לצד רשת ביטחון לעובדים, מענקים מהירים לעצמאים והשקעה בתשתיות, אחד הצעדים הגרמנים המפתיעים ביותר שננקטו כדי להתגבר על ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה הוא הורדת המע"מ. כבר בתחילת יוני, אז גיבשה הממשלה חבילת סיוע בשווי 130 מיליארד אירו למשק, הפכה גרמניה למדינה הראשונה המיישמת הלכה-למעשה את מה שמומחים הבהירו שצריך להיות צו השעה: עידוד מסיבי של הצריכה כדי להקטין את המיתון המסתמן. היא בחרה לעשות זאת, בין היתר, על ידי הפחתה זמנית של מס ערך מוסף בכ-3% למשך החצי-שנה הקרובה.
בינתיים אימצה גם בריטניה צעד דומה, אבל בהיקף מצומצם יותר. שר האוצר הבריטי רישי סונאק הודיע כי השבוע ייחתך בחדות המע"מ על אירוח ומלונות – מ-20% ל-5% בלבד, בניסיון "להמריץ את המגזרים העסקיים שנפגעו ולשמר משרות".
גם ממשלת איטליה הודיעה רשמית כי היא שוקלת לאמץ הפחתה של שיעור המע"מ הגבוה במדינה (22%), וקריאות לבצע צעדים דומים נשמעות גם בהולנד ובדנמרק. הפחתת מע"מ זמנית הולכת ומסתמנת כאחת מהדרכים המרכזיות שבהן חלק ממדינות אירופה נלחמות במשבר הכלכלי הקשור בקורונה.
בישראל, לעומת זאת, נראה כי הצעד לא עלה עד כה על שולחן הדיונים, למרות התמודדות הכלכלה הישראלית עם בעיות דומות. אולי אף בניגוד לנעשה באירופה, שבה כבר נפתחו הגבולות הפנימיים וישנו מעבר תיירים – מצומצם אך קיים – השמיים הסגורים של ישראל דווקא מעודדים את הגברת הצריכה הפנימית כדרך להתמודד עם המיתון הצפוי.
גרמניה: קבלות מפורטות ומבצעים מכל עבר
הפחתת מע"מ היא צעד קיינסיאני קלאסי, היישר מספרי הלימוד, להגדלת הביקושים ולעידוד הצריכה במשק. אבל יש לו תנאי מרכזי אחד: העסקים בשוק שבו הצעד מיושם צריכים להעביר את ההנחה ללקוחות, ולא לשמור לעצמם את החיסכון. בגרמניה יש שתי רמות מע"מ – 19% על רוב המוצרים ו-7% על מוצרי אוכל, ספרים ומגזינים. כשהממשלה הגרמנית הודיעה על הפחתת המע"מ ל-16% ו-5%, בהתאמה, מ-1 ביולי ועד סוף דצמבר, היא הבהירה שהיא מצפה שכל החיסכון יעבור לצרכן הגרמני. שר הכלכלה הגרמני פיטר אלטמאייר אף אמר זאת בקולו.
נכון להיום נראה כי השילוב של לחץ ציבורי, מודעות צרכנית גבוהה והצורך של בתי העסק עצמם להציג הנחות כדי לעודד את הצריכה ולהינצל מפשיטת רגל עשו את שלהם, וגרמו לבתי עסק רבים להתחייב להעביר את כל ההנחה לציבור.
כיצד זה נראה בשטח? קנייה בסופרמרקטים השונים בברלין, למשל, הפכה בשבועיים האחרונים לחוויה חשבונאית. בקבלה המסופקת לכל לקוח טורחות כעת רבות מהרשתות לציין בדיוק את היקף ההנחה שחלה מ-1 ביולי על המוצרים. מדובר בסנטים בודדים בלבד.
לדוגמה, המקבילה הגרמנית של מילקי, שעוררה סערה בישראל כשצולמה עם מחיר של 39 סנט עולה עכשיו 38 סנט; כיכר לחם הוזלה ב-2 סנט וקילו בננות ב-3 סנט. הרשתות מתעקשות לציין את שלל ההנחות משום שחשוב להן להבהיר לצרכנים הגרמנים שהן אינן גורפות לכיסן את ההטבה, אלא מעבירות אותה אליו במלואה.
גם שלל מבצעים והנחות מוצעים לציבור מכול עבר מאז 1 ביולי, שלטי "הנחה" אדומים מציפים את המרחב הציבורי ורוב העסקים מנצלים את ההפחתה כדי להכריז על מכירות מיוחדות. "אצלנו אתם אלו שמרוויחים מירידת המע"מ", מכריז שלט בחנות הכלבו "גלריה קאופהוף" שבאלכסנדפלאץ, "אנחנו מעבירים את החיסכון במלואו אליכם". שלטים דומים מופיעים בחנויות האלקטרוניקה, באתרי מכירות המכוניות החדשות וגם ברשתות מזון.
