חודש: יולי 2020

"הנחיה מצילת חיים": במכתב ששיגר אתמול (שלישי) בכיר במשרד התחבורה להסתדרות הלאומית הוא קבע כי הפסקת תקופות המנוחה של נהגי האוטובוסים לדקות בודדות מנוגד לתכלית החוק. נהג חייב לנוח במשך חצי שעה לפחות כל ארבע שעות נהיגה, כך לפי החוק, ואם בכוונתו לנהוג תשע שעות או יותר במשך שעה שלמה.

ואולם, עד היום נהגו לא פעם חברות התחבורה הציבורית לחלק את זמן ההפסקה למקטעים רבים של דקות בודדות בין נסיעה לנסיעה. כעת מבהיר הבכיר להסתדרות: "עומדת לכם הזכות להגיש תלונה".

מחקרים רבים שנעשו עד היום הצביעו על כך ששעות נהיגה מרובות ללא הפסקה מביאות לירידה בעירנות הנהגים ולעליה משמעותית בסיכון לתאונות דרכים. בתחקיר שפרסמנו רק לפני כחצי שנה נחשפו מקרים בהם נהגים באזור ירושלים קיבלו את ההפסקה המגיעה להם בחוק אבל במקטעים קצרים מרבע שעה שלא הספיקו להם להתרענן ובכך סיכנו את הנוסעים. ועדי הנהגים מנהלים מזה שנים מאבק כדי שההפסקות יינתנו ברצף.

בבדיקה שלנו ובמקרים אחרים הגיבו חברות התחבורה הציבורית כי הן פועלות בהתאם להנחיות, אלו שלכאורה לא מחייבות אותם בהפסקה רצופה. אלא שכעת, בעקבות המכתב ששיגר סמנכ"ל בכיר תנועה, אבנר פלור, התמונה משתנה. חברה שתאפשר לנהגים לנסוע מבלי שקיבלו הפסקות רצופות עוברת לפי פרשנותו הרשמית של משרד התחבורה על התקנות המחייבות וחשופה לתלונה.

במשרד התחבורה אישרו כי חידדו את ההנחיה. ארגון נהגי האוטובוסים בישראל מבית ההסתדרות הלאומית שפנה להנהלת משרד התחבורה בבקשה לבחון מחדש את יישומן של תקנות 168 מסר כי: "זהו עוד הישג מקצועי מציל חיים בנושא בטיחות לארגון נהגי האוטובוסים בישראל וההסתדרות הלאומית.

סוף סוף לאחר שנים של פרשנויות שונות יזכו נהגי אוטובוסים להפסקה ראויה של חצי שעה רצופה וליום עבודה שאיננו עולה על 12 שעות נהיגה כולל הפסקות והפיצולים בנסיעה. זהו צעד דרמטי. הנחייה זו מצילה חיים של ממש. אנו גאים להיות אלה שזכינו להוביל אותה". – כך פורסם ב'חדשות 12'

חולים בקורונה כיום לא במצב קשה כמו שהיה בעבר? 

שמו של פרופ' מטאו בסטי, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות של בית החולים סן מרטינו בג'נובה שבאיטליה, עלה לכותרות לאחר שאמר לאחרונה "במרץ הנגיף היה נמר, וכעת הוא חתול בר שניתן לביית". בריאיון מיוחד שהעניק הערב במהדורה המרכזית של חדשות 12, הוא מסביר את האמירה מעוררת המחלוקת וטוען שמקרי הקורונה כיום הם קשים וקטלניים פחות משהיו.  

"אופייה של המחלה השתנה", אומר פרופ' בסטי, "היינו רגילים לראות מטופלים במצב קשה שהגיעו לבתי החולים במצב חמור מאוד, שהיו זקוקים מיד לחמצן או להנשמה, זה היה המצב הרפואי שלהם. במאי וביוני, החולים הללו נעלמו. יש לנו פחות ופחות מטופלים ובעיקר במצב פחות קשה. המקרים הרבה יותר דומים לשפעת מאשר למחלות שפוגעות בצורה קשה בריאות, כפי שהיה במרץ ובאפריל". 

