא ייצוג" ולשאת אותו על לוחיות הרישוי של כלי הרכב שלהם.דוגמה להתערבות בלתי רצויה מבחינת הרשויות המקומיות של וושינגטון הבירה ניתנה ממש בשבועות האחרונים, כשהנשיא דונלד טראמפ שלח כוחות פדרליים כדי לסלק בכוח מפגינים ליד הבית הלבן אחרי רצח ג'ורג' פלויד, ועשה זאת מבלי לתאם את המהלך עם ראש העיר וושינגטון מוריאל באוזר.
מדינת וושינגטון דגלאס
לפי הצעת החוק שאושרה ביום שישי בערב, המדינה החדשה תיקרא "חֶבֶר וושינגטון, דגלאס" על שם הנשיא הראשון של ארה"ב ג'ורג' וושינגטון ועל שם פרדריק דגלאס, מדינאי שהיה ממובילי המתנגדים לעבדות.
לתנועה למען הפיכת וושינגטון הבירה למדינה יש כמה תומכים בכירים בפוליטיקה האמריקנית. אחד מהם הוא המעומד הדמוקרטי לנשיאות ג'ו ביידן. "די.סי צריכה להיות מדינה. תאשרו את זה", כתב בטוויטר. מנגד, הרפובליקני חבר בית הנבחרים מו ברוקס טען כי הניסיון להפוך את הבירה למדינה הוא מאמץ של הדמוקרטים לתפוס לעצמם עוד כוח על-ידי כך שיבטיחו למחנה שלהם עוד שני מושבים של השמאל בסנאט (לכל מדינה ממדינות ארה"ב מוקצים שני מושבים בסנאט – קטנה או גדולה, בלי קשר לגודל אוכלוסייתה).יש רפובליקנים שאף מעלים את הרעיון להחזיר את אזורי המגורים של וושינגטון הבירה לבעליו המקוריים של השטח במרילנד, צעד שיאפשר לתושבי העיר לבחור סנאטורים ולהשמיע את קולם בקונגרס מבלי להפוך את הבירה למדינה.
כך או כך, לפי שעה אישור ההפיכה של וושינגטון הבירה למדינה בסנאט נראה חסר סיכוי. טראמפ מתנגד למהלך, והרפובליקנים – המחזיקים ברוב בסנאט – הודיעו שאין להם כוונה להביא את ההצעה להצבעה שם. עם זאת, אם הדמוקרטים יצליחו לחולל מהפך בסנאט בבחירות בנובמבר ולשמור על הרוב שלהם בבית הנבחרים הם עשויים לקבל הזדמנות לקדם מחדש את המהלך, הפעם גם בסנאט.הפעם האחרונה שבה מדינות חדשות צורפו לארה"ב הייתה ב-1959, כשאלסקה התקבלה כמדינה ה-49 והוואי התקבלה כמדינה ה-50.
שמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטייןשמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה שמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטייןשמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטייןשמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטייןשמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטייןשמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטייןשמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטייןשמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטייןשמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטייןשמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטייןשמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטייןשמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטייןצילום: משה גולדשטייןשמחת הברית לבנו של ידידנו הרה"ח ר' יהשוע פרוכטר // צילום: משה גולדשטיין
בית המשפט העליון עומד לאחרונה במוקד ביקורת קשה, בכל מה שקשור לסוגיית ניגודי העניינים של כמה משופטיו, ולא מצליח לספק הסברים. הנשיאה, אסתר חיות, לא הצליחה להסביר כיצד דנה בעניינן של חברות שמפרנסות את בעלה. ענת ברון לא הצליחה להסביר איך ישבה בדין בעניינם של תורמים גדולים למוסד שעוסק בהנצחת בנה, ושבראשו עומד בעלה. מני מזוז לא הצליח להסביר איך ישב בעתירה שתקפה גוף, שבתו משמשת בו בתפקיד בכיר. כל זה עוד לפני שהזכרנו את ממצאי התחקיר של צח שפיצן בכאן 11 בהקשרים האלה.
מה עושים במקום להתמודד עם הביקורת ולערוך בדיקה רצינית וחשבון נפש? משגרים לחלל האוויר התקשורתי ספין יחצני חסר חשיבות. ספין. בדיוק כך צריך להגדיר את הבשורה שיצאה בשבוע שעבר מבית המשפט העליון, שלפיה החל משנת המשפט הבאה תפורסם רשימת המניעויות של השופטים, באתר האינטרנט של הרשות השופטת.