"אפילו העובדה שאנשים מדברים שוב על שופינג ועל מבצעים יכולה להיות מספיקה כדי לעודד את הצריכה", כתב העיתון "זידויטשה צייטונג", "ואם כמה מהחנויות יישמרו לעצמן את האחוזים הללו, כדי לשרוד את התקופה הקשה, גם זה לטובת הכלכלה בסופו של דבר".
במקביל, המסעדות ובתי קפה זכו להנחה גדולה יותר. בעבורם המדינה הורידה את המע"מ היישר מ-19% ל-7% (ובמתכונת הזמנית אפילו ל-5% בלבד). הממשלה רואה מול עיניה את המטרה הגדולה, התנעת גלגלי המשק מחדש, וכל פעילותה מכוונת להמרצת העסקים בניסיון להגדיל את שורת הרווח שלהם, שנעלמה באביב האחרון.
בריטניה: חיסכון של 15% בחשבון המסעדה
מעבר לתעלה, שר האוצר הבריטי רישי סונאק הודיע בשבוע שעבר כי החל מהשבוע ועד אמצע ינואר, המע"מ בתחום האירוח והמלונאות בלבד יירד בחדות מ-20% ל-5%. משמעות הצעד היא הוזלה אפשרית של 15% במחירי האוכל במסעדות ובפאבים (אלכוהול אינו כלול ברפורמה), במחירי הלינה במלונות ואפילו בדמי הכניסה לגני החיות ולאטרקציות תיירותיות.
כפי שמראה הדוגמה הגרמנית, השאלה הגדולה היא כמה מההטבה תעבור לצרכנים בדמות הנחות, וכמה תישאר בידי העסקים, שגם הם משוועים לעזרה ממשלתית. אחרי המשבר הכלכלי העולמי של 2008 החליטה הממשלה הבריטית על צעד דומה, אך גורף הרבה יותר – והורידה את המע"מ על רוב המוצרים בממלכה מ-20% ל-15%. אז, לפי הערכות של בנק אנגליה, כ-80% מהעסקים העבירו את ההנחה במלואה לצרכנים. כעת, כשעסקים רבים ניצבים בפני פשיטת רגל, במיוחד בתחום התיירות, תיבחן השאלה אם השיעור יהיה דומה.
עלות הצעד הבריטי למשלמי המסים בממלכה תעמוד על 4.1 מיליארד ליש"ט (4.5 מיליארד אירו). בניגוד לגרמניה, הבריטים מהמרים על סיוע בהורדת מע"מ למגזר ספציפי בלבד. "המטרה שלנו היא לחדש את התנועה במגזרים העסקיים ולהגן על עבודות", אמר שר האוצר סונאק.
איטליה: השאלה היא מה יהיה היקף הקיצוץ?
גם מדינות אחרות שוקלות לבצע הפחתת מע"מ זמנית. המרכזית שבהן היא איטליה, הכלכלה השלישית בגודלה ביבשת, מי שנפגעה קשות ממגיפה הקורונה ומהמשבר הכלכלי הנלווה אליה, ושבה המע"מ גבוה במיוחד ועומד על 22% (על רוב המוצרים).
עלות ההפחתה של 1% לשנה, חישבה סוכנות הידיעות "בלומברג", תעלה למשלמי המסים האיטלקים כ-4 מיליארד אירו. רומא עדיין אינה מתחייבת להיקף הקיצוץ, אם אכן תבצע אותו, משום שהתוכנית הכלכלית שלה כולה תלויה עדיין בסכום המענקים שתקבל בסופו של דבר ממדינות אירופה האחרות, באמצעות מנגנון פיצוי וסולידריות המוקם בימים אלה בבריסל. ראש הממשלה האיטלקי ג'יוזפה קונטה נפגש עם קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בברלין כדי לדון בסוגיה.
שאר אירופה: הקונים נוסעים לשווקים בגרמניה
חלק ממדינות אירופה שוקלות לבצע את הצעד בתגובה ישירה לקיצוץ הגרמני. מאז הורדת המע"מ הגורפת בגרמניה ב-1 ביולי, ואחרי שרוב הגבולות הפנימיים בתוך האיחוד האירופי נפתחו, מדווחים כלי התקשורת בהולנד ובדנמרק על נהירה של תושבים לבצע את הקניות שלהם מעבר לגבול – בסופרמרקטים הגרמניים הזולים.
"נכון לעכשיו יש מע"מ של 5% על מזון בגרמניה, ו-25% כאן בדנמרק", אמר אחד מראשי רשתות המזון הדניים בפנייה לממשלה שדרשה להפחית את המס. בשתי המדינות כבר קראו עסקים בולטים לרשויות "ליישר קו" עם מדיניות המע"מ הגרמנית, מחשש להפסדים של מיליוני אירו בהכנסות, ואפילו לפגיעה כוללת בהתאוששות שלהן מהמשבר הכלכלי הנוכחי.