"זה השתנה, זה כבר לא נמר פרא מרושע שתוקף אותנו בהפתעה, אלא, לשם השוואה פשטנית, כדי שהצעירים יבינו: זה חתול בר, כי בכל זאת מדובר בזיהום שאנחנו לא יודעים עליו הרבה, אבל ללא ספק פחות חמור מאשר מה שהיה לפני שלושה חודשים", הוא טוען בתוקף. 

"מי שאומר שהנגיף מסוכן באופן שאנחנו לא מבינים מתכחש לאמת" 

לקולות האחרים של מומחים למחלות זיהומיות שטוענים שהנגיף מסוכן באופן שאנחנו עדיין לא מבינים, משיב פרופ' בסטי: "זה דיון שמתנהל גם במדינה שלנו. אני משמיע את קולם של הרופאים, של המטפלים, של מי שנמצאים בחזית, של מי שטיפלו באלפי חולים בנגיף. את מה שאני אומר לך מג'נובה יגידו לך פרופסור זנגרילו ממילאנו, פרופסור לוריני מברגאמו, אנשים שהיו בשטח, שראו ועדיין רואים חולים". 

"אם תשאלו מאה אנשי צוות שעובדים בחדרי מיון, בחדרי טיפול נמרץ, כולם יגידו לך שאנחנו כבר לא רואים את החולים שראינו לפני שלושה חודשים", הוא אומר. "לכן, מי שאומר את ההפך מתכחש לאמת, לממצאים הרפואיים. אני לא יודע להגיד מדוע מישהו בוחר להתכחש לכך, כנראה בגלל פחד מגורמים מסוימים, כי לומר שהדברים מתקדמים בצורה חיובית הוא דבר שמשרה ביטחון בקרב הציבור". 

"מה שאני מנסה להבהיר הוא שכפי שאמרתי במרץ, שהמצב מאוד חמור ושכולנו צריכים להיסגר בבתים, להשתמש במסכות, לשמור על ריחוק חברתי, אז היום אני אומר שחשוב להמשיך לשמור על ריחוק חברתי, אבל גם נכון לומר שמי שנדבק חולה בצורה פחות קשה. זאת האמת ואני לא רוצה להסתיר את האמת".

 "מספר הנדבקים גבוה והמתים נמוך? עושים מהנתונים מרק" 

"מה שמסתבר גם פה, באיטליה, הוא שלעתים מתגלים מוקדי תחלואה חדשים וכנראה ימשיכו להתגלות כאלה גם בעתיד, אבל הם לא מובילים לאשפוזים המוניים בבתי חולים, הם לא גורמים לאנשים להגיע למחלקות לטיפול נמרץ. לכן אנחנו לא מוטרדים מכך". 

"אנחנו לא יכולים לחיות עם חרב מעל ראשינו, בפחד מהתפרצות ודאית של גל שני בנובמבר, דצמבר, ינואר, כי אחרת לא נהיה מסוגלים לחיות ובכל מקרה, אנחנו לא יכולים להרשות זאת לעצמנו", הוא מדגיש. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו סגר של שישה חודשים נוספים, אחרת לא נמות מהנגיף, אלא נמות מרעב". 

לאחר דיון ממושך ולאחר שנדחו ההסתייגויות הרבות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020. בקריאה שלישית תמכו 51 בהצעה לעומת 38 שהתנגדו.

הצעת החוק מהווה הסדר זמני, למשך כשלושה שבועות (עד ליום 22.07.20) , לתת סיוע למשרד הבריאות במלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה ובלימת שרשראות ההדבקה. ההסדר הזמני פוצל מהסדר כולל שידון בוועדת חוץ וביטחון במהלך שלושת השבועות הקרובים מתוך כוונה להסדיר חקיקה ראשית בנושא.