לטובת מי שלא בקיא, רק נזכיר ש"רשימת המניעויות" היא רשימה שממלא כל שופט, ושבה מופיעים האנשים שהוא מנוע מלעסוק בענייניהם בשבתו על כס המשפט: קרובי משפחה, חברים, חברים לשעבר לעבודה ושאר גורמים שעיסוק בהליכים המשפטיים שלהם עלול להביא אותו למצב של ניגוד עניינים.
אז למה ההחלטה הזו אינה אלא תעלול תקשורתי? ראשית, משום שגם עד עכשיו הייתה בידנו הרשימה הזו. נכון, עד עכשיו לא פרסמו אותה השופטים ביוזמתם, וכולנו המתנו לעו"ד אלעד מן שידרוש אותה עבור כולנו לפי חוק חופש המידע, אבל בסופו של דבר הרשימות פורסמו, וכולנו ידענו מה יש בהן.
אני גם לא נדרש לשאלה, המעניינת כשלעצמה, למה החליטה נשיאת בית המשפט העליון לחכות לשנת המשפט הבאה, במקום להורות כבר היום על פרסום הרשימה, שקיימת ממילא. הנקודה החשובה היא שהמהלך הזה לא ישנה 99% מהבעיות שצפו בניגודי העניינים של השופטים.
הבעיה המרכזית אצל לא מעט שופטים, עד היום, הייתה שהם לא חשבו שאותם כללים של ניגודי עניינים שחלים על אחד האדם או על אחד הפוליטיקאים, חלים גם עליהם. ואם שופט לא חושב שיש בעיה שהוא יעסוק בעניינו של אדם קרוב אליו, ממילא הוא גם לא ירשום אותו ברשימת המניעויות שלו. משכך, כשהרשימה הזו תתפרסם באתר של בית המשפט, אנחנו לא נדע על הקרבה בין השניים. במובן הזה, הפרסום הפומבי לא יפתור שום בעיה.
ואם אתם מבקשים הוכחה לדברים, הנה לכם שני סיפורים לדוגמה. שניהם קשורים בשופט עוזי פוגלמן, שב־2023 ייכנס לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. שני הסיפורים הללו ילמדו עד כמה רשימת המניעויות איננה אלא בדיחה. עד כמה חלק משופטי העליון מעולם לא התייחסו אליה ברצינות. עד כמה כל אחד מהם קובע לעצמו כללים משלו, ועד כמה כל אחד מהם מחליט לפי שיקול דעתו מתי בא לו להכניס מישהו ממקורביו לרשימה, ומתי בא לו להוציא אותו ממנה. כל שופט וההגינות שלו, כל שופט ועולם הערכים שלו, כל שופט והתירוצים שלו, כאשר הוא נדרש לענות על שאלות.
תעלומת ניתוק הזיקה
כרמל בן צור שימשה כמתמחה בלשכתו של השופט פוגלמן מספטמבר 2012 ועד ספטמבר 2013. אחרי כמה חודשים של הפסקה, היא שבה ללשכתו של פוגלמן, הפעם כעוזרת המשפטית של השופט, והועסקה על ידו בתפקיד הזה במשך שלוש שנים, עד מרץ 2017. כדי להבין במה דברים אמורים, נסביר שהתפקיד של עוזר משפטי הוא במהותו משרת אמון במלוא מובן המילה. העוזר המשפטי נבחר לתפקיד על ידי השופט עצמו. הוא יושב בלשכתו של השופט, ומסייע לו בכתיבת פסקי הדין שלו.
משום הקרבה הגדולה הזו, הכניס פוגלמן לרשימת המניעויות שלו את עו"ד בעז בן צור, אביה של העוזרת המשפטית. בכל התקופה שבה היא הועסקה בלשכתו, הוא נמנע מעיסוק בכל תיק הקשור באביה ובמשרדו. בעז בן צור הוא עורך דין ותיק ומוערך, שמחזיק במשרד מוביל בתחומים משפטיים שונים. כבר כאן חשוב להדגיש שאין בדברים שיועלו בשורות הבאות כדי למתוח ולו מילת ביקורת אחת עליו, על בתו, או על פעולה מפעולותיהם.
