חודש: יולי 2020

ערב ההצבעה על נציגי הכנסת בוועדה למינוי שופטים, ובשיא הקורונה: הליכוד במסע לחצים אדיר על חבריו ועל מפלגת כחול לבן לסכל את בחירתה מחר (רביעי) של איילת שקד לוועדה למינוי שופטים. 

בשיחות עם חברי הקואליציה מזהירים אנשי נתניהו שבחירה בשקד במקום בשני מועמדי הממשלה תביא להשלכות חמורות, עד כדי בחירות.‎ – כך לפי הפרסום של עמית סגל ב'חדשות 12'.

בשבוע שעבר פורסם כי שקד הגישה את מועמדותה כנציגת הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. הגשת המועמדות שלה הגיעה כשעה לאחר שהכנסת דחתה את הצעת מפלגתה להקים ועדת חקירה לשופטים בעניין רשימת המניעויות שלהם.

קביעת הרכב הוועדה הייתה אחת המהמורות המרכזיות בין הליכוד לכחול לבן בחתימה על ההסכם הקואליציוני, ומפלגת ימינה אף ביקרה בחריפות את הליכוד בעניין הוויתורים לטענתה של הליכוד לכחול לבן בתחום המשפטי. 

הוועדה מורכבת מתשעה חברים, מהם שניים מטעם הכנסת ומחר כאמור חברי הכנסת צפויים להצביע בעד שני המועמדים שייצגו אותם.

לפני כחודש אמרה הנציגה המיועדת של הליכוד לוועדה למינוי שופטים ח"כ אסנת מארק כי היא "מחפשת שופטים שקרובים להשקפת העולם של הליכוד".  את הדברים אמרה בריאיון לירון דקל וחיים לווינסון ברשת ב'.

Embed

Copy and paste this HTML code into your webpage to embed.

צילום יוסי שוואב

בעקבות פעילותו של רה״ע ביתר עילית מאיר רובינשטיין מול משרד הבריאות, שוחח כעת מנכ״ל משרד הבריאות פרופ׳ חזי לוי עם רה״ע ביתר רובינשטיין והודיע לו על ביטול הסגר על העיר, החל ממחר בבוקר ולא יוארך עוד

רה״ע ביתר רובינשטיין, הודה לפרופ׳ לוי והודיע כי ימשיך לפעול ללא לאות כדי לשמור על ההנחיות בעיר באופן שאינו משתמע לשני פנים, להמשיך בפינוי החולים מן העיר ולהביא להורדת התחלואה בעיר.

סגן השר פרוש שוחח עם שר הבריאות יולי אדלשטיין והודה לו על ההחלטה להסיר את הסגר שהוטל על העיר ביתר עילית. השר אמר שבימים האחרונים העירייה עבדה במרץ להוציא חולים מהעיר למלוניות ובהמשך שיתוף פעולה עם רה"ע ניתן להוריד את עקומת הנדבקים והתחלואה בעיר. סגן השר ביקש ממנו לבחון את הסרת הסגר גם מהשכונות החרדיות בירושלים ובערים נוספות.

הדיון המיוחד שכינס ראש הממשלה נתניהו הסתיים היום (שלישי) ללא החלטות דרמטיות בשלב הזה. הפעם לא היה מדובר בדיון ממשלה או קבינט קורונה, אלא "פורום התייעצות" בהשתתפות בכירים בממשלה ובמערכת הביטחון. כך לפי הפרסום של קרן מרציאנו ב'חדשות 12'.

הם דנו בהגבלותהחדשות ובצעדים הנדרשים בעקבות מצב התחלואה החמור שנמשך מזה כשבועיים. מצד אחד מבינים כולם שסגר כללי יגרום לנזק כלכלי בלתי יתואר, אך מצד נקיטת שני צעדים נוספים היא הכרחית.

המלצות המל"ל שנדחו: 
סגירת בתי הכנסת והישיבות 
מעבר לקפסולות בקייטנות עד כיתה ד'
סגירת כל הבריכות וחדרי הכושר
סגירת חופי הים 
מסעדות ייסגרו – רק טייק אווי 
התקהלות עד 10 אנשים

הגישה של משרד הבריאות כרגע היא לתת להגבלות החדשות לפעול במשך שבוע, ורק אז לשקול הגבלות נוספות. אבל ההמתנה כמעט מתייתרת מכיוון שההגבלות שמשרד הבריאות רצה להוציא אל הפועל קוצצו באופן משמעותי לאחר שאתמול ועדת הקורונה החליטה לפתוח את חדרי הכושר והבריכות הציבוריות. הרבה אנשים במשרד מעלים לאחרונה את רעיון הסגר, אבל נראהכרגע שהוא אינו ריאלי.