הצעת החוק מסמיכה את שב"כ לסייע במהלך תקופה זו במקרים פרטניים וייחודיים בהם לא ניתן להשלים את החקירה האפידמיולוגית בשיטות אחרות. כמו כן ניתנה הסמכה למשרד הבריאות, למשך תקופה זו, להסתייע בשב"כ בביצוע החקירות ביום בו היו יותר מ-200 חולים ביום שקדם לו, ככל שהמשרד רואה בכך צורך, לפי שיקול דעתו.

בנוסף מוצע כי ראש הממשלה רשאי בצו, לאחר שהונחה בפניו המלצת צוות השרים, לבקש את אישור ועדת החוץ והביטחון, להוסיף נסיבות חריגות נוספות, בהן יהיה השב"כ מוסמך לסייע.

על פי הצעת החוק, צוות השרים יוקם ע"י הממשלה בכדי לבחון כל העת את הצורך בהמשך ההסתייעות בשב"כ, בהתחשב במצב התחלואה, בתרומת הסיוע של השב"כ לצמצום התחלואה ובקיומן של חלופות, והכל תוך התחשבות בפגיעה בזכות לפרטיות, תוך קבלת חוות דעת של הרשות להגנת הפרטיות.

צוות השרים ידווח לממשלה על ממצאיו והמלצותיו לעניין המשך הצורך בהסתייעות בשירות, וכאמור, גם ימליץ באשר לנסיבות חריגות המצדיקות שיוספו להסמכת השב"כ לסייע. אם לא יימצא הצורך בהמשך ההסתייעות תבטל הממשלה את הסמכה, כאשר גם הכנסת רשאית לבטל את הסמכת השב"כ בנושא.

הצעת החוק מבהירה כי השב"כ לא יעמוד בקשר עם חולה או עם אנשים שבאו במגע קרוב עם חולה וכן לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, ואף לאן יסייע להן.

הצעת החוק קובעת כי אדם שקיבל הודעה על כך שהיה במגע קרוב עם חולה, ומשום כך חייב להיכנס לבידוד, יהיה רשאי לפנות למשרד הבריאות בבקשה לבחינה חוזרת של הנתונים שעל בסיסם התקבלה ההודעה, ונקבע כי משרד הבריאות ישיב להשגה בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימים מהגשתה.

הצעת החוק קובעת את סוגי המידע אותו רשאי השב"כ לעבד, וסוגי המידע אותו רשאי להעביר למשרד הבריאות, אודות אדם שאובחן כחולה, ואנשים שבאו עמו במגע בקרוב, בתקופה של 14 ימים לפני אבחונו כחולה. הצעת החוק קובעת גם את משך הזמן בו יישמר המידע בשב"כ ובמשרד הבריאות. הצעת החוק קבעת גם כי השב"כ ומשרד הבריאות יעבירו לוועדת החוץ והביטחון דיווח שבועי על פעילותם לגבי מידע שהושג לאור הצעת החוק.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ צביקה האוזר הציג את ההצעה ואמר: "לצערי על פי התרשמות הוועדה, אין עדיין חלופה אזרחית בשלה שמסוגלת לתת מענה ברמת יעילות, כפי שאותו כלי איכון נותן.

אני סבור שאותו כלי השב"כ הוא כלי העזר היחידי הקיים כיום שמסייע לחקירות האפידמיולוגיות, וזה כלי שצריך להעמיד לעזרה לעזרת ולרשות משרד הבריאות באופן מידי לאור העלייה המשמעותית בהיקף הנדבקים במדינת ישראל.

מה שעומד לנגד עינינו בראש ובראשונה ובלי קשר לדעות ותפיסות פוליטיות, הוא עיקרון של שמירת חיי אדם ומניעת המשך הפגיעה במשקי הבית. אם לא נגדע ונעצור את שרשרת ההדבקות, האפשרות החלופית שעומדת היא שוב הטלת סגרים ומגבלות, שגוררות פגיעה אנושה בכל אותם מאות אלפי אנשים שלא יוכלו לעמוד שנית בגזירה מסוג זה."