בחזרה לסיפור. באוקטובר 2018 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בדרישה להעביר מתפקידו כחבר הוועדה לבחירת שופטים, את ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, בעקבות החקירה הפלילית שהתנהלה נגדו. "הוועדה לבחירת שופטים היא קודש הקודשים של מערכת המשפט בישראל", כתבו עורכי הדין של התנועה אליעד שרגא, תומר נאור וזהר אלטמן־רפאל, והסבירו כי ישנה סכנה ל"פגיעה אנושה ביותר באמון הציבור ביושרתה של הוועדה".
ב־25 באוקטובר 2018 הגיע לבית המשפט הגבוה לצדק המסמך הראשון שהעיד על כך שאת נוה מייצגת כרמל בן צור, מי שכאמור התמחתה אצל פוגלמן, ואך לפני שנה וחצי סיימה ארבע שנות עבודה בלשכתו. פוגלמן, שקיבל לראשונה את התיק כשופט תורן, היה צריך להחליט מה לעשות בו.
מונה לעליון. השופט עוזי פוגלמן // צילום: יונתן סינדל פלאש 90
באופן הפשוט ביותר היה מצופה ממנו להעביר את התיק לשופט אחר. שהרי בן צור, נכון לאותו מועד, הופיעה ברשימת האנשים שהוא מנוע מלשבת בתיקים הקשורים אליהם. אלא שפוגלמן בחר בדרך אחרת, יצירתית הרבה יותר. קודם הוא פנה אל צוות יומן בית המשפט העליון, וביקש להסיר את שמה של עו"ד כרמל בן צור מרשימת המניעויות שלו. כעבור שבוע, כשהשם "בן צור" הוסר מהרשימה, הוא התיישב לכתוב את פסק דינו, שמקבל את בקשתה של העוזרת לשעבר לדחות את העתירה נגד אפי נוה.
פוגלמן ניסח את ההחלטה לדחות את העתירה בלי לקיים בה כלל דיון. כשסיים, החתים עליה את השופטים יצחק עמית וג'ורג' קרא. חשוב להדגיש שאין כאן שום טענה שהשופט פוגלמן הטה משפט, או שאלמלא היכרותו הקרובה עם עורכת הדין היה פוסק אחרת. ובכל זאת, אם עד עכשיו חשבנו שיש לכל שופט רשימה של אנשים שאסור לו לדון בעניינם ושהוא פועל לפיה, עכשיו לימד אותנו פוגלמן שהעסק יכול גם לעבוד הפוך. קודם מתקבלת עתירה שהשופט מעוניין לדון בה, ואז, כשהוא רואה שהוא מנוע מלעסוק בתיק בשל קרבתו לאחד מעורכי הדין, הוא יכול פשוט לגשת אל הרשימה, לתקן אותה בדיעבד, והנה, כבמטה קסם, נעלמו ניגודי העניינים.
מתשובתו של השופט פוגלמן לשאלות שהועברו אליו, אפשר היה להבין באופן הכי רשמי שיש, שאין בבית המשפט העליון כללים, ואיש הישר בעיניו יעשה. "הסרת שם מרשימת המניעויות נתונה לשיקול דעתו של השופט, כאשר הוא סבור שאין עוד עילה למניעות. הדבר תלוי בשיקולים שונים, כמו סמיכות זמנים, קרבת הקשר בין הצדדים וכדומה".
וכשכך עובדים הדברים, לעולם לא נוכל למתוח ביקורת על מי מהשופטים. שהרי כל עוד הדברים נתונים לשיקול דעתו הבלעדי של השופט, ולשאלה מתי הוא סבור שיש מניעות ומתי הוא סבור שאין עוד מניעות, לעולם לא ניתן יהיה להבין איפה נמצא הקו האדום ומתי הוא נחצה. אבל זה רק חלק מהעניין. פוגלמן הסביר לי עוד שהסיר את עורכי הדין בן צור מרשימת המניעויות שלו, משום שבשלב מסוים היה "ניתוק זיקה" בינו לבין מי שהייתה העוזרת המשפטית שלו. ומתי מתנתקת הזיקה הזו? אחרי חצי שנה? אחרי שנה? אחרי עשר שנים?
ובכן, פוגלמן הגדיר את התקופה הזו כך: "כשנה וחצי מסיום העסקתה". אני מודה שמה שהכי הפריע לי בתשובה הזו הייתה האות כ'. מה זאת אומרת "כשנה וחצי"? זה בערך שנה וחצי? זה שנה וחמישה חודשים? זה שנה ושישה חודשים וארבעה ימים? יכול להיות שאין באיזשהו מקום הוראות ברורות ומחייבות? ובכלל, חשבו לרגע על הסיטואציה הזו. נראה לכם סביר והגיוני שאחרי שנה וחצי פוגלמן באמת יכול לחוש מה שהוא מכנה "ניתוק זיקה" ממי שישבה בלשכתו במשך ארבע שנים וכתבה עבורו את פסקי הדין שלו? זה רציני?