בדיון השתתפו ראש המל"ל מאיר בן שבת, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ, שר האוצר ישראל כ"ץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין וגם – מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, משה בר סימן טוב. מלבדם השתתפו בדיון יועצים מתחום הכלכלה והבריאות. כרגע הפורום מוגדר כ"פורום מייעץ", אך ברור שלפי המשתתפים בו מדובר בישיבה שהיא הרבה יותר מהתייעצות. כרגע לא ברור אם הפורום הזה יחליף את קבינט הקורונה.

מוקדם יותר היום דווח כי אתמול נשבר שיא שלילי חדש – 1,681 אובחנו כחיוביים לנגיף במהלך היממה, מספר הנדבקים הגבוה ביותר ביממה מאז פרוץ המשבר. בתחום התחלואה הקשה המצב השתפר מעט, מספר החולים הקשים ירד מ-183 אתמול ל-177 חולים. מספר המונשמים עומד על 55.

על פי הנתונים של משרד הבריאות, אתמול התקבלו תוצאותיהן של 27,514 דגימות (מתוכן 6.5% שבו עם תשובה חיובית). מחצות אובחנו 254 נדבקים חדשים. מפרוץ המגפה נפטרו בישראל 368 חולי קורונה לאחר שחולה אחד נפטר במהלך הלילה.

מוקדם יותר היום דווח באילו מקומות הסתובבו הכי הרבה חולי קורונה. בין יום שני שעבר לאתמול – עולה כי נדבקים בקורונה הסתובבו הכי הרבה פעמים באוטובוסים וברכבת הקלה – 147 במספר. מדובר בירידה לעומת 166 הפעמים שנרשמו בשבוע שלפני.

בקו 14 בחדרה נסע נדבק מאומת שש פעמים וכך גם בקו 144 הבין עירוני בין לוד וחולון. ברכבת הקלה בירושלים נסע נדבק מאומת פעם אחת בערב יום רביעי שעבר. ביום ראשון נכנסו המגבלות החדשות על האוטובוסים לתוקף.

"האוירה בציבור החרדי היא קשה שאני לא זוכר כמוה מעולם. התחושה של הציבור שלנו הוא שמתנהגים איתנו באיפה ואיפה. אנחנו רואים את התחלואה בכל הערים, למה רק בערים שלנו יש את סגר?. מה חטאו האיש והאישה, הבן והבת החרדים שלא יכולים לצאת בבוקר מהבית ללימודים ולעבודה. מה פשעי ומה חטאתי?.

לא זוכר בשנים קודמות הרגשה כזאת בציבור החרדי, שעוברת כחוט השני בנושאים שעל סדר היום. לא חושב שזאת מציאות שאנחנו יכולים להשלים איתה. ההסברה בציבור החרדי היא לקויה ולא מותאמת" את הדברים אמר גפני בראיון ליעקב ברדוגו בגל"צ

אף אחד מהציבור הזה לא נמצא במערכות קבלת ההחלטות וההסברה, אנחנו מציעים לשם כך את מנכ"ל עיריית בני ברק שמואל ליטוב כפרויקטור, הוא הוכיח את כישוריו והצלחתו במתווה הקפסולות בישיבות, שם אין אפילו נדבק אחד"

גפני גילה "אני הייתי נגד פתיחה בבת אחת של המשק. זה היה נראה כאילו הולך להיות פה מרד וכנראה שרה"מ חשש מזה" 

עוד אמר "לא אתן בשום פנים ואופן להגבלת הביטוח הלאומי בידי האוצר. הביטוח הלאומי הוא אחד הכלים החברתיים החשובים שיש לממשלה. זה צריך להיות גוף מקצועי ועצמאי".

"אני תומך בכך שהתקציב יעבור מהר – תקציב חד שנתי הוא האפשרות העומדת בתנאי זה, אבל זה לא יהרג ואל יעבור"

גפני שוקל לתמוך בהגבלת הרווחים של הבנקים "אם הבנקים ימשיכו כך ויקשו על האזרחים ועל המפעלים לקבל את הכסף  שאנחנו אישרנו להם אני יילך איתם רחוק.

יעקב ברדוגו שאל: כמה רחוק?

"רחוק מאד. מדובר פה בהצלת נפשות ממש. במפעל חיים של אנשים. אני בזמנו הגבלתי את שכר הבכירים, אם הם ימשיכו להקשות על האזרחים נגביל את רווחי הבנקים".

צעיר מטקסס (ארה"ב) הלך לעולמו כתוצאה מנגיף הקורונה, לאחר שהשתתף במסיבת הדבקה שנועדה לבחון האם הנגיף אמיתי או "מתיחה". על פי עיתון "הניו יורק טיימס" היום (שני), הצעיר, כבן 30 , נפטר בבית החולים המתודיסטי בסאן אנטוניו כתוצאה מהנגיף הקטלני.