ח"כ משה בוגי יעלון אמר בעקבות מעבר החוק; "כאשר מתמודדים עם משבר, הדבר החשוב ביותר הוא אמון הציבור בהנהגתו. נתניהו זיהם את ניהול משבר הקורונה בשיקולים פוליטיים, ואת התוצאות כולנו ראינו, בתי האבות, ריבוי המתים ומשבר כלכלי חריף, שאיתו עוד נתמודד זמן רב.

מי שחושב שאיכוני השב"כ יכסו על המחדלים, טועה ומטעה. תרבות השקר מדאיגה אותי יותר מכל. תרבות השקר היא בעיה קיומית"

ח"כ אלי אבידר אמר; "מסעו של החוק להכנסת השב"כ לטלפונים שלנו החל כמסע גניבה באישון לילה בתחילה לה כתקנה לשעת חירום בעוד הכנסת טרם החלה בעבודתה. מיומה הראשון של התקנה התנגדתי לה התנגדות מוחלטת שכן הבנתי את הסכנה שיש בה לחירות האזרחים. טכנולוגיית השב"כ נועדה לסייע לשב"כ לשמור על ביטחוננו בפני טרור ובשום פנים ואופן לא כנגד חולים או משברים אחרים בחברה.

כי רק חברות דיקטטוריות משתמשות בכל הכלים שעומדים לרשותם כדי להשליט חוק סדר ציות ועבדות ואנחנו לא רוצים להיות כאלה למרות שנתניהו מאוד היה רוצה."

ח"כ ניצן הורוביץ אמר: "משבר הקורונה הוא לא מסוג הסכנות שעונות למבחן המחמיר שנקבע. הממשלה מאפשרת למשק להמשיך ולתפקד חרף סכנות המגפה, מדובר במגיפה שהיא לא זמנית ולא חולפת, היא דורשת היערכות ארוכת טווח וקיום שגרת חיים לצד המגפה מגפה לאורך זמן, ויש פתרונות רבים וחלופיים לצמצם את מהירות התפשטותה.

והראייה היא שאף מדינה דמוקרטית אחרת כולל כאלה שאצלם הקורונה הרבה יותר מתפשטת מאצלנו ואצלם יש עשרות אלפים של מתים לא מפעילה את שירות הביטחון שלה לצורך הזה."

ח"כ איימן עודה אמר; "ברוכים הבאים לרשימת המעקב של שב של השב"כ. מהרשימה הזאת לא תוכלו לשלוח הסר. למרות שכל המידע בסולר סוללה הרי שלכם יהיה חשוף למשטרה הסודית והמפעילים שלה שלה הם עדיין שם יהיו מנותקים מהמציאות.

האמת היא שככל שלוקחים מאתנו את זכויות הפרט והממשלה נהיה יותר דרקונית המגפה רק מתחזקת. הממשלה איבדה את השליטה על המגיפה כי היא בעיקר מתעסקת באיך לשלוט בנו." אמר עודה

צוותי רפואה הוזעקו הערב (ד') לתאונה בכביש 375 סמוך ליישוב מטע, צוותים שהגיעו למקום דיוחו על לכוד פצוע ברכב, צוותי כיבוי פעלו לחילוץ הלכוד, צעיר כבן 30 פונה לביה"ח במצב קשה עם חבלה רב מערכתית, ילד כבן 7 פונה במצב קל, ופצוע נוסף כבן 27 פונה במצב קל לביה"ח

חובש רפואת חירום במד"א ישראל צענווירט סיפר: "כשהגענו למקום ראינו שני רכבים עם פגיעות פח קשות בצידם הקדמי, אחד הרכבים היה במרכז הכביש והשני בצידי הכביש. מהרכב שבצידי הכביש חילצנו בעזרת צוות של כיבוי שני פצועים, נהג הרכב כבן 30 עם חבלה רב מערכתית, הענקנו לו טיפול רפואי מציל חיים שכלל טיפול תרופתי קיבועים וחבישות ופינינו אותו לבית החולים במצב קשה. כמוכן טיפלנו גם בנוסע הרכב, ילד כבן 7 במצב קל. בנוסף טיפלנו בשטח בנהג הרכב השני גבר כבן 27, והוא פונה במצב קל לבית החולים".