כדי לבחון את הדברים, אזכיר שוב את הנוסחה שאימצנו כאן במקרים כאלה, שבהם אנחנו מבקשים להבין לפי מבחן "האדם הסביר" מתי קיים מצב של ניגוד עניינים ומתי לא. קחו את שמו של השופט – עוזי פוגלמן במקרה הזה. החליפו אותו בשם "אריה דרעי", ובדקו איך זה מתגלגל לכם על הלשון. תארו לעצמכם, רק לצורך המבחן, שהעוזר הצמוד של אריה דרעי פורש מעבודתו בלשכת השר, ואחרי שנה וחצי מגיע אל הלשכה שאותה עזב כמי שמייצג לקוח, שמבקש למכור משהו למשרד שבראשו עומד השר.
עכשיו תארו לעצמכם שהלקוח גם היה זוכה במכרז הזה. לא מפני שהשר הטה מכרז. מפני שבאמת הגיע לו. עכשיו תארו עוד איך הייתה נראית הכותרת שהייתה מספרת על זה בעיתון. עכשיו אתם מוזמנים להחליף שוב את השמות, ולחזור למציאות. הבנתם?
רשימת המניעויות? המלצה בלבד!
הלאה. לפני כמה ימים ביקשתי מדוברות הנהלת בתי המשפט את רשימת המניעויות הנוכחית של שופטי בית המשפט העליון. ברשימה של פוגלמן, שמעודכנת להשבוע, מצאתי את שמו של עו"ד עמרי אפשטיין, סגן בכיר א' במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. למה פוגלמן מנוע מלעסוק בעניינים שבהם מטפל עו"ד אפשטיין? משום שבת זוגו של אפשטיין, עו"ד עדי ליברוס, שימשה במשך למעלה מחמש שנים כעוזרת המשפטית של השופט פוגלמן, וסיימה את עבודתה אצלו בפברואר 2020, כלומר לפני כארבעה חודשים. ההחלטה של פוגלמן להיות מנוע מעיסוק בכל תיק שבו מטפל אפשטיין, הייתה בנסיבות הללו הגיונית ומתבקשת.
אלא מה? חיטוט קל במאגרי בית המשפט העלה שפוגלמן לא ממש הקפיד לעמוד בכללי המניעויות שהוא הציב לעצמו. בחודש מרץ, כחודש אחרי שרעייתו של אפשטיין סיימה את עבודתה עם פוגלמן, הוגשה לבג"ץ עתירה של האגודה לזכויות האזרח ושל כמה עותרים נוספים, בעניין שקשור לתנאי האסירים בתקופת הקורונה. הדיון התקיים ב־27 במאי. בהרכב השופטים ישב השופט עוזי פוגלמן. את המדינה ייצג בתיק עו"ד אפשטיין. תמוה, הלא כן? הרי אם אפשטיין מופיע היום ברשימת המניעויות של פוגלמן, איך השופט הרשה לעצמו לדון בתיק של אפשטיין לפני חודש?
צברתי כבר ותק בעיסוק בסוגיות הללו של ניגודי עניינים של שופטים. קיבלתי כבר תשובות מתשובות שונות לשאלות שהפניתי, אבל אני מודה שבתשובה כמו זו שקיבלתי מפוגלמן עוד לא נתקלתי.
מה התברר? ששלושה חודשים בלבד אחרי שבת זוגו של אפשטיין סיימה לעבוד אצלו, מחק פוגלמן את שמו של בן זוגה מרשימת המנועים להופיע בפניו. אחרי שמחק אותו, וכשלפחות על הנייר הרשמי לא הייתה עוד בעיה לדון בתיקים שבהם הוא מייצג, ישב פוגלמן ודן בעתירה שהוזכרה לעיל, עתירה שבה ייצג אפשטיין את המדינה. רגע, תשאלו, אם הוא מחק את שמו, אז איך זה שהוא מופיע ברשימה המעודכנת מהשבוע? שאלה טובה. מסתבר שאחרי שהסיר את אפשטיין מהרשימה, ואחרי שאפשר לעצמו לדון בעתירה שבה הוא מייצג, שב פוגלמן והחזיר אותו שוב לרשימה.
