דוח הביקורת על השלטון המקומי של משרד מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי) חושף שורת כשלים מסכני חיים בהתנהלות הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה. המצוק עליו יושבות רבות מערי החוף בישראל מתמוטט בקצב מהיר, אך דבר כמעט לא נעשה בעשור האחרון כדי לטפל בכך.
אורך רצועת החוף בגבולה המערבי מדינת ישראל הוא 190 ק"מ, וב-45 ק"מ מתוכה מתנשא מצוק בגובה של 10 עד 40 מטרים. הוא גובל ברשויות רבות ותהליך התמוטטותו ונסיגתו מזרחה אינו חדש – ב-20 השנים האחרונות אזרחים נפצעו ואף נהרגו כתוצאה מהתמוטטות מצוק החוף ב-9 מקרים שונים, ועל פי הערכות הוא גם עשוי לגרום לנזק כלכלי של עד 800 מיליון שקלים.המלצות נוספות
דוח המבקר שפורסם בחדשות n12 חושף כי בשל היעדר פיקוח מספיק ומחלוקות בין רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה, כמעט שלא נעשה דבר לטיפול בהתמוטטות מצוק החוף בעשור האחרון. מהדוח עולה ביקורת חמורה במיוחד כלפי הרשויות עמק חפר, הרצליה ואשקלון: "לא נקטו אמצעי בטיחות נדרשים, דבר המסכן את הציבור".
כבר בשנת 2011 השיקה הממשלה את השלב הראשון בתוכנית להתמודדות עם התמוטטות המצוק בתקציב של 500 מיליון שקלים, כש-360 מיליון מתוכם הוקצו להגנות ימיות. עם זאת, המבקר קובע כי כל ההגנות הימיות שהיו צריכות להתבצע בידי המשרד להגנת הסביבה, וכן כל ההגנות היבשתיות שהיו באחריות הרשויות המקומיות לא בוצעו, פרט להגנה ימית דחופה אחת באשקלון.
עוד חושף דוח המבקר כי מאז הקמתה של החברה להגנת המצוק בשנת 2013 ועד לסוף שנת 2018 היא השתמשה רק ב-8.6% מהתקציב שלה – כ-26 מיליון שקלים. לטענת המבקר לא הייתה ביקורת מספקת על כך בדירקטוריון החברה ובוועדה הבין משרדית. אבל מה שחמור לא פחות הוא שההגנות היבשתיות שנועדו למנוע התמוטטויות מסוכנות בחופים, לא נבנו משום שבמשך יותר מ-9 שנים לא הצליחו הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה ליישב את המחלוקות ביניהם.
באשקלון נפצע במאי 2010 גבר בשעה שהמצוק עליו עמד התמוטט, ובספטמבר 2018 צעירה נפצעה באורח קשה כשנפלה במצוק בר כוכבא בחוף אשקלון. תוכניות להסדרת הניקוז בגג המצוק באשקלון ולהגנה מיידית על חיי אדם אמנם אושרו כבר לפני חמש שנים, אך למרות הפצרות מצד החברה להגנת המצוק והמשרד להגנת הסביבה קובע הדוח כי עיריית אשקלון לא ביצעה אותן. רק לאחר שקיבלו תקציב סיוע ממשרד הפנים, הסכימו בעירייה להתחיל בתכנון שלהן באוגוסט 2019.
בשנת 2015 צעירה נפצעה באורח בינוני בנפילה ממצוק בחוף אפולוניה בהרצליה. עם זאת גם שם נקבע כי "העירייה לא קידמה ביצוע של הגנות זמניות ודחופות שלא הצריכו תכנון סטטוטורי, כמו הסדרת הניקוז, הצבת גידור בכמה מהחופים והסדרת הניקוז בגן הלאומי אפולוניה".
התמוטטות המצוק החופי היא סכנה ממשית: במאי 2009 התמוטטות מצוק בחוף נתניה הביאה למותו של צעיר וגבר נוסף נהרג ב-2011 בהתמוטטות בחוף אולגה. לנוכח זאת בהמלצותיו קורא המבקר למשרדי הממשלה, לחברה להגנת המצוק ולרשויות לקבוע "תכנית רב שנתית למימון ההגנות וביצוען". כמו כן הוא קורא לרשויות המקומיות לאתר את המקומות בהם יש סיכון לחיי אדם ורכוש, לטפל בהם ולהגן על שלום הציבור.
מעמותת "צלול" נמסר לn12: "החלטת הממשלה הקובעת שהחברה הממשלתית לחיזוק המצוק תממן אך ורק פתרונות ימיים – שוברי גלים עיליים או תת ימיים, שהם פתרון קל יותר, אך ישנה את חופי ישראל בצורה דרמטית, היא שגורמת לעיכוב הפתרונות. הצבת מסלעות בים במקום נוף פתוח יעלו את הסיכון לטביעה, יפגע באיכות הבילוי בחופים פתוחים, בנגישות לים של עשרות אלפי גולשים ושחיינים, יגרמו להצטברות אשפה ולעלייה בכמויות המיקרופלסטיק וכן ברמות הזיהום של המים הקרובים לחוף, הצטברות אצות בחופים, ועוד. במקום זאת, על הממשלה לתת את התקציב המיועד לשוברי גלים לראשי הרשויות לשם מימון הפתרונות שממוקדים על המצוק וימנעו את התמוטטות המצוק. בנוסף, חלק מהתוכניות של שוברי הגלים הן מעבר להכרח להגנת המצוק ונועדו להרחיב את החוף לפעילויות פנאי ומניבות (מסחריות). חשוב לזכור כי שוברי גלים מרחיבים את החוף בנקודה שלהם אך גורמים להחרפת בעיית נסיגת המצוק במקומות אחרים. גם אם יש מקומות ששוברי גלים יתבררו כהכרחיים, יש להגביל את ההיקף המתוכנן".