לייבי קליין ושמעון שטיינברג חובשים באיחוד הצלה סיפרו: "מדובר בתאונה עם מעורבות שני כלי רכב. הענקנו סיוע ראשוני בזירת התאונה לנהג הרכב שנפצע קשה וחולץ מרכבו ע"י צוותי כיבוי. כמו כן הענקנו סיוע ראשוני בזירת התאונה לשני נפגעים באורח קל".

נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן כתב כי "אין מדובר בעניין טכני. תיק משטרה פתוח בעבירות חמורות אינו דבר של מה בכך והינו, עבור רבים, בבחינת כתם, המשליך על יושרת האדם, ועלול לעורר תהיות ומחשבות, שיש בהן לפגוע בשמו הטוב, כמו גם באמון הציבור בנושא המשרה הציבורית וכלל כוחו ומעמדו הציבורי".

החלטתו של רוזן ניתנה במסגרת תלונה שהגיש עו"ד בשם יוסף עזרא. הוא התייחס בה גם למכתב שחשפה העיתונאית אילה חסון, ובו ביקש מנדלבליט מפרקליט המדינה דאז שי ניצן, לקבוע כי התיק נסגר מחוסר אשמה. הסיבה הייתה שמכיוון שלא צוינה עילת סגירה, במחשבי המשטרה לא ניתן היה לעדכן כי התיק נסגר, והוא סומן כתיק שעודנו פתוח.

ניצן נמנע מלהשיב באופן רשמי לפניית פרקליטו של מנדלבליט, עו"ד ז'ק חן, אך השיב לו בעל פה כי החליט שלא להיענות לבקשה, בשל חשש לניגוד עניינים, שכן מנדלבליט כבר היה באותה תקופה היועץ המשפטי לממשלה, שממונה על פרקליט המדינה.

רוזן קבע כי נכון היה לתת קדימות לאינטרס של מנדלבליט לטיהור שמו. "בקשתו של ד"ר מנדלבליט לסגור תיק החקירה הפתוח בעניינו, נותרה פתוחה, בשל החשש לניגוד עניינים, שלהשקפתי אמור היה לסגת מול בקשת אדם לניקוי שמו, כאשר אליבא דפרקליטות, נכון היה לסגור התיק בהיעדר אשמה, לאור פסיקת בג"ץ", כתב רוזן, שהוסיף: "מצאתי פגם בהימנעות הפרקליטות מליתן מענה בכתב לבקשת ד"ר מנדלבליט לסגור התיק במשטרה בעילה של העדר אשמה".

התלונה התייחסה גם לאופן התנהלותו של מנדלבליט בפרשה, עת היה הפרקליט הצבאי הראשי, אך רוזן הבהיר כי לא יוכל לעסוק בנושא, שכן הפרקליטות הצבאית אינה מבוקרת על ידי הנציבות. עם זאת, הוא כן התייחס לטענות כי שיחות בהן נשמע מנדלבליט הוסתרו כביכול מצוות החקירה – ודחה אותן.

"מהתייחסות הפרקליטות עולה בבירור, כי כלל החומרים הרלוונטיים לחקירתו של ד"ר מנדלבליט בפרשה, ובכלל זה החומרים שמצאו את דרכם אל אמצעי התקשורת, עמדו בפני גורמי החקירה והפרקליטות בזמן אמת", נכתב. "זאת, למעט הקלטה אחת, הקלטת האזנת הסתר, שאף היא עמדה, בשלב הראשון, לנגד עיניהם של חוקרי המשטרה והפרקליטות. אולם, משהתגלה מאוחר יותר כי מדובר בהאזנת סתר, התעלמו גורמי אכיפת החוק מקיומה מאותו מועד ואילך, כנדרש מהם על פי חוק".

עוד כתב הנציב כי "בהתאם לעמדת גורמי אכיפת החוק עצמם, כאמור לעיל, לא היה בכוחה של הקלטת האזנת הסתר להביא לשינוי מבחינה ראייתית או להשפיע על שיקולי ההעמדה לדין בעניינו של ד"ר מנדלבליט".