מה זה מלמד? שבענייני ניגודי העניינים של השופטים אין חוקים ואין כללים, אין פיקוח ואין בקרה. כל שופט עושה מה שבראש שלו. כל שופט מכניס לרשימה את מי שבא לו, ומוציא אותו מתי שבא לו. רק תארו לעצמכם מה היו עושים בבית המשפט העליון לחבר דירקטוריון במתנ"ס של אופקים שהיה מתנהל ככה. והסיפור הזה רק מתעצם כשאנחנו נזכרים בסיפור הראשון שהובא בתחילת הטור. סיפורה של העוזרת המשפטית הקודמת, כרמל בן צור. שם הסביר פוגלמן שהוא היה מנוע מלעסוק בתיקים שאביה מייצג – כן, גם אביה, לא רק היא – עד שעברו שנה וחצי לעזיבת בתו את לשכתו.
אצל העוזרת השנייה, לעומת זאת, הוא הרשה לעצמו כבר אחרי שלושה חודשים לטפל בענייניו של בעלה. אז כמה זמן צריך לעבור עד ל"ניתוק הזיקה"? שנה וחצי? שלושה חודשים? האם יכול להיות שלכל עוזרת יש כללי מניעויות אחרים, או שמא כל שופט יכול להחליט בכל פעם איך שבא לו?
"הרשימה היא כלי עזר"
תגובת השופט פוגלמן באמצעות דוברות הרשות השופטת:
בהתייחס לתקופת המניעות של עו"ד בן צור: "החל מתחילת התמחותה של כרמל בן צור, בתו של עו"ד בן צור, בלשכת השופט, ועד כשנה וחצי מסיום העסקתה, אז הוסר השם מהרשימה עקב ניתוק הזיקה האמורה, ולאחר שלא היה מקום להמשיך את המניעות".
"משעורכי הדין הוסרו מרשימת המניעויות בשל ניתוק זיקה, לא הייתה עוד סיבה עניינית להימנע מטיפול בבג"ץ 7383/18 שהגיע לשופט פוגלמן כשופט תורן.
"מבחינת השופט, המניעות התייחסה לכל עורכי הדין במשרד.
"הסרת שם מרשימת המניעויות נתונה לשיקול דעתו של השופט, כאשר הוא סבור שאין עוד עילה למניעות. הדבר תלוי בשיקולים שונים כמו סמיכות זמנים, קרבת הקשר בין הצדדים וכדומה.
"ניהול רשימת מניעויות אינו מחויב על פי החוק. הרשימה היא כאמור כלי עזר מנהלתי לצורך ניתוב תיקים ושיבוץ שופטים לשמיעתם, ככל שניתן לצפות את המניעות מראש. זאת לעומת עילות הפסלות שאותן בית המשפט מוסמך לבחון, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, על פי סעיף 77 לחוק בתי המשפט. לעניין מניעות מלדון בהליכים שבהם מעורבים או מייצגים עוזרים משפטיים לשעבר, סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט קובע כי שופט לא יישב בדין אם "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת". יחסי הקרבה של שופט עם צוותו הם תלויי נסיבות, ועל כן תקופת המניעות נקבעת בשים לב לנסיבות אלו.
"עו״ד ליברוס היא בת זוגו של עו״ד עמרי אפשטיין – פרקליט במחלקת הבג״צים – ובנסיבות אלו בלבד הוסף שמו לרשימת המניעויות של השופט. לאחר סיום עבודתה של עו״ד ליברוס, הוסר עו״ד אפשטיין מרשימת המניעויות ביום 1.5.20. בתאריך 27.5.20, שבו נשמע בג"ץ 2280/20, שנסב על תקנות שעת חירום בשעת הקורונה, עו״ד אפשטיין לא נכלל ברשימת המניעויות. הוא הוסף אליה בהתאם להנחיית השופט, לאחר שיקול נוסף, ביום 2.6.20".
הטור המלא פורסם ע"י העיתונאי קלמן ליבסקינד בעיתון "מעריב"
החתונות הנערכות בימים אלו מאז תחילת התפשטות הקורונה לא דומות לחתונות שנערכו קודם למגיפה, הכל השתנה מאז, ושאלות הלכתיות רבות עלו על הפרק, הנידון החדש שנחשף לראשונה ב'המחדש' מסעיר בימים אלו את בני הישיבות ומדובר בהלכה למעשה הנוגעת לכלל המתחתנים בימים אלו, ומן הסתם מצב זה ישאר תקופה ארוכה מאוד.