הרופאה הבכירה בבית החולים, ד"ר ג'יין אפלבי, סיפרה על המקרה לעיתון וסיפרה כי לקראת מותו הצעיר אמר לחברי הצוות הרפואי כי השתתף במסיבה שכזו והוסיף: "אני חושב שעשיתי טעות, חשבתי שזאת מתיחה אבל זה אמיתי", בהתייחסו לנגיף.

אפלבי ציינה כי היא חושפת את סיפורו של הצעיר, מבלי לחשוף את פרטיו, בשביל להזהיר אחרים מלהשתתף באירועים כאלה."קיום מסיבות שכאלה הוא חסר אחריות ויכול להוביל למוות", הוסיף ד"ר רוברט גלטר, רופא בבית החלוים לנוקס היל במנהטן, "השתתפות במסיבה שכזו זאת דרך למוות מוקדם במקרה הגרוע, ולבעיות רפואיות כרוניות כגון, בעיות נשימה, עייפות מתמדת ועוד במקרה הטוב".

על פי הצעת החוק כפי שדווח באתר .ice , יותר בהוראת שעה לחמש השנים הקרובות פיצול של דירות הגדולות מ-100 מ"ר בפטור מהיטל השבחה וללא צורך בהיתר בנייה. מדובר בתיקון לחוק מ-2017 שאפשר פיצול של צמודי קרקע (וילות וקוטג'ים) ששטחן 120 מ"ר ויותר תוך תשלום מופחת של היטל השבחה בגובה 35% (במקום 50% מערך ההשבחה) ומבלי להזדקק לאישור של תכנית חדשה מהרשות המקומית. אייכלר עצמו הגיש הצעות חוק בנושא פיצול דירות עוד בכנסת השמונה עשרה ופעמים נוספות בזו התשע עשרה והעשרים.

"מצוקת הדיור והמחסור החמור בהיצע דירות קטנות לשוכרים, מחייבת היערכות מיידית למציאת פתרונות. הצפת השוק בקרקעות לבנייה, ככל שהיא יעילה, פתרונה אינה מיידי", נכתב בהצעת החוק הנוכחית. "כיום קיימות בשוק עשרות אלפי דירות גדולות שאינן מושכרות בין השאר עקב העובדה שלשוכרים אין אפשרות לממן החזקת דירה גדולה".

בעוד שהחוק הקודם בדבר פיצול הדירות היטיב בעיקר עם בעלי הנכסים המבוססים, אלה שברשותם בתים ודירות גדולות, הצעת החוק החדשה לא משנה את התמונה באופן מהותי, היות והיא רלוונטית כאמור למי שמחזיק בנכס גדול מ-100 מ"ר.

עם הקלת קריטריון שטח הדירה טרום הפיצול הוקטן בהצעה של אייכלר גם השטח שיוותר לשוכר שיכנס לדירה המפוצלת – מתנאי מינימלי של 45 מ"ר כיום ל-35 מ"ר בחוק החדש. מנגד יצוין כי לראשונה הצעת החוק מבקשת להסדיר את תנאיהם של השוכרים בנכס המפוצל ולקבוע כי לדירות המחולקות יהיו מטבח, שירותים וכניסה נפרדים.

ברשויות המקומיות צפויים להתנגד למהלך שיגדיל את מספר התושבים בשטחן, כשמחד הן יאלצו לספק להם שירותים אולם מאידך יצטרכו לעשות זאת על חשבונן בלבד, מבלי שהתושבים תורמים לקופת הרשות המקומית (מלבד ארנונה כמובן). זו הסיבה שבעיריות מתנגדים גם לפטור מהיטל השבחה על פרוייקטים של תמ"א 38, שכן בסכומים שהן מכניסות מהיטלי ההשבחה הן משתמשות לבניית והרחבה בתי ספר, גני ילדים ותשתיות שונות. התנגדותן זו היא אחת הסיבות גם לסופה של תכנית זו והמעבר להתמקדות בפרויקטים רחבים יותר של התחדשות עירונית.

דו"ח של מכון גרטנר מעריך שבין 8,000 ל-10,000 ישראלים נדבקו בנגיף אך אינם מודעים לכך, למרות שחלקם סובלים מתסמינים. כך מדווח הבוקר (ג') אדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות". הנתונים יוצגו היום ומחר בדיוני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת המוקדש לשימוש במערכת האיכון של שב"כ לאיתור נדבקי קורונה.

לפי הנתונים שבדו"ח זה, קצב ההדבקה עומד כיום על בין 1.4 ל־1.6 לכל חולה ועל פי חישובים שערכו אנשי המכון, 6,321 חולים ראשוניים הדביקו יותר מ־10,000 איש ובפועל אותרו רק 2,468 נדבקים. כלומר, בישראל לפחות 8,000 חולי קורונה שאינם יודעים על מחלתם וייתכן שאף יותר.