גם קפריסין נקטה בצעד של הפחתת מע"מ. המדינה, שתלויה מאוד בתיירות, הורידה את המע"מ בענף מ-9% ל-5% למשך חצי שנה. עלות התוכנית שלה עדיין לא ידועה.
בחזרה לגרמניה: נראה שהצעדים עובדים
גרמניה היא המקום שבו ניתן לבדוק את יעילות הצעד. יותר מאשר שינויים בהרגלי הצריכה היומיים או הוספת מוצר או שניים לסל הקניות, הצעד הגרמני מכוון יותר לנסות ולעודד רכישות משמעותיות. על מכונית "גולף" חדשה ישלם הצרכן הגרמני כ-900 אירו פחות החודש, בהשוואה לחודש שעבר; אם ישקיע במוצרי חשמל כמו מכונות כביסה או טלוויזיה חדשה, הוא יזכה להנחה של כמה עשרות אירו.
"אנחנו מנסים לגרום לאנשים לא לדחות את הקניות הגדולות לעתיד", אמר שר האוצר הגרמני אולף שולץ כשהכריז על הצעד, "שלא יחשבו לקנות רק בשנה הבאה או לאחר מכן".
קשה עדיין לאמוד באופן מדויק את השלכות הצעד בגרמניה, אבל יש כמה סימנים מעודדים. גופים כלכליים בינלאומיים, מה-OECD ועד הנציבות האירופית בבריסל, תמימי דעים כי הצעדים הנחושים שנקטה גרמניה – פתיחת הארנק המסיבית והמהירות והיעילות שבה היא נעשתה – בנוסף לעובדה שצלחה בהצלחה יחסית את המשבר הבריאותי עצמו כתוצאה מהקורונה, יגרמו לכך שהצמיחה השלילית במדינה תעמוד על כ-6% השנה, מחצית מזו הצפויה בספרד או איטליה, למשל.
בנוסף, משרד הכלכלה הגרמני פרסם השבוע תחזית אופטימית, שעשויה עדיין להתבדות, ובה אינו חושש להצהיר כי בנוגע למשבר הקורונה הכלכלי – "השלב הגרוע ביותר מאחורינו". כלכלני המשרד כתבו כי גם אם ההתאוששות היא ראשונית בשלב זה, החל מהרבעון השלישי של השנה (יולי-ספטמבר) צפוי המשק הגרמני לחזור למסלול צמיחה, וכי הם מעריכים ש"ההפחתה במע"מ תעודד ותגביר את התמריצים לצריכה".
המצב בישראל
משרד האוצר אינו מפרט מהם הקווים האדומים שלו לגבי כלכלת ישראל, אבל אם הייתה רשימה כזו, המע"מ הדיפרנציאלי היה מופיע בה בוודאות. בכל פעם שעולה הצעה למע"מ דיפרנציאלי עושים באוצר הכל כדי לטרפד אותה. בפעם האחרונה עלתה יוזמה כזאת מצד תנועת ש"ס שדרשה פטור ממע"מ למים, חשמל ושימוש בתחבורה הציבורית.
למרות שש"ס הצליחה לעגן את דרישתה בהסכמים הקואליציוניים, הצליח אגף התקציבים לסכל את המהלך כשהחליף את הפטור בהנחה בגובה הפטור – הכול כדי לא ליצור תקדים של כרסום בגובה המע"מ.
באוצר מגינים בחירוף נפש על כללי המע"מ משום שעם כל מגרעותיו, המע"מ מכניס לקופה 100 מיליארד שקל בשנה, ואחראי לכמעט שליש מכלל הכנסות המדינה ממסים. באוצר משוכנעים שכל כרסום, אפילו חלקי, בשיעור המע"מ ייצור תהליך בלתי ניתן לעצירה של שחיקת בסיס המס.
באוצר טוענים כי המע"מ הדיפרנציאלי יוצר תעשייה שלמה של תכנוני מס, שתכליתם להגדיר מחדש מוצרים ושירותים כדי שיוכלו להיות זכאים לפטור. הדוגמאות שהם מביאים לקוחות בעיקר מאנגליה שם סווגו למשל, לטענתם חולצות יוקרה כ"גופיות", כדי שיוכלו להימכר בפטור חלקי. אם כבר לעשות שינוי במע"מ האוצר חולם לבטל פטורים מהמס ובראשם את הפטור על פירות וירקות.
ייתכן שדווקא הרצון הזה כול להוביל להכנסת המע"מ הדיפרנציאלי בדלת האחורית – אם למשל יוצע להנהיג מע"מ מופחת על פירות וירקות ייתכן שנראה את האוצר מסכים לכך.