ל'המחדש' נודע כי אחד מראשי הישיבות פסק כי העדים חייבים להוריד את המסכה תחת החופה ובכך בעצם לעבור לזמן קצר על הכללים של משרד הבריאות, הוא נימק את פסיקתו המעשית בכך שעדים עם מסיכה אי אפשר לזהות אותם ואם כן הרי זה 'עדות שאי אתה יכול להזימה' ואין זו עדות
הפסק המסעיר עשה לו כנפיים והגיע לאוזניו של ראש ישיבת 'עטרת שלמה' הגאון רבי חיים פיינשטיין, שכתב להגאון רבי מרדכי בונים זילברברג רב שכונת שיכון ג' בבני ברק מכתב ארוך ומנומק, בין היתר כותב הגר"ח פיינשטיין כי הכלל של 'עדות שאי אתה יכול להזימה קיים רק בחושן משפט (דיני ממונות) ולא באבן העזר (הלכות קידושין וכו')
ההתכתבות ההלכתית מסעירה הן את עולם ההלכה והן את עולם הישיבות
הייתם בחתונה? ספרו לנו כיצד נהגו העדים הלכה למעשה
פרסום ראשון: הדיון ההלכתי; עדים עם מסכה - כשרים לעדות? 5
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ, הודיעו היום כי תוארך הזכאות לדמי אבטלה לזכאים עד אמצע אוגוסט, השניים הודיעו על המהלך, שמנע את שלילת הקצבה ממאות אלפי ישראלים.
ללא הארכת הזכאות, כ-260,000 איש היו מפסיקים לקבל דמי אבטלה ונותרים מחוסרי הכנסה בו בזמן שמבקשי העבודה במשק עומד על 20% משוק העבודה
עוד הודיעו השניים כי תוארך גם הזכאות למענקים לבני ה-67 ומעלה שלא יחזרו לעבודה. "בסוף תקופה זו יבחנו מחדש את המשך הזכאות, לאור נתוני התעסוקה במשק", נמסר.
"המדיניות שלנו היא להמריץ את המשק לפעילות ולעודד חזרה לעבודה, יחד עם התחייבות לדאוג לכל מי שלא ישוב לעבודה", מסר נתניהו. המלצות נוספות
עוד הדגישו השניים כי ההחלטה התקבלה בהתייעצות כלכלית בהשתתפות נגיד בנק ישראל וראש המועצה הלאומית לכלכלה. "כדי לאפשר השלמה מהירה של החקיקה יוכנס סעיף זה כתיקון לחוק המענקים לבני 67 ומעלה המונח בכנסת לקריאה שנייה ושלישית"..
ח"כ משה ארבל (ש"ס), חבר ועדת הפנים של הכנסת, קיים שלשום (רביעי) סיור פתע בבית משפט השלום בפתח תקווה, במטרה לבחון מקרוב את סוגיית איזוק עצירים באולמות בית המשפט, שנידונה בוועדת הפנים של הכנסת. אולם, לאחר שהעיר לשופט שעציר אזוק בניגוד לחוק, אחד מקציני יחידת נחשון מבית משפט השלום בפתח תקווה שלח בקבוצות הווטסאפ של היחידה את תמונתו של חבר הכנסת ושיגר אזהרה מפניו לקציני נחשון בבתי משפט אחרים, כך על פי דיווח של העיתונאים לירן לוי ויקי אדמקר.
ההודעה שהופצה בקבוצת הוואצאפ של קציני יחידת נחשון
בהודעה שהגיעה לידי אתר החדשות וואלה! NEWS נכתב: "שימו לב, ח"כ משה ארבל מש"ס מסתובב באולמות בבתי המשפט לגבי הכבילה, היה בפ"ת. לידיעתכם".
בתגובה לכך, אמר קצין ביחידת נחשון כי ההודעה לא הייתה צריכה להישלח וכי מדובר ב"התנהגות מביכה". לדבריו, "החוק ברור, במקרה קיצון אוזקים אדם באולם בית משפט. רובם של הסוהרים והקצינים מקפידים על זכויות העצירים אבל יש לצערי גם כאלה ששמים פס על זכויות חשודים ומתנהגים לעצירים בצורה מחפירה. במקום לחדד נהלים מזהירים מפני חבר הכנסת, זו התנהגות מבישה".
גם אם הייתה הצדקה חריגה לכבול את העציר, סוהרי יחידת נחשון היו מחוייבים לעדכן את השופט שיש באולם עציר אזוק אך לא עשו זאת, בניגוד לנהלים.
על פי החוק, כבילת אסירים בבתי משפט אמורה להיות במקרים חריגים בלבד, ולא הכלל. בפועל, הדבר מופר ברגל גסה על ידי יחידת נחשון של שב"ס.
שלשום הגיע ח"כ ארבל אל בית משפט השלום בפתח תקווה. מאחר ולא זוהה על ידי הנוכחים, איפשר לו הדבר לצפות באופן בלתי אמצעי בהפרת זכויות שמתבצעת באולמות בית המשפט. ארבל נכנס לאחד מאולמות המעצרים בזמן דיון, שם הבחין בעציר יושב כשהוא אזוק ברגליו והעיר על כך לשופט ארז מלמד.
השופט מלמד, שלא זיהה את חבר הכנסת, שאל לזהותו ולקשר שלו לתיק, לכך השיב ארבל: "לשאלת בית המשפט אם אני קשור לתיק אני משיב שלא, אני עושה ביקורי פתע וממה שאני רואה המשיב אזוק ברגליו".
בעקבות כך פנה השופט לנציג שב"ס שנכח בדיון ושאל מדוע העציר כבול. הנציג קרא לכלאי אביאל אוחנה, המשמש כמפקדם של סוהרי יחידת נחשון בפתח תקווה, שהסביר לשופט כי "היה פה בלבול, יש פה צוות חדש שלא מכיר וזה לא יקרה שוב". השופט הורה לשחרר את האיזוק מרגליו של העציר ודחה את המשך הדיון למועד אחר.
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה כי "שרות בתי הסוהר בכלל ויחידת נחשון, האמונה על אבטחת האסירים והעצורים בבתי המשפט – בפרט,פועלים בהתאם להחלטת בית המשפט". הם הוסיפו כי "ככל והוחלט, לאזוק עצור בידיו ו/או רגליו באולם בית המשפט, הדבר ייעשה רק לאחר ביצוע הערכת מצב פרטנית לפיה יעלה חשש סביר למסוכנות מהעצור, ובהתאם לעילות הקבועות בחוק, בהנחיות ופקודות השירות".
עוד נמסר משב"ס כי "במקרה הנדון, יובהר כי מדובר בדיון בעניינו של עצור בחשד לאירוע אלימות במשפחה, שהתקיימה כלפיו הערכת מצב כדין, ושממנה עלה חשש למסוכנות פגיעה וגרימת נזק לנוכחים באולם, משכך כבילתו ברגליו בלבד, נעשתה בשיקול דעת, מחויבת בהתאם לנסיבות ולדין ומידתית". הם הוסיפו כי "עניין התכתובת הפנימית יבדק ואף יבחן משמעתית. חשוב להדגיש ששירות בתי הסוהר מקבל כל בקרה שמבצעים נבחרי ציבור ואחרים ונמשיך לפעול בשיתוף פעולה מלא עם גופי האכיפה והמשפט מתוך קיום הנחיות החוק".
נציגת משרד הבריאות הודתה היום (ראשון) כי חלה טעות בנתוני התחלואה שהובילו לסגר בטבריה. עוזרת ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר ענת צוראל פרבר, אמרה את הדברים בדיון על הארכת תוקף התקנות להכרזה על אזור מוגבל בעיר בשל התפשטות הקורונה.
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), שאל "בכמה הייתה הטעות?", ולכך ענתה כי היא אינה יודעת. בתגובה, דרש אשר לקבל את הנתונים "עוד היום". ח"כ גדעון סער (הליכוד) הוסיף כי "המקרה של טבריה חייב להדליק נורה אדומה, אם צמצמו לאחר יום את הסגר זה מריח לא טוב".
ההחלטה על הסגר התקבלה ביום שלישי האחרון, ויום לאחר מכן צומצמה לשלושה רחובות בלבד. באזורים המוגבלים נאסרה הכניסה אל האזור והיציאה ממנו, למעט במקרים חריגים כמו יציאה לקבלת טיפול רפואי, הליך משפטי או הלוויה, או לצרכי עבודה ולימודים.
תחילה, אישרה ועדת השרים כי שכונות רבות בטבריה יוכרזו כ"אזורים מוגבלים", בהן רמת טבריה ב', רמת טבריה ג', שכונת 200, שכונת טבריה עילית ושכונת בן גוריון, אך בהמשך הוחלט להקל ולהשאיר את הסגר רק ברחובות שפע חיים, דוד אלעזר וזלמן שזר.
בדבריה במהלך הדיון, ד"ר פרבר הבהירה כי הטעות בטבריה הייתה נקודתית, והיא איננה מראה על מגמה כללית. "בטבריה הייתה טעות בנתונים באופן ספציפי. בגלל זה אנחנו בוחנים את הקריטריונים שוב ושוב. בגדול הטעות הייתה באמת במיקוד, שהתמקד באופן חריג בכמה רחובות ולא בשכונות כמו שראינו במפה. זה עלה בשיח שניהלנו עם ראש העיר", טענה.
יו"ר הוועדה אמר כבר בפתח הדיון כי "התחושות שלו קשות", והצטרף לביקורת שהשמיעו בכירים חרדים אחרים על האופן בו נקבעים האזורים המוגבלים. לטענתו, "החוק יוצר סטיגמות לערים שונות. מצד אחד נראה שאף אחד לא רוצה להשתמש בכלי הזה, אך כשכבר משתמשים זה לא תמיד בשום שכל ובזהירת המתבקשת. ההפעלה כלפי שכונות מסוימות לא תמיד חפה מטעויות".
"נתעכב על נושא שיקול הדעת למקבלי ההחלטות, ממה מורכבים הנתונים המוצגים לוועדת השרים לפיהם מתייחסים לאוכלוסיות השונות, וכן משך ההחלטה ופיקוח הכנסת", הוסיף. "אני רוצה לשנות. אנחנו לא יושבים פה כדי לאשר מסמך שהועבר אלינו בבהילות. למרות הגבלת הזמן, נתקן את התקנות. התיוג הוא דבר רע שאסור שיהיה".
רפאל טרבלסי חבר מועצת העיר לשעבר הגיב לדברים של משרד הבריאות לאחר שהודה בטעות כי הוא "מקווה כי משרד הבריאות יפיק לקחים ויתקן לעתיד את העבודה והחיבור לשטח בכדי לקבל תוצאות אמת על כל מקום, מכיוון שהמטרה של כולנו היא בריאות התושבים ואת זה עושים באמון ושיתוף פעולה בין כל הצדדים. רק ביחד ננצח"
סגר | צילום: Basel Awidat/Flash90
בשבועות האחרונים חלה עלייה בתחלואה ברחבי הארץ ככלל, ובטבריה כפרט. מניין המאובחנים המאומתים עלה היום ל-23,497, בהם 6,160 חולים פעילים ובתוכם 24 מונשמים. מניין המתים מהנגיף עומד על 318 בני אדם, ו-17,019 החלימו ושוחררו לבתיהם.
בטבריה עצמה אחוז הבדיקות החיוביות גבוה מהממוצע הארצי, 5% לעומת 2.8%. סך הכל, ישנם 82 חולים מאומתים בעיר, כשחצי מהם, 42 חולים, אובחנו בשבוע האחרון. עוד עולה מנתוני מרכז המידע והידע הלאומי למאבק בקורונה כי שיעור החולים בעיר הוא 16 לכל עשרת אלפים איש.
בשבוע שעבר, שורת אישי ציבור חרדים מתחו ביקורת על הסגר בטבריה ובאלעד. יו"ר יהדות התורה, השר יעקב ליצמן, קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו שעומד בראשות הוועדה ולשר הבריאות יולי אדלשטיין לשקול מחדש את ההחלטה. "כפי שאמרתי בעת שהייתי בתפקיד שר הבריאות, אין לקבל החלטה להגבלות תנועה על בסיס אופי האוכלוסייה, אלא על פי שיקולים מקצועיים בלבד", אמר ליצמן.
"על פניו, ההחלטה לסגר הינה מגזרית ואינה נכונה", הבהיר שר הבריאות לשעבר. ליצמן קרא לסגור את גני הילדים "בעת הזו" לאור ההדבקה הגבוהה בריכוזים מסוימים.
גם יו"ר ועדת הכספים משה גפני אמר ברשת ב' כי "הכי קל לסגור את החרדים. זה לא בסדר. הלוואי שבכל המקומות בארץ היו שומרים כמו בשכונות החרדיות. המציאות הזו גורמת נזק בל יתואר, תהליך של ייצור סטיגמה על ציבור שתמיד אפשר לזהות אותו חיצונית".
ההודעה שהופצה בקבוצת הוואצאפ של קציני יחידת נחשון
